קשיים חברתיים בזוגיות: מה לעשות

שלום,
הכרתי מישהו בן 33 , אני 29, אנחנו בקשר כבר חודשיים, אפילו 3 חודשים ורק עכשיו החלטנו להיפגש. גם שהיינו בקשר לא ככ דיברנו זה היה רופף מאוד הכל בהודעות. אציין שהבחור הזה הוא נורא ביישן, נורא חוסך בתשובות, תשובות קרירות של כן לא, מאוד נקודתי, לא חם ככ, לא שמח ומחייך ונהנה מהחיים כמו שאומרים. מאוד מופנם, קשה לפתח איתו שיחות ואני רגילה להפך מזה שגברים יודעים מה הם רוצים מעצמם ופותחים את הפה ומציעים דברים. והוא ההפך מזה, גם שיצאנו לדייט שני הוא לא ידע לאן לצאת וחיכה שאני אבחר אז ציפיתי שיגדיל ראש בסוף זה נגמר בבית שלו על בקבוק יין אבל אני חושבת שזה לא בדיוק העניין, אני אבל בכל זאת נתתי לזה הזדמנות כי דיי נדלקתי עליו בחיצוניות אבל יודעת שזה לא הכל ונורא רציתי לתת הזדמנות כי אני מבינה שקשה לו וזה לא ככ הצליח לי.מה שקרה שהוביל לכל זה: בסופו של דבר החלטנו להיפגש, יצאנו ל2 דייטים בחוץ שנגמרו ביחסי מין לאחר מכן אצלו בבית.מאז הבחור התרחק ממני , יומיים שהוא לא מדבר איתי כבר מאז הדיט ה2. ושאלתי אותו מה קורה? קיבלת מה שרצית? וזהו? תשובתו:"את בחורה מאוד יציבה ורצינית ולכן ניסיתי. קשה לי כנראה הרבה זמן לבד, אני רגיל ללבד ואני מנסה ואני לא רוצה להשלות אותך בגלל זה אני לא יודע.ואם הייתי רוצה רק סקס לא הייתי נפגש איתך בשנית. אמרתי לו שאני מאוד רציתי שננסה ביחד אפילו ששכבנו. שאלתי אותו אם לוותר ולהמשיך הלאה? הוא ענה תעשי מה שאת חושבת כי אני רוצה שיהיה לך טוב. אמרתי לו שאני חושבת שהוא בחיים לא התאהב והוא אמר כנראה את צודקת. בקיצור פה נגמרה השיחה ופשוט ויתרתי. יעצו לי להמשיך הלאה שהבחור רוצה את הלב שלו. אמרתי לו אפילו שאני רוצה שניקח את זה בקצב שלו אבל טרם קיבלתי תשובה, הוא רק אמר לי לעשות מה שאני חושבת.האם פעלתי נכון? האם אתה מציע לי לרדת מהעניין? אני נורא עצובה. תודה לך.

מורן יקרה,
נפגשת עם אדם שלפי כל הסימנים שנתת, לא קל לו בתקשורת חברתית, וגם לא בתקשורת זוגית. לכן הוא לבד. זה לא אומר שהוא לא יכול להתאהב בך או שכוונותיו אינן טובות, את רק צריכה להבין שהוא קצת אחר ממה שאת רגילה. אם הוא אמיתי בדיאלוג ביניכם, ועושה רושם שכך הוא, אז הוא יהסס לפגוע בך, הוא יהסס בעיקר לכפות את עצמו עליך, כדי שלא להתאכזב ואולי יותר מכל כדי שאת לא תתאכזבי ממנו, והוא יחווה דחיה.אני לא יכול לדעת בודאות שזה כך, אבל הסימנים הם כאלה. האם את יכולה להתמודד עם זה? האם תוכלי להתמודד בהמשך שגם בחיי הזוגיות והמשפחה שלכם, יהיה לו קשה להיות בחברתם של אחרים, ובארועים חברתיים ומשפחתיים, והוא ינסה אולי להימנע מזה? האם תוכלי להתמודד עם כך שהוא יהיה הרבה יותר פסיבי ממה שאת רגילה? אם זה באמת לא מפריע לך, אז כנראה ששווה לנסות. יתכן מאד שהוא כן יכול להתאהב, אבל בשביל זה הוא צריך את הצ'אנס, ולפחד פחות.