קשיים בנישואים: מה עושים?

אני נשואה טרייה (כחצי שנה) לגבר שאני במערכת יחסים עימו כשלוש שנים ומתוכם שנתיים עם מגורים משותפים. יש לנו בעיות רבות בקשר. המין קורה לעיתים רחוקות עם בכלל, (אחת לחודש לערך) ואנו רבים לעיתים קרובות. כמו כן, אנו די מרוחקים רגשית זה מזה ודי שונים אחד מהשני מבחינת תחומי עניין ואופי. אני מתלבטת מתחילת הקשר ולא שלמה עם הגבר שעימו אני חיה. הבעיה היא שאני חשה שקיים בינינו דבק מסוים שאני מתקשה להגדיר אותו (אולי תלות, אולי ביטחון ואולי התקשרות), וקיים פער גדול בין המחשבה שלי לסיים את הקשר לבין היכולת הרגשית לבצע זאת בפועל. דבר נוסף שמקשה על ההחלטה הוא שיש תקופות בהן הקשר פתאום זורם על מי מנוחות, ואז הקושי לעזוב גובר. חשוב לי לציין כי זה שישנן מצבי רגיעה בנינו אין זה אומר שאנו חשים לפתע קרבה רגשית או מינית, אלא שיש מצבים בהם יותר נעים להיות בקשר. היינו בטיפול זוגי קצר שנקטע בשל מחלה, אך התחושה היא שבעלי לא כל כך מעוניין שנמשיך בו. נקודה נוספת שאני רוצה לציין היא שבעלי אינו חש כמוני. כלומר, אני מספרת לו על התלבטויותיי, אך הוא מאמין שעם הזמן אפשר לעבוד על הקשר ושאני טיפוס שלא מעריך את מה שיש לי ביד. כמו כן, הוא חש שאינו זקוק ליותר קרבה מינית או רגשית מזו הקיימת.מה דעתך?

קרן יקרה,
אני חושב שכדאי שתמשיכו את הטיפול בו התחלתם. אני גם חושב שאת לא מוסיפה לו בטחון בקשר הזה, כשאת מספרת לו על זה שאת לא שלמה עם הקשר הזה, ואין ספק בכלל שזה גם משפיע על התחושות הרגשיות שלו, ואולי גם על הדחף המיני שלו, ולזה יש השפעה חוזרת עליך. גם לא ברור לי מדוע את מספרת לו את כל זה: האם כדי שיבין שהוא בצרות ושהוא צריך להתאמץ יותר? כדי שיהפוך, על ידי המאמץ הזה שלו, את הצד שלך בזוגיות ליותר כדאי? האם תעריכי אותו אחר-כך? כל אלה הן שאלות שגם בהן יש לדון ביעוץ הזוגי.

אורן שלום,לשאלתך אלו הן בדיוק הסיבות שבגללן אני משתפת אותו בהתלבטויותיי. הספק שלי בנוגע לקשר נובע משתי סיבות: סיבה אחת קשורה בכך שאני לא שלמה עם הבחירה שלי בו בשל העדרם של מאפיינים חיוביים בקשר שהייתי מצפה שיהיו בגבר איתו בחרתי לחיות. למשל, אני חשה כפי שאמרת שאני לא די מעריכה אותו כאדם, ואלו אכן דברים שלא ישתנו בעקבות שינוי בהתנהגותו. הסיבה השנייה היא התנהגותו השלילית בקשר שרק מחזקת את אי הרצון שלי להמשיך. ואכן בכך שאני אומרת לו שאני עלולה לעזוב, אני מנסה לעורר אותו ולשדר לו שאם ימשיך להתנהג כפי שהוא מתנהג אני אעזוב אותו. נכון שלא ניתן להפריד לגמרי בין שתי הסיבות (כלומר חוסר הערכה שלי אליו מורידה לו את הביטחון ואז הוא תוקפני בהתנהגותו כלפיי), אך אני סבורה שהתנהגותו השתלטנית והתוקפנית הייתה קורית ממילא. ההוכחה לכך היא שההתנהגויות היו גם בתחילת הקשר, כאשר בשלבים ההתחלתיים הייתי הרבה יותר שלמה עם הקשר ואף רציתי בו. כעט אני נמצאת במצב שבו אני מאוד כועסת על עצמי ועל החלטתי לבחור בו. זאת מאחר ואני מרגישה לכודה בתוך רגשותיי שלי. לא טוב לי, אני רוצה לעזוב, ועם זאת, הקושי לעזוב קשה מנשוא. כמו שאמרתי קודם לכן כנראה שקיים דבק בקשר שמקשה עליי לממש את הרצון לעזוב (כפי שאמרתי אולי תלות, פחד, או ביטחון שהקשר נותן). האם לדעתך עליי פשוט לאזור אומץ ולעשות את הצעד?

