דכאון בזוגיות: איך להתמודד?

שלום,
אני נשואה 4 שנים לבן זוגי, יש לנו 2 ילדים חמודים ואנחנו בשנות ה30.הבעיה היא שמדי פעם יש לבעלי התקפי דיכאון, זה יכול ליהיו יום יכול ליהיות שבוע בו הוא לא מתקשר, לא עוזר במטלות הבית, לא משחק עם הילדים ורק עצוב.הוא קצת ילדותי ולא מבין את עניין העבודה- קשה לו לעבוד מהבוקר עד הערב, מצד שני אין לנו שום אפשרות שיעזוב את העבודה היציבה לטובת כלום.זה מאד מעליב אותי שכשהוא אומר שאין לו טעם לחיים, ומתוך העייפות של החזקת הבית לבד לא בא לי להמשיך "}לכרכר" סביבו ברחמים..הוא לא מעוניין בטיפול, ויודע שזה יעבור כמו שזה בא.מה אני יכולה לעשות בכל זאת על מנת לשפר את המצב? האם לאפשר לו לרחם על עצמו או להציב לו גבולות?

שולונו יקרה,
יש שתי אפשרויות: או לשנות אותו, או להבין שזה מה שהוא, מה שאומר לקבל אותו כך או להחליט שזה לא מספיק טוב לך.הוא לא רוצה לעשות מאמץ לשנות את הדכאונות שלו, ובלי שיתוף הפעולה שלו והמוכנות שלו לטפל בזה בסיוע מקצועי, יהיה לך קשה מאד. כל מה שתוכלי זה לתמוך בו, בתקווה שהתמיכה הזו, גם אם היא סיזיפית וקשה, תועיל במשהו לשנות.ואם לא, כנראה שאין לך ברירה אלא להבין שזה מה שהוא. אם את רוצה להישאר איתו בשל התקופות האחרות הטובות ובשל התכונות האחרות הטובות שלו, תצטרכי לעשות את העבודה בעצמך ועם עצמך: שזה אומר ללמוד להתאכזב פחות, להבין שזה "מכת טבע" שמגיעה אחת לזמן מה וצריך להתמודד איתה ולכן להתאים את הציפיות שלך בהתאם (שזה אולי הכי חשוב כדי לדעת להתמודד עם זה בתוך הזוגיות), ללמד את עצמך לעשות את זה, ולקבל אותו בחיבוק ובחיוך בכל פעם כשהוא "שב הביתה".