קשר אפלטוני: מה לעשות?

שלום ,
אני בסוף שנות העשרים לחיי.וואני אדם מבוגר שתופס מעצמו ליברל בתחומים רבים, אבל שמרן בנוגע ליחסים ואפשר לומר כמעט דתי מבחינה מוסרית, קשה לי עם כל מושג הידידות עם גברים באופן כללי ובפרט עם גבר נשוי, עם זאת יצא הגורל וכך נוצר קשר כמעט בלתי נמנע עם גבר נשוי, קשר רופף אמנם, התקשורת מאוד מצומצמת ולא לעיתים קרובות ואין לי אפילו במעט משיכה כלפיו, אבל אני תמיד מתחבטת האם להחזיק בקשר הזה. שאני מסתכלת על זה מהצד אם זה היה קורה לאחרות היתי ונהגתי לומר שאין להן מה לעשות בקשר שכזה.בייחוד שהן עצמן רווקות. כמוני., ז"א אני עצמי מתקשה לקבל את זה על אחרות, עם זאת פה אני מרגישה סוג של נאמנות לקשר ולא רוצה לפגוע או לאכזב אותו,ולפעמים הקשר תורם לשנינו כמו שני חברים רק שזוכים לנקודת מבט גברית.לא היתי רוצה גם שלבעלי שלי יהיו ידידות ולכן זה עוד יותר מקשה עליי ואני מרגישה חוסר נוחות עם כל הסיפור.אבל לא רוצה מאידך לפגוע או לנתק באופן פתאומי או מופגן את הקשר. מה לדעתך ד"ר הדבר הנכון לעשות?תודה

רחל יקרה,
האמת? לא בדיוק הבנתי את שאלתך, כי לא הבנתי את מהות הקשר שביניכם. אני מבין שהקשר הוא קשר אפלטוני, של ידידות. אם זה כך, והקושי שלך הוא רק זה שלא היית רוצה שלבעלך יהיה קשר כזה, השאלה היא היפותטית אם אינך נשואה, שכן אז היא לוקחת את נקודת המבט של הידיד שלך, או מעשית אם את נשואה, שכן אז השאלה היא על הקשר שלך עם ידיד, ומה בעלך היה מרגיש ביחס לזה. אם השאלה מעשית (כלומר, את נשואה), ואת ביחסים עם גבר שלא היית רוצה שיהיו לבעלך עם אשה, צאי מזה. כי זה לא הוגן כלפי בן זוגך. אם היא תאורטית, וממילא אינך מתכוונת ליחסים שהם אחרים מאשר אפלטוניים כי אינך נמשכת אליו, בדקי זאת עם אמות המידה המוסריות שלך, ועם האבחנות שלך של מה שזה עושה לו. מוסרית, בודאי שאת לא צריכה להיות שם אם את מבינה שזה מסיח את דעתו מהזוגיות שלו.