קשיים בתקשורת בזוגיות

שלום
ד״ר חסון!
אנו נשואים 14 שנה ולנו 4 ילדים במהלך השנים היתה לנו זוגיות מצוינת כולל יחסי מין מעולים( כך לפחות אני הרגשתי)מה שקרה שלבעלי נוצרה בעיה בזקפה , זה הבהיל אותו מאוד ולא ידע מה לעשות , אני לא ככ נבהלתי כי ידעתי שהסטטיסטיקה ש40 אחוז מהגברים בגילאים אלו סובלים מבעיה כזאת ( אני בת 34 ובעלי בן 38)
אבל המצב התדרדר והוא נכנס לחרדת ביצוע ובנוסף לדעתי גם תסכול מיני ועוד תסכולים שהיו קשורים במקום העבודה שלו והתחיל להתרחק ממני ולהתנכר לי, נעלם שעות רבות מהבית, מדבר שעות ארוכות בטלפון , לא משתף אותי בכלום
וכשניסיתי לדבר איתו אולי כדאי לפנות לרופא יש כדורים לדברים האלו , אז הוא התחיל להשמיע דברים שבחיי לא שמעתי ממנו , שאין לו שום בעיה וזה קשור ליחסים בינינו , הייתי ממש המומה כי היה לנו טוב , וגם אם לא מושלם אז יש מקום לשיפור, אציין גם שאני טיפוס מאוד דומיננטי ועושה, והוא באיזה שהו מקום מרגיש שלא עשה כלום בחיים שלו ומשהו בגבריות שלו נפגע
כיום המצב שהוא לא נוגע בי בכלל אין יחסי מין, ביום יום אנחנו פחות או יותר מתקשרים טוב אין מריבות אין וויכוחים
יש לנו מאוד כבוד והערכה אחד לשני
מה אתה חושב על הסיפור הזה, ומה עלי לעשות? אני בתיסכול גדול מאוד

ללי יקרה,
הפגיעה הזו בגבריות יכולה להיות מאיימת מאד לגברים. גברים רבים לוקחים את החרדה הזו למקומות רגשיים ונפשיים שונים, ולא פעם למגננות מפני בנות זוגם. לפעמים גם באופן של האשמה, כאילו שזה קרה בגללה, וזה מרחיק אותם ממנה, או לפחות מפני התחושה שהאשה רואה בהם כישלון.העניין הוא שהכי רצוי ללכת לטיפול מיני אצל מטפל שהוא גם פסיכותרפיסט (ונדמה לי שכמעט כולם כאלה). כי הקושי הוא כנראה בעיקר רגשי/נפשי, והוא צריך את החיזוק והאפשרות לקבל את זה, ואולי את הצורך שהדיאלוג בינך לבינו יהיה חופשי, גם על זה, ומבלי שירגיש שאת פוגעת בו. הבעיה בזה היא שאם תעלי את הנושא, הוא יראה בזה הוכחה שאת רואה בו כישלון שזקוק לטיפול, והמגננות שלו רק יעצימו. זה הקונפליקט. צריך לעשות זאת מאד בעדינות ובסבלנות, ואולי לעשות את ההיפך - ללכת לטיפול זוגי אצל מטפל זוגי שהוא גם מטפל מיני (וכנראה מטפל גבר יקל עליו את השיחה, וגם את האמינות של הסברים), כך שהכותרת תהיה הקשיים של התקשורת ביניכם שמתגלים לאחרונה, כותרת שיהיה לו קל יותר להתמודד איתה.

רציתי להוסיף גם שנראה לי שהוא במשבר גיל 40
ואני לא יודעת איך לנהוג, לדוג׳ כל שנה בקיץ אנחנו נוסעים יחד לצימר או לחו״ל ועכשיו כשהוא מתעלם ממני אני לא יודעת מה לעשות כי בכל הזדמנות שיזמתי מגע או משהו מיני הוא נרתע והיה נראה סובל מזה, ולי זה ממש חסר המגע והיחס.. ולא יודעת אם במצב כזה כדאי לי ליזום משהו בכלל
הוא גם נהיה עצבני מאוד ושותה הרבה, ובמצב שתוי המצב מחמיר
מחכה לעצתך, מה לעשות? המצב הזה שבר אותי לגמרי לא מצליחה לתפקד טוב

לדוקטור חסון תודה רבה!! ההודעה השניה ששלחתי היתה לפני שהתקבלה אצלי התשובה שלך
אשמח גם להתייחסות על הנושא הזה, האם כדאי לי ליזום במצב כזה
או להניח לזה עד שניגש לטיפול?

