קשר בתחילתו: חוסר אמון וחשדות

אני בת 20, כרגע חיילת.לפני כשלושה חודשים התחלתי לצאת עם בחור בן גילי. מההתחלה הקשר איתו ענה על כל ציפיותי, השיחות, המגע, פשוט הכל הרגיש נכון, זורם וטבעי.אחרי שמונה חודשים שנמנעתי מכל קשר רומנטי\ פלירטוטים\ דייטים הגיע הקשר איתו, מההתחלה הרגשתי מאוד בנוח איתו ובעיקר אהבתי את היכולת שלנו לדבר בגלוי על דברים (גם הפחות נעימים שבניהם). הוא פרטנר שיחה מעולה, מתעניין, יודע להקשיב ולהגיב בצורה שמוצאת חן בעיני. גם בשאר התחומים הולך לנו מעולה ואחרי הרבה זמן שלא התעניינתי בגבר או הצלחתי להמשך מנטלית ורגשית הוא השתחל בקלות לכל הדרישות שאי פעם היו לי מקשר.יש רק עניין אחת שמאוד מפריע לי- אני חושדת שהוא משקר לי לגבי תפקידו הצבאי. מבחנתי מה הוא עושה בצבא זה משהו שולי ואני לא שופטת אף אחד לפי תפקידו הצבאי ויודעת שהתפקיד שנבחר לך ע"י צה"ל אינו תמיד משקף את יכולותיך או את האיכויות שבך. לא היה משנה לי בין אם הוא לוחם או פקיד בקריה.הוא טען מההתחלה שהוא עושה תפקיד סודי שאינו יכול לדבר עליו, תחילה גם מיעט לענות על שאלות סביב התפקיד והביע חוסר עניין מוחלט סביב שיחות בנושא. תמיד הרגשתי שאיך שעולה הנושא (אפילו מאנשים אחרים ולא ממני) הוא נדרך ונלחץ.כל מיני דברים הובילו אותי לגלות מה הוא באמת עושה בצבא, דאגתי לעמת את הנושא מכל הכיוונים כדי להיות בטוחה בחשדות שלי ולא להרגיש שאני סתם 'מאכילה את עצמי סרטים'. החל מפליטה של אחד החברים שלו ביציאה והמבט המשממים שהוא שידר אליו ,גירסא שמסר בחור אחר שהיה איתו יחד בהכשרה ועד ירידה לפרטים הקטנים- ממש ערכתי חקירת שבק קטנה בנושא כדי להיות בטוחה אם הוא משקר לי.חשוב לציין שבדייט השני שלנו הוא התוודה ביוזמתו על כך ששיקר לי בקשר לגילו בהתחלה מאחר וחשש מדחייה עקב הגיל. לא עשיתי מזה עניין בכלל, קיבלתי את זה בהבנה ושמחתי שהוא בא להתוודות ושזה הציק לו שהוא שיקר לי וחשוב לו להיות כנה איתי.בהתחלה החלטתי להבליג על השקר כי באמת נראה לי שולי מה תפקידו בצבא אבל עצם זה שהוא ממשיך לדבוק בגירסא שלו ולאחרונה קצת מתרברב על התפקיד שהוא עושה לכאורה, אני מפחדת לגלות שהוא 'מורח' אותי בעוד נושאים ובנוסף הכעס במתעורר בי על כך עלול לגרום לבעיות בעתיד.מה עלי לעשות? חשבתי על להעלות בפניו את הנושא בפתיחות אך אני חוששת שהוא יגיב בצורה לא טובה. סך הכל מאוד טוב לי איתו והוא עושה אותי מאושרת.

נוגה יקרה,
אין ספק שזו התחלה לא טובה. הוא לא דובר אמת. את מבצעת מבצעי בילוש אחריו שלא יביישו את השב"כ. התוצאה היא שבעיקר את במקום לא טוב, כי הוא אולי מת עלייך, ומשוכנע שאת הדבר הטוב ביותר עלי אדמות שקרה לו. יתכן מאד שזה המצב, כך שאולי הוא אפילו שמח בך מאד, אלא שאת מאד לא שמחה - למרות היתרונות שיש בו.יתכן מאד שאת צודקת, ושהוא משקר לכל אורך הדרך, ושאי אפשר יהיה לסמוך עליו לעולם. מצד שני, את איתו למרות זה. האם זה בגלל שאת רק "חושדת", כפי שכתבת בכותרת, ולא בטוחה לגמרי? האם זה בגלל שגם אם יתגלה שהוא באמת משקר, היתרונות שלו מושכים אותך בכל זאת? - אתם די בתחילת הקשר, וכל הדברים האלה צריכים להיות על השולחן. ויתכן מאד שבאותה מידה ומאותה סיבה שהוא לא מספר לך את האמת על עצמו, מתוך חשש שלא תרצי בו, גם את לא מספרת לו את כל האמת על החקירות הבלשיות שלך, ועל החשדות שלך, ומעמידה פנים שהכל בסדר, רק כדי שהוא לא ייבהל ויחליט שאת לא מתאימה לו. כרגע, שניהם תחת מסך עשן, וזה לא טוב. אתם צריכים לפזר את העשן. ואולי הכי נכון לעשות זאת מתוך רצון טוב. כלומר, לחשוף בפניו שבעצם גילית שהוא לא מה שהוא אומר שהוא, אבל במקביל, וזה מאד חשוב (ואפילו להקדים ולומר זאת קודם) - לומר לו גם שאת מאד רוצה להמשיך את הקשר איתו, רק שאת רוצה פתיחות. מצד שניכם. שגם את לא רוצה להסתיר שעלו דברים שמטרידים אותך, ושחשוב שתהיה ביניכם פתיחות בהמשך הדרך. והאמירה שאת רוצה בו מיועדת להפחית חששות, וכדי שתוכלו שניכם להיות פתוחים וגלויים, וכדי ליצור את האמון ההדדי. זה הרבה יותר קל כאשר אתם בטוחים זה בזה, ושניכם עדיין לא.