קשר זוגי: חוסר הקשבה ורצונות מנוגדים

היי, פרסמתי בערך לפני חודשיים שאלה וקיבלתי תשובה מהממת, באותה תקופה אני והבן זוג עברנו פרידה של מס׳ שבועות שבהם לא התראינו אבל דיברנו כל יום - הוא ממש רצה להפרד במשך כל התקופה ולא ממש אפשרתי לו, כי האמנתי שאפשר ושנעבוד על הדברים והיו עליות וירידות והיה קשה נורא ובסוף מה שקרה זה שבאיזה יום באתי אליו ומאז סוג של חזרנו והוא אמר שהוא נפל לזה איכשהו אבל כביכול הרצון היה בו גם, ניסינו לאט לאט ואמרנו שנבחן את הדברים לפחות מהנקודה שלו וחזרתי להורים(פעם גרנו ביחד) ולאט לאט עם הזמן נבחן ונראה לאן זה הולך. החלטנו להתראות יום-יומיים בשבוע וסופש ולאחר 3 חודשים להחליט אם זה בסדר.כמו שכבר הסברתי בעבר הקשר לא היה יציב אף פעם.לפני כשבועיים עשיתי שיחה של אחרי חודשיים ושאלתי אותו ברצינות איפה הוא רואה את הקשר והוא אמר שהכל בסדר מבחינתו ועדיין בוחנים אבל נראה שהרבה יותר טוב מפעם.. לא פירט יותר מדי.מה שקרה אתמול היה בעצם שיחה שהוא דיבר על עצמו ועל היום שלו ואז נכנסתי לו בדיבור ומאותו רגע הוא התכנס והתחיל להתנהג נורא נורא מוזר.. אני ניסיתי לשאול אותו עוד הפעם מה קורה והוא פשוט לא הגיב ואחכ אמר שאני אף פעם לא מקשיבה לו, ואז הוא נכנס למעגל ספקות שלם וביטא אותו מולי - אמר שיש לו ספקות נורא גדולים.היה לו הרבה ספקות שנשמעים כמו - יש הרבה דברים טובים אבל אני מרגיש הרבה דברים שחסרים לי, כמו הקשבה והיה לי מאוד קשה להקשיב לזה והרגשתי שהוא מתקיף אותי וביטלתי אותו כי בעצם אני שומעת ממנו כל הזמן כמה אני לא מספיק טובה ככה וככה ואני אומרת כמה אני יכולה לשמוע ממנו שאני לא מספיק טובה ?נוצר איזה ויכוחון וישנתי כל הלילה בספה - בבוקר באתי אליו בטוב ושאלתי אותו מה שלומו זה נגרר לשיחה שהוא אמר שהוא אמר שהוא ראה הרבה סרטונים ביוטיוב על הדינמיקה בינינו ועל איך שהוא מרגיש שאני לא מספיק מקשיבה, שאני משתלטת בקשר ושהוא נדחק לצד ולא מבטא את הרצונות שלו ובגלל זה הוא מרגיש שלא מספיק לו. שלא מקשיבים לו אף פעם ושרק אני רוצה להיות כל הזמן איתו ביחד והוא לא תמיד רוצה ולא נעים לו ממני.הוא אמר לי שבעצם השיחה שהייתה לנו לפני שבוע הוא שיקר - כי הוא רצה לרצות אותי, ושבעצם כל הקשר הוא רוצה לרצות אותי. ואני קיבלתי ממש סטירת לחי כי לפני שבועיים הוא סיפר לי שהכל בסדר, ואני מרגישה בגודה ושלא היתה כנות בינינו, ושהכל הוא שמר לעצמו.בנוסף, לקראת החג -היו לנו תוכניות, היינו אמורים לעשות את החג ביחד אצל המשפחה שלו, הוא יודע כמה זה חשוב לי, אני לקחתי חופש מהעבודה כדי שנעשה טיול בחול המועד יום אחד, היינו אמורים לטוס אבל בסוף לא טסנו כי לא הסתדר עם המשפחה שלו אז הוא אמר במקום תקבעי לעשות משהו בפסח ונעשה (שוב - הוא אמר לי תקבעי ואני עשיתי כביכול כרצונו, אז הבנתי שיש לו רצון בזה) והיה לי ציפיה ממנו שנבלה יחדיו - והיום הוא טען אחרת, הוא אמר לי אני עושה את הכל בשבילך, ולא מרצון.