לחץ זוגי: טיפים להתמודדות

שלום
ד"ר חסוןשוב תודה על הרצון הטוב,אנו בראשית שנות הארבעים, נשואים 12 שנה .ההדרכה שקבל בעלי היא הדרכה קצרה כמקובל במגזר החרדי על הלכות נדה ועל כיצד לנהל חיי נישואים טובים יציבים ומכבדים. כ8- פגישות כבר שכחתי כמה היו....חשבתי שוב על הנושא והבנתי שעד שבעלי לא ירצה להשתנות שום דבר לא יזוז, הוא צריך לשמוע את הדברים מאיש מקצוע או ממישהו שהוא מאד מעריך ויכול לנער אותו קצתעוד יש לציין שהוא מאד בן אדם לחוץ.בינתיים נראה לי שרק הקלתי על עצמיהיום היו צעקות נוראות על רק מה שאני לא מספיקה,תאמין לי ד"ר שאני לא עצלה וטורחת כל היום בבית ועם הילדים.תודה רבה ,חנה

חנה שלום!עד שד"ר אורן חסון ייענה לך במקצועיות כפי שהוא נוהג לעשות כאן מידי יום בטוב טעם ודעת אני רוצה להאיר את עינייך מהזווית שבה אני רואה את הדברים.ההדרכה שבעלך קיבל לפני 12 שנה כבר לא רלוונטית...זה טוב לראשיתו של הקשר, להבין כמה דברים בסיסיים ביותר ולא יותר מכך, חובת ההשקעה התמידית מוטלת על שניכם ביחד כזוג ועל כל אחד ואחת לחוד הן בפן הזוגי ובעיקר בפן האישי.את צודקת בכך שאם הוא לא ירצה להשתנות שום דבר לא יזוז, אבל לך יש את היכולת לגרום לו "לרצות" להשתנות... וכאן אני רוצה לחדש לך ולהעמיד אותך ואת רב האנשים על טעותם בפרשנות הפתגם > איזו אישה כשרה - העושה את רצון בעלה! האם הכוונה לכך שהיא מאפשרת לו לצעוק עליה? לא! האם זה אומר שהיא צריכה לעשות כל מה שהוא מבקש? לא! אלא איזו אישה כשרה שעושה "רצון" לבעלה! שגורמת לו ומעוררת אותו "לרצות" לחיות עימה בטוב ובנעימים.חנה יקרה! את יודעת יותר טוב ממני מה המשמעות וכוונת המשורר בקהלת "חכמת נשים בנתה ביתה" יש לך את זה! את רק צריכה לרכוש כלים כיצד לתמרן את החכמה הזו אלייך פנימה לתוך הבית.בהצלחה ושבת שלום.

חנה יקרה,
הגעת למסקנה שמבלי שבעלך יקשיב לאיש מקצוע, הוא לא ישנה דבר. מה, אם כך, את עושה בעניין הזה?אני מאמין לך שאת עובדת קשה במהלך היום, וגם שבעלך נלחץ בשל דברים שלו. אולי הוא מאוכזב מכך שלא הצליח להתקדם בחייו ולקבל את ההערכה או הגמול הכספי שציפה לו, ואולי יש לו קשיים משפחתיים או חברתיים אחרים, ואדם לחוץ מוציא את הלחץ הזה, ואת התסכול, במקום שקל לו יותר. יותר קל להוציא תסכול מול בן/בת זוג, או מול הורים, ואפילו יותר קל להוציא אותו מול הילדים מאשר מול חברים או אנשים בעבודה. ומכאן שפיתרון יכול להגיע משני כיוונים, האחד, מהרגעת הלחץ והתיסכול, ואולי מתחושה טובה יותר שאת שותפה לו ותומכת בו, ומעריכה אותו, ולא מבקרת אותו (ואני לא יודע איך את נוהגת, אני רק מעלה את האפשרות הזו שתחשבי עליה), והשני, מכך שתצליח להיות ביניכם תקשורת טובה יותר. אני לא יכול לדרוש זאת ממנו, כי הוא לא מתכתב איתי. אבל אולי תחשבי על דרכים טובות יותר לתקשורת ביניכם, מבלי שירגיש שהוא נשפט על חולשותיו, ואם זה קשה לבד, אז באמת ללכת לאיש מקצוע, כדי ללמד גם אותו לנהוג אחרת כשקשה לו, כדי שיהיה לו קל יותר גם עם עצמו, וגם בתקשורת שלו איתך.