קשר במבחן: מה לעשות?

היי נפרדנו ל3 חודשים וחזרנו חשבתי שהוא ישתנה המצב ישתנה אסל זה נהיה יותר גרוע הוא לא מתקשר לא מדבר בא מתי שנןח לו הוא יכול להיעלם שבוע ואז לבוא כאילו כלום לא קרה הוא בן 37 אני בת 36 שנינו רווקים אני פלוד ילד לא ממנו .. היום הוא בא אחרי 9 ימים שלא דיברנו ואז בא חצי שעה שכבנו וישר קם להתקלח רצה ללכת הביתה ושהתחלתי לדבר איתו על זה שהוא לא בא אליי לא יושן אצלי לא אוכל אצלי מעדיפ תמיד את המשפחה שלו החברים שלו הוא יישר התחיל להגיב בצורה לא יפה להאשים אותי בבגידות שהיו בעבר בגדתי בו פעמיים והסברתי לו שבגדתי בו כי הייתי לבד בזוגיות הזאת הוא לא איתי אף פעם ורציתי להרגיש נאהבת ואז טעיתי ואז התחיל לקלל יא זונה ומזדיינת עם זה וזה קיצור אמרתי לו מה יהיה עד מתי כך אמר אני ואת לא נוכל להיות יותר מזה אמרתי חו אני רוצה להיות נאהבת להרגיש שאני בזוגיות אז אמר לי זה מה שהוא יכול לתת לי מעבר לזה אין כלום אז אמרתי לו לא מתאים לי בתקווה שיגיד טוב אני אשתדל במקום זה הוא אמר לי טוב כל אחד הולך לדרכו ויצא ואז התקשרתי אליו להגיד לו למה אתה מתנהג כך אח שלך היה עם מישהי שבגדה בו והחליט לסלוח לה ואחר כך נפרדו ואז הוא הכיר את אשתו להיום וגם הכיר אותה במקום שהיא דיברה וחייכה להרבה גברים ועם זה החליט להתחתן איתה ואז הוא התחיל להגיד לי את מדברת על כבוד של אח שלי עד לפה זהו אני לא רותה אותך בחיים לא אחזור אלייך מצידי זהו הבן שלך שלא יתקשר אליי יותר אני לא אבא שלו עד המשפחה שלי וממני את לא תקבלי יותר שקל זה נגמר כאן .. אנחנו ביחד 15 שנים אבל ידענו הרבה עליות וירידות ואז אמר לי בסוף זהו הפעם זה נגמר יותר אני לא חוזר גם אם אימא שלי תמות אני הולך להתחתן להתחיל חיים חדשים .. מה לעשות בבקשה תגיד לי

תמר יקרה,
אתם הרבה מאד זמן ביחד, ואני יכול להבין את הרצון שלך להחזיר את המצב לקדמותו ולימים הטובים שהיו. אלא שהיום, אתם טעונים, ובעיקר הוא טעון בכעסים, לא ברור לי על מה, ואת טעונה בכמיהה לאהבה, שלא מתממשת, ואולי גם לא תוכל עוד להתממש.נראה שמה שמחזיק אותך איתו זו קודם כל התקווה להחזיר את מה שהיה, והאהבה שלך לא למי שהוא עכשיו, ולא לכעסים ולהתפרצויות שלו ולרצון שלו לפגוע בך, אלא לרגעים של קירבה ואהבה שהיו לך איתו, לתחושה אולי אפילו של משפחה. ומה שמחזיק אותך עוד זו הידיעה שכדי להגיע לזה עם מישהו אחר, זה ייקח זמן, ואולי התחושה שאיתו, כמי שהיה שם גם בטוב, זה יכול להיות מהיר יותר להגיע לשם. אלא שאני בכלל לא בטוח שזה נכון במצב העניינים הנוכחי. הוא אומר לך במפורש שהוא לא שם, לפחות לא במצב העניינים שלו, עם הכעסים שלו כלפייך, שהוא מוציא אותם בבוטות כדי למנוע ממך להתקרב אליו, פרט לצרכים הפיזיים שלו שאולי מדי פעם יחזור להביע אותם, אבל "שרק לא תצפי ממני לרוך כלפייך", לטעמו. האם זו רק את? האם זה עניינים אחרים שעוברים עליו? – אני לא יכול לדעת. קשה לי לראות איך הקשר הזה יוכל להחזיק לכם לאורך זמן, גם אם אולי יהיה שיפור כלשהו בעתיד לזמן מה. נראה שאולי בכל זאת הסיכוי הטוב שלך עם מישהו אחר, גם אם זה נראה כאפשרות מרוחקת מאד כרגע. מה עוד שכרגע את גם צריכה להתנתק ממנו רגשית, מה שייקח אולי אפילו עוד קצת זמן.אם כן יהיה מתישהו בעתיד רצון טוב מצידו, אתם מחוייבים ללכת לטיפול זוגי כדי לתת לזה צ'אנס אמיתי. אחרת, הדינמיקה הלא טובה הנוכחית רק תמשיך. ללא מישהו שיעזור לכם לבנות יציבות, קשה לי לראות שהיא תהיה. היציבות היחידה שכן יכולה להיות, אולי, היא בנפרד, אם תצליחי לעשות את זה.

איך להשמיך הלאה אחרי 15 שנים שאיבדתי מהחיים איתו בזמן שהוא עלה והצליח בנה עסק התקדם ולא חסר כלום ואני נישארתי במקומי עם חובות עבודה ומשכורת לא משהו שכירות דירה ואלף ומאה דברים אחך זה קל !!! הוכ ימישך הלאה יתחתן יהיו לו חיים טובים ואני מאחורה נשארתי זה מאוד קשה איך בן אדם יכול לקום ולעזוב אחרי 15 שנים כאילו לא הייתי חלק מהחיים שלו כאילו קרטון חלה שפג תוקף שלו וזרק לפח איך .... האם שנאה שלו כלפיי תחזור להיות אהבה או זהו שמגיעים לשלב השנאה זהו אין דרך חזרה ?! איך גבר רודף אחרי בחורה אחרי פרידה איך לתת לו להתגעגע ולרדוף אחרי .. איך הוא עכול להגיד לי אני ואת זהו ומצד שני לבוא לשכב בלי רגש איך !!

תמר יקרה,
היות שאני לא מכיר אותו, אני לא יודע בדיוק למה ואיך זה קרה לו. מצד שני, אני מבין לגמרי את התחושה שזה לא הוגן, ואפילו את הצורך שלך שלא להאמין לכך שמה שקורה זה אמיתי. אני יכול גם להבין איך זה אפילו נוטע בך תקווה שאולי הוא יחזיר, כי הרי מה שקורה עכשיו זה לא ייתכן.יש הטוענים שאנשים שחווים אבל, חווים בשלבים הראשונים של האבל את מה שקורה לך – קודם כל חוסר האמון. אחר כך הכעס, ובהמשך שלבים נוספים עד להשלמה עם המציאות. כרגע את בשלב המסרב לקבל את העובדה שהוא כך, וגם אולי עם כעס כלפיו, ואולי כלפי המציאות, שהיא לא הוגנת. את מעצימה את חוסר ההוגנות במשהו שאת לא יודעת – כלומר, שהוא יחיה חיים מאושרים, וחוסר הביטחון שלך בעצמך גם אומר לך שאת לא. את שניהם את לא יודעת, אבל את מרגישה וזה כואב.את צריכה להיעזר בכלים שיש לך, תמיכה חברתית, ומשפחתית ככל שיש, ואם לא – אז להתחזק ולהמשיך ולהתחיל מחדש ככל שיידרש, כי את צריכה.