בסופו של דבר זה נגמר שזה הוא אמר לי רוצה להפרד, ואת לא נותנת לי, אני רוצה את הסופש ביחד והתווכחתי איתו על זה שאני רוצה את החג ביחד כי משפחתיות חסרה לי - והוא אמר שהוא לא רוצה, ושבעצם הוא כל הזמן לא רוצה להיות ביחד ושהוא עושה את זה בגלל שאני רוצה ושהוא בכלל רוצה להפרד עוד הפעם ושעשינו טעות שחזרנו - ושהוא מצטער שהוא שיקר לי, וזה לא פעם ראשונה שהוא מבטל לי דברים ככה שקבענו מראש.בעבר הוא נפרד ממני ביום הולדת, בפעם האחרונה שנפרדנו זה היה בכריסמס כי זה היה חשוב לי והוא ביטל את זה לגמרי.אני לא מבינה את ההתנהגות הזו - הוא מראה משהו אחד, מתנהג ומראה לגמרי משהו אחר, אני מבינה ממנו משהו והוא מצפה(במילים שלו - כי אני לא באמת קשובה לו, ואם הייתי - אז אולי היתי מבינה שהוא צריך שיקשיבו לו)אני מכירה את המקום שלי - יודעת שבבית שלי אמא שלי גם היתה נדחפת לדברים והיא אוהבת לתפוס את המקום, אבל באמת שכל פעם משהו אחר מפריע לו ואני מרגישה שרק אני רוצה את הקשר, נלחמת עליו, כרגיל, לא משחררת, מנסה לעבוד על דברים במקום לתת לדברים פשוט להיות.חבל לי, כי מהצד שלי זה נראה כאילו ככ טוב עד שאני מגלה ממנו שהכל נורא שונה.יש מה לעשות עם זה בכלל? האם פשוט לשחרר? האם האופי שלי פשוט לא מתאים לי? האם כל כמה זמן הוא מקבל סיבוב כמה שאני לא מספיק טובה בשבילו?למה אני לא משחררת אותו ונותנת לו להפרד? כי אני אוהבת אותו וכי היה הרבה דברים מדהימים בינינו והאמנתי שאפשר לעבוד על דברים ויש שם הרבה קשב ודברים שאני צריכה, האם אני פשוט צריכה לכבד אותו ולתת לו להפרד ממני ?אני כבר ככ מתוסכלת, אמא שלי מתוסכלת, לא יכולה לראות אותי יותר במצב הזה.אני כבר באמת לא יודעת מה לעשות. אשמח ככ לעזרה..והוא החליט עוד הפעם שפאקינג באלו להפרד - אחרי שסגרנו שאני עושה איתו פסח, ושאנחנו אולי טסים וכבר חיפשתי לנו מלא דברים, וכבר סגרתי לנו לסוע בפסח לאנשהו ואשכרה שילמתי וכאילו הוא אמר פאקינג מבוטל הכל נראה לי שבא לי להפרד אפילו לא היה ריב הוא פשוט כאילו אמר די זה לא מספיק טוב ועשינו טעות שחזרנו וכאילו לפני שבועיים דיברנו על דברים ואמרתי לו איפה אתה רואה את הקשר התקדמנו אנחנו סבבה הוא אמר כן אמרתי לו למה אמרת את זה אז הוא אמר כי אני רוצה לרצות אותך ולא לאכזב כל הזמן ומצטער שעשיתי לך את זה ואולי אני שונא להיות לבד ואני רוצה ביחד אבל לא אית

קישור לשרשור הקודם -
https://www.starmed.co.il/forum-93/msg-3914923
דא לא היה לי יותר את עניין הנטישה מאז שחזרנו, עבדתי עליו המון.
