קשיים לאחר חתונה: מבט על קשר זוגי

בעלי ואני היינו יחד כ 5 שנים אהבה מטורפת . התחתנו ומיד הכול הפך לסיוט חוסר סבלנות דרישה שאשתנה ואם לא הוא יתגרש ממני . פתאום הוא אינו יכול להכיל את המגרעות שבי . נסינו טיפול זוגי ושיחות אך התקשורת בניינו הייתה מושתת על אגו וזה פשוט לא עבד . הוא החליט לאחר 7 חודשים של נישואים שבזמן זה עברנו גיהנום ומחלה במשפחה שהוא אינו מוכן לחיות כך ורוצה להתגרש למרות האהבה . היה לי קשה לקבל והייתי במצב נפשי קשה חרדת נטישה ודיכאון ניסיתי לחזור ולדבר איתו שזוהי שנה ראשונה לנישואים ובמיוחד שעברנו שנה כזאת קשה זה השפיע עלינו המון ושאנחנו יכולים לעבוד על זה והאהבה שלנו חזקה . אך הוא אמר כי אינו מאמין שאשתנה ואינו רוצה להביא איתי ילדים כי הוא מפחד שנתרגש עם ילדים . הייתי שבר כלי במשך חודש ועזבתי את הבית הייתי בדיכאונות לא מסוגלת לעבוד או להתעסק בשום דבר עד שהחלטתי שאני חייבת להרים את עצמי ונסעתי לחופשה עם חברה כדי לנסות לצאת מהדיכאון ומההרגשה הנוראית של דחייה.
אך גרמתי בזה ליותר נזק שאיני מפסיקה להעניש את עצמי, מתוך המקום של הדחייה והכאב איבדתי את עצמי ושכבתי עם גבר אחר. לאחר שחזרתי מהחופשה תחושת האובדן לא עזבה אותי ושוב ניסיתי לדבר עימו על חזרה ולהפתעתי הוא הסכים לנסות שוב.כולי שמחתי וחזרתי לגור בבית אך לאחר מספר ימים הוא גילה מהתכתבויות שהיו לי בפלאפון . ואז שוב נפרד ממני ואף הטיח בי האשמות קשות ומילים קשות אף יותר. היום לאחר שאנחנו לא יחד כבר 5-6 חודשים אני מתחילה להבין שזה היה הדבר הנכון בעבורי למרות האהבה הגדולה לא ידענו לתקשר בכלל והיו משחקי כוחות ואגו
אך אנייני מצליחה לצאת מרגשות האשם הקשות .
איך יוצאים מזה מה יגרום לי להרגיש בסדר עם עצמי

למה אין תגובה?

מטילדה יקרה,
לפעמים אנשים מתקשים להכיל פערים ביניהם, וזה קורה יותר אחרי החתונה. לפני כן, אנשים רוצים להגיע אל "הנחלה", ולהרגיש שהצליחו, ולא פעם נמנעים מחיכוכים, רק כדי שהצד השני לא יתחרט. לאחר החתונה, ובעיקר בתחילת התהליך, יש תחושה שמה שלא ישתנה עכשיו לא ישתנה לעולם, ויש מי שנלחץ מזה, ומפעיל הרבה לחץ. יתכן שבתהליך שלך קרו גם עוד דברים שאולי שינו לרעה, מנקודת מבטו, את איכות הקשר הזוגי שלכם (אמרת משהו על מחלה במשפחה, ואני מבין שזה אולי משהו במשפחתך שהשפיע על היכולת שלך לתת לו תשומת לב או השקעה וזמן שהוא רצה בהם).העניין הוא שלאחר המריבות האלה, התייאשת, ואולי קצת יותר מדי, ומפגש עם גבר אחר כשאת לא מעורערת ביחס לנישואים, היה אולי סוג של תרפיה לעצמך, בין היא היתה מוצלחת ובין אם לא. אלא שעוד לפני שהספקתם לראות אם הניסיון המחודש שלכם מצליח לעבוד, הסיפור עלה והניסיון המחודש התפרק.נתתי לך תיאור קצת יותר נייטרלי של מה שקרה לך. אני לא יודע אם הוא עוזר לך במשהו או לא. קראי אותו שוב. ואולי שוב ושוב. ואם את צריכה בכל זאת להתנקות מרגשי האשם, שחלקם באים מהמחשבה שהפסדת משהו, ואולי חלקם מתוך חוסר ביטחון בכך שתוכלי להגיע לעתיד טוב עם בן זוג אחר, אולי כדאי שתלכי לטיפול למספר חודשים, כדי לעבד זאת עם עצמך טוב יותר.