המאמץ הזה שווה? טיפים ליחסים

שלום רב,
לפני 3 ימים נפרדתי מבן זוגי לאחר זוגיות של חצי שנה,הוא בנאדם זהב בנאד שהייתי מאחלת לכל אחת!!אבל מה שקורה זה שמתחילת הקשר אני הייתי הדומיננטית והאסרטיבית בקשר הרגשתי שאני צריכה לדרבן אותו לכל מיני דברים,הוא בחור מאוד ביישן שקשה לו מאוד להיפתח בפני אנשים ואני בנאדם שמאוד קל לי בחברה ואין לי בעיה להשמיע את קולי, היה לי מאוד קשה עם המצב במיוחד שעם הסביבה הקרובה והמוכרת לו מאוד נוח וקל לו ועם המשפחה שלי החברים שלי קשה לו והוא אפילו לא מנסה לא מראה טיפת מאמץ,מה ששבר אותי זה שטסנו ביחד מטעם העבודה לשבועיים שפשוט כשהיינו יושבים בחברותה לא מספיק שלא היה מדבר עם האנשים שישבו עימנו הוא גם לא התייחס אליי ופתאום נראה כאילו הוא נעצר גם ממני,הבנתי בעצם שאני אפילו לא מכירה מצבים שלו של עצבים או שמחה ואפילו לא עצבות הוא לא מביע עצמו בפניי למרות שאני הכי פתוחה וגלויה ונתתי לו להכיר אותי במצבים שונים שעברו עליי אבל הוא לעומת זאת לא מביע בפניי והכול אני צריכה להוציא ולתשאל אותו ולכן הגעתי להחלטה של הפרידה..הודעתי לו שאני רוצה להיפרד נפרדנו בדרך יפה אך יום לאחר מכן הוא הציע שאקח לי שבוע לחשוב על הכול ולראות אם זה באמת היה כדאי.ועכשיו אחרי שאני מערערת עם עצמי אני מרגישה קצת חרטה,אני נמצאת במצב של סימני שאלה מאוד גדולים,יש לי המון מחשבות מעורבות, האם זה באמת היה כדאי?אני מרגישה מאוד מתוסכלת..פתאום אני חושבת עליו המון,מרגישה רגשות שלא הרגשתי,מה עושים?!

אלינה יקרה,
אולי את מרגישה כך, כי זו אולי הפעם הראשונה שבה הוא אומר לך באופן נחרץ יותר שטוב לו איתך ושהוא רוצה שתהיו ביחד. אולי כי זו הפעם הראשונה שאת רואה אותו נלחם על משהו. ואולי לכן את חושבת שיש לו איזה שהיא תקווה להשתנות. אם את חושבת שזה שווה מאמץ, בשל הטוב שבו, עשי זאת, ונסו להגיע למשהו טוב יותר. נסי להגיע אליו עמוק יותר, וראי אם את מצליחה. ואולי כדאי אפילו לנסות יעוץ מקצועי, כדי ללמוד לעשות זאת ביחד.