ובנוסף - נתתי לו הרבה את הספייס שלו לעבוד ואת המרחב שהוא כביכול צריך, לדעתי .. נתתי לו להתעסק בדברים שלו ולא כעסתי עליו כלי שהיתי מתבאסת עליו בעבר וכו..
מרגיש שכל פעם הוא מוצא עוד ועוד תירוצים עלובים.. אני מרגישה לפעמים נורא חלשה שאני נשארת אחרי כל מה שאנחנו עוברים סהכ בשנה וחצי וכמה סטירות לחי ופרידות עברתי ממנו
היום כשהלכתי מהבית לעבודה שלחתי לו הודעה והוא רשם לי ״השתגעתי״ אז רשמתי לו שאני צריכה לסגור את חופשת הפסח שלי ואני רוצה לדעת אם לבנות עליו בכלל (בגלל הטיול שתכננו) ווהוא אמר ״את לא לוקחת חופש בשבילי״ וכביכול מסיר אחריות כי לפני זה הדיבור בינינו היה ש״תקחי חופש בפסח ונעשה משהו״ ושאלתי אותו גם אם זה בסדר מבחינתו שנהיה יחדיו בפסח וממה שזכור לי הוא אמר לי כן - יכול להיות שוב, שזה לא מרצון אמיתי.
כל הזמן אני מרגישה שהוא משחק, לא בטוח, מעורער, חם, קר. איך אפשר לדעת עם בן אדם כזה משהו???????

אולי פשוט מגיע לי מישהו טוב יותר? שירצה אותי שם תמיד ? ולא יידחה אותי בכל פכם שאני בסהכ רוצה להיות איתו? אני מתוסכלת.

בנוסף, ניסיתי בערב להתקשר אליו והוא לא ענה אמר שהוא לא ראה את השיחה (כי היה באיזה צאט קולי) לא יודעת אם זה נכון שהוא לא ראה, אבל הוא גם לא חזר אליי, הוא מראה לי 0 אכפתיות ושאלתי אותו אם הוא פגוע אני רוצה לעשות לו שיחה ולהסביר לו שהמצב לא בסדר ושזה לא בסדר להתייחס ככה וזה לא מכובד ולא לחזור אליי זה מאוד מכעיס ומראה אפס התחשבות אבל אני מפחדת מהתגובה שלו… כי הוא בחיים לא לוקח אחריות ומתנצל

חזרתי אליו,רשמתי לו שניסיתי להשיג אותו ושיתקשר אליי בשיחה הוא הבהיר שהקשר משעמם אותו ושהוא מרגיש שזה לא מספיק לו הוא אמר שאני הופכת הכל לקשה אי לא מאפשרת פרידה ומבחינתו להתראות באמת פעם בשבועיים ושהוא רואה אותי לפעמים גם כידידה, שלפעמים הוא רק מחכה שאני אלך.. ושזה יוצר עליו עומס
אני לא ידעתי שכך הוא מרגיש בכלל ואיך אפשר להיות עם בן אדם כזה? אני מרגישה שהוא הולך סחור סחור כי המסרים שלו כל רגע משתנים.
חבל לי מאוד על הקשר כי יש הרבה דברים טובים ואמרתי לו שיקח קצת זמן לחשוב ושיהיה כנה עם עצמו כי אנחנו כל פעם חוזרים למעגל שמשעמם לו ואז הוא רוצה להפרד כי זה לא מספיק לו ולא רומנטי מספיק ולא אותנטי אולי בגלל הפערים. כל פעם מתרץ ואומר לי אני מנסה להפרד ממך ואת לא נותנת ואולי תתני לזה לקרות וזהו?
