קשר ארוך טווח: מה לעשות?

שלום,
אני בת 27 ויש לי חבר 7 שנים והוא בן 30 ,אני כבר מרגישה לא טוב בקשר שלנו משום שהוא אינו רוצה להתקדם בקשר לנישואים וילדים,הוא טוען שהוא רוצה אך זה לא קורה,הוא אומר ל י שאני מלחיצה אותו כשאני נוקבת בתאריכים או בכלל מדברת עלזה,הוא אומר שנאי מדברת על זה כל יום וזה כלל לא נכון,הוא אומר שלא נעים להיות כבר לידי ושאני לא אותה - כמו שהייתה קודם,הוא טוען שאם נעשה ילדים החיים יגמרו ,שהוא מודאג מהתנהגות האחיינים שלי ושלו ,וזה בגלל שאמרתי לו שאם יש משהו שהוא מפחד או עוצר בעדו אז שיספר לי ובגלל זה לדעתי הוא סתם אמר כל מיני דברים לא נכונים.אנ יכבר לא יודעת מה לעשות ,אנחנו מחפשים דירה אך זה זז לאט,הוא אומר שיציע ל יאחרי שנעבור דירה כי הוא לא רוצה להתארס כשאנחנו גרים אצל ההורים אבל זה זז לאט מאוד וכאשר אני מדברת על חתונה וילדים הוא ואמר לי שהוא יודע שאחרי שנתחתן אני ילחיץ אותו לגביי ילדים ולא אעזוב אותו עד שיהיה לנו,הוא תמיד עונה ל יבתשובה לגביי שאלתי עליי ילדים "שיהיה מתי שצריך" זה לא צריך זה לרצות..אני כבר אבודה,אנ ירוצה אות וכבן זוגי כי מבלבד כל זה הוא אדם יקר לי מכל והוא יקר לי מכל כי הוא אדם טוב שלא אמצא כמוהו אבל גם כי אין לי חברות וחברים אחרים..יש לי רק אותו והמשפחה שלי..כשאנחנו רבים כמו עכשיו אין לי למי ללכת אני לבד בעולם הזה ,רק חוזרת הביתה לחדר שלי ,אין ל יחברים לשוחח איתם או בעצם כאלה שרוצים לשמוע אותי ואת בעיותיי ...יש לי כמה חברות אבל הן נשואות כבר עם ילדים..אני בדיכאון וחושבת רק ללכת לישון ולא לקום!מה לעשות?לחפש לי בן זוג חדש??בבקשה תעזור לי! וטיפול לא יעזור כי היינו כבר בהרבה!

רוני יקרה,
אני מסכים איתך שאחד הדברים שהכי מבאסים הוא קשר ארוך, שברור לשניכם לאן זה הולך, אלא שזה לא הולך אלא זוחל. יותר מזה, הוא לא מאפשר לך לדבר על זה, ומאשים אותך שהזחילה הזו היא אשמתך. זה קורה הרבה, למרבה הצער. ולא פעם זה מלווה, כמו במקרה שלך, מחששות ומחרדות מהנישואים עצמם (כי "נישואים הורסים יחסים טובים") או מילדים ("כי אז ייגמרו החיים"). זה אומר לך שגם אם הוא יסכים להתחתן, וגם אם יסכים לילדים, יש סיכוי סביר מאד שהוא לא יהיה איתך, בנישואים ובהורות, בלב שלם. הוא ימשיך להאשים אותך בקשיים שלו, וישתמש בזה ובכעס שלו כתרוץ לחוסר המעורבות הרגשית והמעשית שלו.אתם 7 שנים ביחד, וזה הרבה. זה מקשה עליך את המחשבה לוותר עליו, מה עוד שבאמת סביר שבסופו של דבר תתחתנו, גם אם תמתני את הלחץ שלך באופן משמעותי (אם כי אין ביטחון, ולכן זה לא קל לך). אבל אני מבין גם שיש לכם לא מעט קשיים אחרים, מעצם העובדה שכבר הייתם בטיפולים רבים. מכיוון שכך, אני מציע לך ללכת לטיפול פרטני, לבדך. ללמוד שם להתמודד איתו, אם צריך, או בלעדיו, אם תרצי. כך או כך, ללמוד לקבל החלטות שאת צריכה לקבל, איתו או בלעדיו, ולהיות שלמה יותר וחזקה יותר איתן. ולהיות סבלנית בתהליך, כי אם תחליטי להיפרד ייקח לך זמן להחלים ולבטוח בעצמך עם קשר חדש, ואם תחליטי להישאר איתו, תצטרכי ליווי שיתאים לך לזוגיות שמתקדמת בתהליך איטי מאד, ולכן גם זה ייקח זמן.