קשיים כלכליים וזוגיות: מה לעשות

ד"ר אורון חסון שלום רב!חשוב לי קודם לברך אותך, על כך שאתה נותן שירות באינטרנט.אני נשואה +1 בעלי ואני במשבר בזוגיות אני לא יודעת אם זה קשור למצב הפיננסי הירוד, אנו נמצאים בחובות ולא מצליחים להתאושש מכך.שנינו שכירים ועובדים קשה, אך תמורת משכורות נמוכות, ומפחדים לעשות צעדים כמו פיטורין, כיוון שאנו לא במצב של לקחת צ`אנס.במהלך היום באמצעי תיקשורת טלפון או הודעות sms הוא נשמע אוהב ומביע חום ודאגה, אך שהוא חוזר הביתה הוא הופך להיות קר וסגור. עם מצבי רוח, יש ימים שהוא מגיע ומחייך ונחמד אך לרוב פשוט אין תיקשורת, במהלך ויכוח הוא אמר לי מספר פעמים שהוא מעדיף לחיות לבד, ושכנראה הוא לא מספיק אוהב, אך מיד הוא חוזר בו ומתנצל.(מה שעבורי כבר לא משנה כי חרוט לי מה שהוא אמר קודם לכן). חשוב לי לציין שהוא לא היה כך תמיד. אך לא נראה לי שהמצב הפיננסי צריך להשפיע על הזוגיות אם היא חזקה ואייתנה.פעם אחת אמרתי לו שאני רוצה שנלך ליעוץ זוגי, והוא מייד אמר לי "מאיזה כסף בדיוק?" והוא צודק כי אין לנו כסף לסיים את החודש וזה מאוד יקר! אבל בנתיים אני מרגישה שהמערכת יחסים הולכת לכיוונים לא טובים!מה אתה מציע לעשות?תודה רבה!

מתנצלת שהודתי רק לד"ר אורן חוסון, רק עכשיו ראיתי שיש מספר רופאים באתר שנותנים מענה, תבורכו!

אושר יקרה,
תודה על התודות. אכן אנחנו שלושה שעונים כאן לפניות בהתנדבות, ושלושתנו דוקטורים, אבל אף אחד מאיתנו אינו רופא...Jלעניין: בסך הכל, מה שקורה לכם הוא דבר שקורה לזוגות רבים. כאשר נמצאים במצב כלכלי ירוד, מה שלצערי נפוץ מדי בארץ. יש יותר לחצים, וזה משפיע חזק על הזוגיות. כל לחץ משפיע לרעה על הזוגיות, בין אם הוא בשל רקע חברתי או אתני אחר, או בשל הבדלים תרבותיים או כאשר יש הורה שמלחיץ או שמלחיצה במיוחד. בודאי שזה נכון גם כאשר יש קשיים כלכליים, מכיוון שהם יוצרים מצב של חוסר בהירות וחוסר בטחון לגבי העתיד, בנוסף לשעות עבודה כפויות וארוכות, ולא פעם עבודה שלא אוהבים ולא מתגמלת – וזה במצב הטוב, כאשר יש עבודה.מצד שני, נכון גם שזוגיות יכולה להיות חזקה ואיתנה גם במצב כזה. לא קל, אבל אפשרי, כי צריך לזכור שבעבר הלא רחוק – של כמה עשרות שנים אחורה, ואולי יותר, מרבית האנשים חיו בתנאים קשים מאלה שלכם, והסתדרו. אלא שכאן נכנס גם גורם נוסף, והוא תחושת הכשלון. כלומר, כאשר בן זוגך מסיים יום עבודה קשה ולא מתגמל, מגיע הביתה ורואה את התנאים שלכם בבית, ואת הלחץ, הוא משווה זאת לכל אלה שכן מצליחים בארץ, ומקבל תחושת כשלון. והיום ההשוואה הזו מוקצנת יותר. יש כאלה, גם אם אינם רבים מאד, שהם מצליחים מאד. מבליטים אותם יותר בתקשורת, ובעיקר בטלוויזיה. ההשוואה הזו היא יוצרת תחושת ביאוס, כשלון ודיכאון (מה שמוביל אותו אולי גם לאמירה שהוא מעדיף להיות לבד, כלומר, ללא האחריות הכבדה שקשה לו לעמוד בה).אם תצליחו (ונסי לעזור לו בזה) לראות את עצמכם בלבד, ולהחליט שאתם רוצים להתמודד עם מה שיש ולהיות גאים לעצמכם בכל השג קטן שלכם, תצליחו להקטין את תחושת הכשלון. נסו לעשות זאת יחדיו, ובהחלטה מודעת, ואז יהיה קל יותר. נסו לשכוח מה אחרים חושבים, ולחיות את מה שאתם רוצים ויכולים במסגרת האפשרויות שלכם, ולא במסגרת אפשרויות של אחרים.