קרן יקרה,
הקשר ביניכם עדיין טרי, אבל כבר יש בו סימני ריקבון. גם האופן שבו ניסית לטפל בו, כפי שראית בעצמך, לא ממש עוזר. להפך. ואני לא בטוח שהיום את בשלה כדי להיות מסוגלת ללמד אותו דרך משוב חיובי, במקום המשוב השלילי שאת משתמשת בו היום. וכשאת יוצרת כלפיו משוב שלילי, את לא צריכה להיות מאד מופתעת שהוא לא מרוצה מהקשר שלכם, ותוקפני כלפיך. שניכם צריכים להחליט היום שאתם מסוגלים לנסות להתמודד עם זה בעצמכם, כדי לעבור את זה לבד. אם אתם לא מסוגלים לזה לבדכם, קרן, או שתלכו ליעוץ זוגי כדי לראות אם יש לכם מה לעשות, ולתת לזה צ'אנס של כחצי שנה כדי לראות לאן זה הולך, או שתסיקו מסקנות.

אורן שלום,אני מסכימה עם דבריך באשר לטיפול הזוגי ובאשר לדינאמיקה השלילית שנוצרה בקשר. למעשה, החלטנו היום על המשך הטיפול הזוגי. עם זאת, יש לי מעט קושי עם דבריך בנוגע למשוב השלילי, מאחר ואינני חושבת שבשום קשר שבו הייתי נמצאת, הייתי יכולה להגיב על התנהגות שלילית ותוקפנית כלפיי באופן אחר. יתרה מכך, אני חושבת שיש משהו מאוד בריא בכך שאם בנזוג מתנהג/ת באופן מאוד קיצוני ותוקפני שיתעוררו ספקות והתלבטויות בנוגע לקשר, שידוברו בין השניים .וכפי שטענתי קודם לכן, אני סבורה שהתנהגותו התוקפנית של בנזוגי איננה נובעת אך ורק מחוסר הביטחון שהוא חש בקשר, אלא גם מתוך מאפיינים אישיותיים שלו, שהיו מתבטאים בכל קשר.

קרן יקרה,
מן הסתם, לא יכולת להגיב אחרת. אבל אולי אם היית מסוגלת להגיב אחרת, היית משיגה תוצאות טובות יותר. ועל כך דיברתי. לפעמים, במקום "להעניש" על התנהגות לא טובה, עדיף לתגמל התנהגות טובה. זהו משוב חיובי. ומן הסתם, היום, כאשר הוא נוהג כמוך, וכשאת מתקיפה אותו גם הוא מתקיף אותך, ואז את לא יכולה להגיב אחרת אלא לתקוף אותו, וגם הוא לא יכול להגיב אחרת... הסתבכתם. מבינה? צריך לדעת לצאת מהמעגל המכושף הזה.

הי קרןאני מאוד מבינה ומזדהה עימך.רציתי רק לייעץ לך לנסות לפתור את הבעיה (לכל כיוון שיהיה) ולהיות שלמה עם עצמך בקשר לפני שהינכם מביאים לילדים לעולם, מכיוון שאז הדברים נעשים מורכבים ובעייתים הרבה יותר , ואם קשה לך לקום וללכת עכשיו תחשבי מה יהיה שיהיה עוד ילד בכל המערכת שגם הוא יצטרך לסבול ולגרום לו לנזקים.לכן את צריכה לחשוב עם כל הקושי אם את רוצה לחיות עם הגבר שלך כל חייך כי אם לא זה הזמן לנקוט בצעדיםבקיצור: ל פ נ י י ל ד י ם !!!