קשיים בזוגיות: תקשורת ומשפחה

ד"ר אורן שלום,אני בת 39 נשואה כשש שנים ויש לנו שני ילדים בני חמש ושלוש.למרות שלא התחתנתי "ילדה" כנראה עשיתי הרבה טעיות של צעירות - אולי לא ראיתי כל מיני דברים או שהיה לי נוח להתעלם מהם.או שיכול להיות שתפריח לי לגמרי את הקו המחשבה ותגיד לי שאני טועה לגמרי.בעלי ואני הכרנו לפני כ-7 שנים. שנה אחרי חברות התחתנו ועברנו לגור יחד עוד לפני שהחתנו.אני אוהבת אותו מאוד אבל יש לי בעית תקשורת קשה.קשה לי להעיר או לשתף אותו במה שעובר או מפריע לי כי בדרכ זה מסתיים בלא מדברים שוברים את הכלים מצידו - ואז אני צריכה לנחם ולרצות עד שמשלימים וזה קשה לי (לא משנה מי צודק.)אנחנו גרים בקרבת המשפחה של בעלי מרחק של 5 דקות נסיעה ויש לי הרבה פעמים תחושה שהמשפחה של בעלי לא הפנימה שהוא נשוי.זה מתבטא באם לא ראו אותו איזו יממה אז מיד מתקשרים בערב שיגיע כי בישלנוויש אוכל ותבוא אלינו.לפעמים זה מתבטא בכל מיני הערות של לאן נעלמת וכאלה אם יצא שכמה ימים לא היה בקשר.אין לי בעיה באופן כללי עם משפחתיות אבל אני גם מאוד קנאית לפרטיות שלי ולזוגיות שלי.כשהערתי לו על כך מיד נהיה בלאגן ויוצא שאני הרעה שלא אוהבת את המשפחה שלו ומה הבעיה שלי כי הרי סיים את כל המטלות בבית וכו וטיפל כבר בילדים וכואני חושבת שצריך להיות גבולות ברורים בן התא המשפחתי שלנו ההורים עם הילדיםלמשפחה המורחבת יותר.אצלהם אני מרגישה שזה מתערבב כל הזמן לדוגמא אחותו הוציאה רשיון אז הוא נותן לה את הרכב כל סופשבוע.כל פעם שמבקשים משהו הוא נענה לא יודע להגיד להם "לא" אני מרגישה שהם במקום הראשון ולא אני.המון פעמים לפני שהוא חוזר הביתה הוא עובר אצלם סתם לראות ה קורה.וזה מפריע לי - האם אני קטנונית? האם אני צריכה להרפות?אני מרגישהשאני משתגעתמה עושים?

את יקרה,
את מדברת על שני נושאים שונים. האחד הוא התקשורת ביניכם. וכאן לא הבנתי אם את לא משתפת אותו כי הוא לא יודע להקשיב, או כי את לא יודעת לשתף בדברים אישיים. כך או כך, אני מבין שאת לא מצליחה לומר דברים שהם חשובים לך. אולי כי את לא יודעת לומר, אולי כי הוא לא יודע להקשיב כשמשהו לא מתאים למה שהוא רוצה, ובטוח שניהם גם יחד – שאת לא יודעת לומר באופן שהוא יוכל לשמוע.הנושא השני הוא המשפחה שלו, והקשר ההדוק שלו לשם, על חשבון או במקום הקשר איתך. יתכן שאם היתה ביניכם תקשורת טובה יותר, הוא היה מתחשב יותר בצרכים שלך גם אם הם מפריעים לקשר שלו עם המשפחה שלו. והרי, מתישהו הוא צריך לתת חשיבות רבה יותר לקשר שלו איתם ועם הילדים, על חשבון הקשר שלו עם בני משפחתו, והוא לא עשה את המעבר הזה ממשפחת המוצא למשפחה הגרעינית הנוכחית שלו. האם זה חלק ממאבק הכוחות ביניכם? – אני לא יודע. אולי. לו התקשורת ביניכם היתה טובה יותר, הוא היה מבין אותך יותר, קשוב אליך יותר, ודואג לך יותר. במצב הנוכחי, כשאת עויינת את היחסים שלו עם המשפחה שלו, בגלל שהם באים על חשבונך, הוא עויין אותך בתמורה. את לא מצליחה ליצור אצלו אמפתיה והבנה. וכשאת מתוסכלת, כתוצאה מכך, הוא כועס ומתרחק ממך עוד יותר. אפשר לשנות בדרך של תקשורת אחרת. אני לא מטיל בזה את האשמה עליך, כי קשה לעשות זאת, אבל זה אפשרי. זה אומר ליצור אוירה טובה וחמה בבית, ולא מתלוננת, שתאפשר לו להרגיש בבית מוצלח וראוי, שירגיש שכאשר הוא תורם בבית יש לו ערך, ושאוהבים אותו עוד יותר. זה קשה, כי כשאת מנסה לעשות את זה, זה עוזר ומשפיע כל כך מעט, שאת מתייאשת בכל פעם מחדש. אני מבין את זה, אבל זו הדרך היחידה לעשות זאת, והיא דורשת המון סבלנות. או להעזר ביעוץ זוגי, שיעזור להאיץ את התהליך הזה.