קשיים מיניים בזוגיות: מה עושים?

שלום,
אני בן 31, נמצא במערכת יחסים כבר 12 שנה. זוהי המערכת יחסים הראשונה שלי למעשה, וגם שלה.אנחנו כבר התמסדנו, הקמנו בית ויש לנו ילדים נפלאים קטנים. אנחנו מאוד אוהבים זה את זו, מבלים הרבה ביחד, נהנים מתחביבים משותפים רבים.יש לנו תקשורת מצוינת, אנחנו מאוד פתוחים אחד עם השני.אני בשנים האחרונות חווה משבר, שהחריף מאוד בשנה האחרונה. אני במצב שאני לפעמים ממש בחרדות כשאני חושב על האפשרויות שעומדות בפניי, מרגיש שכולן הן סוג של סיוט.אני יכול לתאר את הבעייה במילים פשוטות, למרות שהיא לא כזו פשוטה: מעולם לא הייתי מאושר מהאינטימיות בינינו, מהסקס ומהרגש הנלווה לו. לא רק מהתדירות, אלא גם מאופי הסקס, מיוזמת הסקס (תמיד אני) ומהתגובות שהייתי מקבל. זה גם נושא שעם כל הפתיחות שלנו היא לא אוהבת לדבר עליו וגורמת לי להרגיש רע ושאני לוחץ עליה כשאני מנסה לדון בזה. המשמעות של זה היא עמוקה מאוד עבורי, זה לא סתם צורך לפורקן מיני (ניסיתי הרבה פעמים לפצות על-ידי אוננות. זה פשוט לא עובד.)אף פעם לא הרגשתי נחשק במיוחד. למעשה הקשר שלנו התחיל בזה שהיינו ידידים טובים. אני רציתי יותר מזה, והיא דחתה אותי מספר פעמים, אפילו אמרה דברים שמלווים אותי עד היום - שהיא לא נמשכת אליי. (אני נזכר בזה כל פעם שהיא דוחה נסיון שלי לאינטימיות) בסוף רציתי לנתק את הקשר וזה השלב שהיא נתנה צ'אנס לזוגיות. בדיעבד אני מבין שכבר ההתחלה של הקשר הראתה בעייה קשה.העובדה שאני תמיד יוזם את הסקס, והרבה פעמים נדחה בטיעון שאין לה חשק (או בתירוץ שקוף שברור שלמעשה פשוט אין לה חשק), העובדה שאני רוצה סקס מלהיב יותר משהו שאני אזכור אחר כך עם חיוך וגאווה.אני היום מרגיש מכוער ודחוי, כועס עליה מאוד שהיא מתעלמת מהצורך שלי.סקס מבחינתה זה דבר שמדי פעם עושים, גומרים מהר ועוברים הלאה. אצלי זה ביטוי לרגשות, ובעיקר מנגנון להרגיש נחשק ואהוב על ידיה, היא לא מבינה את זה.דיברנו על זה מספר פעמים, היא טוענת שהיא אוהבת אותי בצורה שונה ממה שאני אוהב אותה ושהיא לא מסוגלת (עם אף גבר) להרגיש מה שאני מרגיש כלפיה. בעצם הסכמנו שאני מאוהב בה והיא לא מאוהבת בי.יש בה המון טינה כלפיה שאת השנים הצעירות והיפות שלי העברתי עם פספוס ענק של הקטע של המיניות. אני בתחושה שעוד יש לי מעט שנים כאלה שנותרו וכואב לי המחשבה שהן יירדו לטמיון.אני עושה המון מאמצים שיהיה לה טוב, בגלל שאני אוהב אותה (לא בשביל לקבל סקס), ואפילו שלא תמיד היא מרוצה, היא בוודאות יכולה להיות מרוצה מכמה אכפת לי. אני רואה בנו שותפים שווים למטלות הבית וגידול הילדים (אני לא "עוזר" לה). וכואב לי שהיא לא עושה מאמצים עבורי בנושא שכה חשוב לי.כבר היינו מאוד קרובים לפרק את הקשר, אבל לא היינו מסוגלים להפרד. אבל אני גם לא מסוגל להמשיך ככה. אני כבר מתחיל לחשוב על לקיים רומן מחוץ לנישואין.היא לא מוכנה ללכץ לייעוץ, היא קנאית לפרטיות שלה (אפילו עם אחותה או חברות קרובות שלה היא לא מדברת על זה). היא גם לא מאמינה שזה יפתור משהו כי היא חושבת שאופי אי אפשר לשנות ושהיא לא יכולה פשוט להחליט "להתאהב בי ולפתח כלפיי תשוקה".מה עושים במצב כזה? יש לפעמים ימים שאני פשוט בדכאון קשה לא מסוגל לתפקד בעבודה וכאבא, רק חושב על כמה "נדפקתי"...

שאלתיאל יקר,
שניכם מחמיצים הרבה מהחיים. אני מבין את ההרגשה שלך, לא רק של דחוי אלא גם של לא ראוי, למרות שההרגשה הזו אינה תמיד פועל יוצא של דחייה. במקרה שלך, אתה נמצא עם אשה שאולי גם היא חווה את עצמה כלא ראוייה לך, בשל המיניות הירודה שלה. ופעמים זה להיפך - הלא ראוייה יכול להפוך אותה גם לחיונית ומינית פחות.היא לא חייבת "לדבר על זה" עם חברות ועם אחותה. יש נשים שהן פתוחות לגמרי בעניינים מיניים, גם יותר ממה שמקובל אצל רוב הגברים, ויש נשים שלא. ואם היא מרגישה שהיא לא בסדר בעניין הזה, מה שנראה סביר - אנשים לא אוהבים לדבר על חולשות שלהם. כפי שאתה כותב, היא מסבירה לעצמה שהיא "לא כזו" וזהו. מה גרם לה להיות כזו? - יכולות להיות סיבות רבות, החל ממבוכה כתוצאה של חינוך מכוון או בלתי מכוון או של תובנות שמתפתחות באדם בינו לבינו באינטרקציה שלו עם הסביבה, וכלה בחוויות קשות שאולי חוותה בעבר והיא שומרת עליהן בקנאות. היא מסרבת ללכת לטיפול מיני, ולכן אני מציע שאולי תיזום ותלך לבדך - ותתייעץ עם איש מקצוע בעניין הזה, ולהתחיל לשאול ולבחון את הדברים במעמד צד אחד. יתכן שתוכלו ביחד להגיע לדרכי התקרבות שהיא תהיה מוכנה להן, בהדרגה, גם אם היא עצמה לא תהיה בטיפול אלא אתה לבדך. לך לפגישת הכרות, שאל, ואולי יצא מזה משהו.