האם זה הקשר שארצה עד סוף חיי? לא בטוח.. החוסר יציבות הזו והרצון שכביכול אני מחזיקה אותו שם כל הזמן גומר אותי.

סוניה יקרה,
תודה שנתת לי את הקישור. הוא מאד מועיל.ראי, אולי מה שכתבת עכשיו הוא דוגמא טובה לעובדה שאת לא מקשיבה לו, כי את רוצה משהו אחר, והרצון החזק שלך משתלט עליך. אפילו כתבת: "אני [כלומר, הוא אמר לך] מרגיש הרבה דברים שחסרים לי, כמו הקשבה והיה לי [כלומר, לך] מאוד קשה להקשיב לזה והרגשתי שהוא מתקיף אותי וביטלתי אותו". אני בטוח שזה היה גם בהרבה דברים אחרים, כי הוא מדבר על קיומם מבלי שכתבת עליהם, אבל הדבר העיקרי הוא מה שקורה עכשיו. הוא אומר לך שהוא רוצה להיפרד, ואת לא שומעת, כי את לא רוצה לשמוע את זה. ככל שאת שומעת את זה פחות, ולא מתייחסת לזה, אולי כי בהתחלה הוא אומר את זה באופן שקט יותר, לא נחרץ, ומבלי רצון לפגוע בך, כדי לומר לך את כל הדברים שלא מתאימים לו, ומוסיף לצידם את הדברים הטובים שיש ביניכם, כדי שלא לפגוע בך, ואז את 'לא מאמינה' לו, ומנסה לשנות את דעתו, ומנסה לומר לו שהקשר ביניכם דווקא נהדר, ואז הוא מחוייב להוסיף עוד נימוקים. ככל שהוא מוסיף עוד נימוקים כדי להסביר לך למה הוא רוצה להיפרד, ובודאי למה הוא לא רוצה להתחייב, את נפגעת יותר, כי את שומעת דברים חדשים, דברים שהוא לא רצה לומר קודם, כדי שלא לפגוע בך. דברים שהוא חושב שאולי בכל זאת יסבירו לך שהוא לא רוצה. אבל אז את מסתכלת גם על הדברים האחרים שהוא אמר, הרכים יותר או החיובייים שהיו בצד אלה, כי הוא לא רוצה לפגוע בך, ואת בוחרת להאמין במה שאת רוצה להאמין מתוך הדברים שהוא אומר לך, ולא להבין את הרצון האמיתי שלו. יתכן שזה היה גם בעבר ביניכם, בדברים קטנים, שבהם את רצית משהו מסויים, וניסית לשכנע אותו, כאשר אמר לך שהוא רוצה משהו אחר. ואם באופי שלו הוא פחות נחרץ, ויותר מתחשב, את תופסת הרבה יותר מקום, והוא מרגיש שהרצון שלו נעלם, ושאת לא מקשיבה לו. ויש אפשרות ממשית שהוא צודק.ואז אין לו ברירה אלא להיות יותר ויותר נחרץ, ויותר ויותר חריף בדברים שלו, גם אם זו לא התנהגות טבעית לו. הוא לומד להתמודד איתך בדרכים שלא נוחות לו.אני רק מציע אפשרויות, סוניה. קחי את הדברים האלה לטיפול, כדי לבחון אותם.ובאשר לקשר שביניכם, כתבתי לך גם קודם – נראה שמה שחשוב לך יותר, כרגע, הוא "קשר זוגי", הרבה יותר מאשר "קשר זוגי טוב". כי הוא לא קשר זוגי טוב, ולא משנה מאיזו נקודת מבט מסתכלים על זה. בין אם מה שכתבתי למעלה נכון, ובין אם הוא לא נכון, והאיש לא רגיש, לא יודע להכיל ולא אמפתי ולא יציב, או סתם לא רוצה מספיק חזק, הקשר הוא לא טוב. לא פלא שגם את מרגישה לא טוב עם עצם העובדה שאת מתעקשת עליו, וזה או כי הבחור הוא באמת מוצלח מאד בעינייך, ואין לך ביטחון שתמצאי עוד מישהו כמוהו (אבל כדי להיות מוצלחעבורךהוא צריך גם לרצות אותך, וגם לרצות או להיות מסוגל להתאים את עצמו אליך, והוא לא – ואת הדברים האלה את מתקשה לקבל), או כי את לא מסוגלת לוותר, או לא מסוגלת בקלות לוותר, ומתעקשת, כי אצלך איך דבר שכזה "הפסד" או "ויתור". אם זה נכון, אז על כך משלמים מחיר כאשר נלחמים על דברים בלתי אפשריים.