ללי יקרה,
הקיץ זה עכשיו. ולכן אני לא יודע למתי אתם מתכננים את זה. אין ספק שאם תעלי את השאלה הזו בטיפול שיתחיל פגישה או שתיים או שלוש לפני הנסיעה, הטיפול יתחיל מתוך לחץ "להספיק" כבר עכשיו, כדי שהטיול שלכם "יצליח". בסך הכל, אתם נוסעים לטיול, ואתם רוצים ליצור אוירה טובה שלא תקלקל את המשך היחסים, ואולי אפילו תקדם אותה. בין אם תהיה ביניכם אינטימיות בשלב הזה, ובין אם לאו, הכי חשוב זו אוירה טובה שתקדם את היחסים ותאפשר טיפול, שממילא יימשך זמן מה.לכן, אולי הכי נכון, מבחינתך, להתחיל את הטיפול ואת לוח הזמנים שלו ללא שום קשר לטיול, ובלי הלחץ של איך להתנהג בטיול. אולי אפילו נכון יותר לקבוע את תחילת הטיפול לאחר שתחזרו. בנופש שלכם עצמו, אם את יוזמת, עשי זאת בעדינות, ברגישות, ואם הוא מגיב בדחייה - קבלי זאת בהבנה, ועברי לפסים אחרים כמה שיותר מהר. צריך להבין שתגובה חריפה מגיעה בדרך כלל כאשר האדם מרגיש התנגדות, שלא מקשיבים לו, או אפילו כאשר הוא מרגיש לא בסדר, אבל לא רוצה להתמודד עם זה. אם תגיבי בהתאם לפגיעה שלך, יתכן שהעניין יתנפח. לקראת הטיפול, את לא רוצה לעשות את זה. הטווח הארוך חשוב יותר, בעיקר כאשר אתם מתחילים בטיפול שאמור לתת לכם תקווה, או לפחות לעזור לכם לדעת היכן אתם עומדים (שזה חשוב מאד כשלעצמו). אז ראי את הטווח הארוך כמטרה, ועם העניינים המיידיים, זה בסדר לבדוק אותם, אבל לא לעשות מהם עניין. הכל ממילא יעלה בטיפול.

אנחנו מתחילים בטיפול בהקדם. , בכל זאת רציתי לשאול עוד משהו
ניסיתי לדבר איתו הרבה פעמים ולהבין מה קורה בינינו זה נראה שהוא מאוד מפחד לדבר איתי בטענה שהוא לא רוצה לפגוע בי אבל מה שהוא כן אומר ומשדר כל הזמן זה שיש בינינו פערים ואנחנו מאוד שונים באופי ולכן בעצם נוצר הריחוק שלנו אחד מהשני שאלתי אותו אם ככה איך לפני כן לא דיבר על זה אף פעם וגם לא היתה לנו בעיה קודם אז מה קרה פתאום?? כי לפי הדברים שלו זה נראה כאילו אין בינינו כלום והוא כבר לא רוצה אותי יותר אבל מפחד להגיד את זה
אמרתי לו הרבה פעמים שזה שאנחנו שונים זה היופי בדבר שכך אנחנו מאוד משלימים אחד את השני ותמיד היה לנו טוב עם זה
רציתי לשאול אותך מה אתה אומר על זה ? יכול להיות מצב שיום אחד בנאדם מחליט בלי שום סיבה שלא בא לו יותר עלי כי אנחנו לא מתאימים ? (אחרי 14 שנים בהם לא היתה שום בעיה??)
או שזה תוצאה של המצב הנפשי בו הוא נמצא? בעקבות התסכול המיני
אני במצב ממש לא טוב בגלל הסיפור הזה, מרגישה מאוד פגועה וקשה לי אשמח מאוד לעצתך
יש בכלל סיכוי לשקם את היחסים כשהוא כך מרגיש?

ללי יקרה,
לולא חשבתי שיש סיכוי, לא הייתי מציע לך ללכת לטיפול. כמובן שאני לא יכול לדעת, וכמובן, סיכוי לא מבטיח הצלחה. השקעה ורצון טוב, וגם פחות פחדים, רק יכולים להגדיל את הסיכוי. אבל זה משהו שצריך לדבר עליו בטיפול.