להיפרד או להישאר? התלבטויות בזוגיות

שלום
ד"ר יקר, כמו תמיד שיש קשיים אני פה . אנסה לתמצט כמה שאוכל ולהשאר רלוונטית לגבי הבעיה.אני בת 24 בן זוגי 26, אנו שנה וחצי יחד. לא גרים יחד אך ישן אצלי בסביבות 5 פעמים בשבוע.מתחילת הקשר הבעיות היו קיימות,אך כיון שההתלהבות הייתה בשיאה הכל היה נראה ורוד וניתן לשינוי .שנה וחצי של מאמציםי לשנות קשר 180 מעלות,ללא כל שינוי .יש לי ריבים עם עצמי למה כן להשאר איתו ולמה לא ..המינוסים שלו רבים והפלוסים מעטים מאוד אך מיוחדים ולא ניתן למצוא אותם אצל כל בחור.הוא נאמן מאוד ואני סומכת עליו,,חרוץ מאוד,מלומד,בעל עסק,חשוב לו מאוד הצלחתו בחיים יודע שאף אחד לא יעזור אם לא יעזור לעצמו. הוא בארץ לגמרי לבד ובונה את עצמו מעולה.הוא לא יודע להביע רגש,יש בנינו פערים עצומים ואני פשוט לא יכולה להתמודד איתם יותר,בחודש האחרון יש בי תחושת ריקנות שהוא לא משקיע בקשר בכלל וגם שמשקיע זה רק כדי לסמן וי ולרצות אותי.אני מרגישה שאיפשהו אני די תקועה לו בחשיבה העתידית כלכלית הזאת,כשאני רוצה שנבלה יותר זה כרוך בכך שהוא לא מגיע לעבודה ומשלם כסף לעובד אחר,עצם כל הרעיון הזה גורם לי לרצות לצאת פחות,דבר שמרחיק אותי ריגשית ממנו כי אין לנו קשר חזק . רוב היום אנחנו לא מדברים וגם אם כן זה שיחות ריקות מתוכן!!! דבר שלא קורה לי עם אף אדם אחר .חסר לי ממנו העומק, לאורך הקשר השלמתי עם זה כראיתי שהשיחות הופכות להיות מבוימות מידיי ...אני אומרת לו במפורש בלי להסתיר מה עובר עליי בקשר,אני בעצם מוקפת אנשים אך בזוגיות אני לבד לגמרי. הרגשה שאין לו זמן אליי ולקשר הזה ועוד עם הרגשה של אני אמורה להבין את המצב כי יש לו עסק והוא משקיע את כל כולו בו. הוא מגיע אליי ב1 בלילה וקם ב10 בבוקר,ככה שאמנם אנחנו ישנים הרבה יחד אך לא ביחד כלל.בחודש האחרון אין לי עוד יכולת להכיל את הקשר,אני חסרת סבלנות כלפיו ,אני אומרת חושבת שבמקום לבוא אליו בטענות כל כך הרבה פעמים, אולי אני אבוא אל עצמי , למה אני נשארת בקשר שאני לא מאושרת בו? מה גורם לי כל כך לפחד מהפרידה? הרי הייתי ב2 מערכות יחסים רציניות בחיי וידעתי לקום וללכת בלי להצטער על כך עם כל הקושי שבדבר,אני חושבת שהשלמתי עם העובדה שאני רוצה שנפרד ורק מתרצת לעצמי למה כן להשאר איתו...פחד מלהפרד. אני מודעת שיש מעט גברים טובים בחוץ ומנסה להסתכל רק על הפלוסים החיוניים שלו אך זה לא עוזר,כי בסופו של יום, המינוסים מפריעים לי מאוד .מה אוכל לעשות כדי לגבש דעה בלב שלם? ואם כבר גיבשתי, איך אוכל להפרד ממנו בדרך הכי קלה לשנינו ?תודה רבה.

מיכל יקרה,
להיפרד ממנו, זה לא רק להישאר לבדך, זה גם להיפרד מחלום. יש לך לכאורה זוגיות "בידיים", ואת מוותרת על החלום הזה שנראה קרוב יותר, לכאורה, מאשר התחלה חדשה שבה יש הרבה חוסר ודאות. לכן זה קשה. אבל את צריכה להמשיך ולהתעקש ולשאול את עצמך לא רק אם תהיה לך זוגיות, אלא גם איזו זוגיות היא תהיה. לא רק אם תצליחו להתחתן בתוך שנה, אלא גם איך ייראו חייך בעוד שנה וחצי או שנתיים בקשר עם הגבר הזה. העניין הוא שכפי שאת מתארת זאת, זה לא רק הלחץ שלו בעבודה - אם כי זה מרכיב חשוב, זה גם היכולת שלו לתקשר איתך.את לא צריכה להילחץ מהעובדה שבילוי איתך הופך להיות בילוי יקר, כי הוא צריך לשכור מחליף. זו בחירה שלו, ולא פעם יציאות הן דבר חיוני לקשר, ולא צריך להיות שאלה של כסף (ואני מדבר על בילויים של כיף ולא על בילויי יוקרה). האם רגשי האשם מפריעים לך? - אני לא בטוח. אולי קצת. חשוב, בכל אופן, שאם אתם ביחד, שתבחנו זאת עם שינוי אווירה בתדירות מספיק גבוהה כדי שתרגישו איך זה להיות ביחד משוחררים כדי ליהנות זה מזה.