היי אורן, אני לגמרי מבינה מה שאתה כותב ותודה על התגובה.
אני מנסה להיות קשובה - אבל הוא תמיד מתבלבל גם ולא יודע וחוזר ובגלל זה אני נופלת לדברים האלו - ובסופו של דבר הוא היה בא וחוזר ואומר לי תראי בסוף אני כביכול שורד רק איתך.. אני ככ מבולבלבת וברור שאני נשענת על הדברם הטובים כי אם בדעה נחרצת הוא היה בא ואומר לי אני רוצה להפרד חוסם ואומר ביי זה היה טוב אבל הוא עוד מתלבט, אני נותנת לו את המקום שלו להתלבטות אבל הוא גם אומר ״אני צריך לחשוב עם עצמי וכו״
זה רק מבלבל - אנשים אומרים לי תקחי את עצמך וצאי משם.
האם זה בכלל בסדר שהוא שיקר לי תקופה ככ ארוכה שהוא רצה להיות איתי אחרי שחזרנו בפעם האחרונה? אמר לי שהוא רוצה שאני אקנה כרטיסים לשוויץ
הוא אמר לי שהוא רוצה לחשוב עם עצמו תקופה לבד, אבל הוא כן רוצה שאהיה בסדר פסח שלהם.

סוניה יקרה,
אז תישארי עם מה שיש, ושאת בטוח יודעת - שהוא לא עקבי. בין אם ה קשור אליך ולדברים שאת עושה או אומרת, ובין אם זה קשור אך ורק לדברים שלו פנימה, שאת יודעת עליהם כנראה מעט, עם האפשרות שאולי גם הוא לא יודע עליהם מספיק. כך או כך - מנקודת המבט שלך הוא לא יציב ולא עקבי. זה לבד אומר שזה קשר שאינו מתאים לך. היות שזה המצב, אז למה באמת את ממשיכה להתעקש עליו? כי מה שאת לא עושה, זה ממשיך וכנראה ימשיך להיות המצב.ניסיתי לתאר לך אפשרות אחת, או קצת יותר, למה זה כך, ואולי זה נכון, ואולי זה לא - אבל כל אלה לא משנות את העובדה הפשוטה הזו. מכאן והלאה, זו צריכה להיות בחירה שלך, והיא פשוטה: האם להמשיך להישאר בקשר לא יציב, שבו את לא מבינה אותו עד הסוף ולכן לא יכולה לצפות מה יקרה הלאה, או לצאת ממנו. המציאות שבה הקשר הזה הופך להיות קשר יציב, כנראה לא קיימת, ולכן את לא יכולה לבחור בה. למה את כן? - כי את מקווה, או כי קשה לך לקבל את המציאות הזו (ולכן את ממשיכה להילחם בה), וכך או כך, את בוחרת במשהו שהוא כנראה לא ריאלי, ויותר מזה - כנראה מציאות שאינה טובה לך, ואת העובדה הזו, נראה שקשה לך לקבל.אלא אם את לא מודעת לכך שמציאות בלתי יציבה, מאכזבת, שצריך להילחם עליה כמו בטחנות רוח, היא טובה לך באופן כלשהו. ואני לא ממש מאמין בזה.