מריבות בזוגיות: מה שמגיע לך

שלום
ד"ר,זאת כבר הפעם השלישית עכשיו שאני שולחת לך בעיה שלי.. ואני נורא מצטערת על כך, אבל אתה פשוט ממש ממש עוזר... ולא חשבתי באמת שמישהו יוכל לעזור לי ככה.. אבל עזרת, אז תודה :) ... ולכן החלטתי לשלוח לך עוד בעיה שלי.....אני וחבר שלי כבר שנה (היום למעשה), ובחודשים האחרונים (כן, חודשים!) אנחנו כל הזמן רבים.. עד לפני שכל הריבים האלו התחילו, אנחנו לא היינו רבים אפילו לא פעם אחת! אני מדברת איתך על מצב שהיה נדמה לנו כבר מוזר שאנחנו לא רבים.. אז אז, עבר הזמן.. והתחלנו לריב... לא ריבים שאנחנו לא מדברים ימים או משהו.. ממש לא... לדוגמה- אני באה אליו, ואנחנו כל הזמן רבים..אבל איכשהו, לפני שאני הולכת- "משלימים"..הריבים הם נגיד על דברים שאני עושה שמעצבנים משום מה אותו, ואז הוא אומר משהו.. ואז אני נעלבת..או שאני לא מבינה למה הוא מתעצבן, ואז נוצר ריב.. ואם זה חשוב אולי לציין- אני פשוט לא יודעת למה דברים שאני עושה מעצבנים אותו..דברים שאני ממש משתגעת בניסיון להבין איך עצבנתי אותו!! אלו ריבים שהם יכולים להטריף בנאדם, כי זה מתמשך בכמויות שלהם, הם פוגעים בי, מעצבנים אותו.. אני לא רוצה שניפרד, ממש ממש לא.. אני נורא אוהבת אותו, והוא אותי.. אבל אני יודעת שבשלב מסויים אם זה יימשך ככה, אז יימאס לו.. ועם כמה שהוא יאהב אותי- הוא ייפרד ממני כי הוא לא יוכל להמשיך עם הקשר הזה... לי לא יהיה את האומץ והרצון להיפרד ממנו, לא משנה כמה המצב יהיה רע.. האהבה שלי אליו יותר גדולה מהרצון לא לריב יותר..אני יודעת שזו סתם נשמעת בעיה לא רצינית בשוואה לאחרים פה, אבל זו בעיה שממש מציקה לי.. התחושה של "נפרד אם המצב יירגיש ככה" כאלו מרחפת מעליי כל הזמן..אני לא רוצה שהפתרון יהיה "יש דברים שאי אפשר להחזיק בכוח".. אני באמת רוצה לפתור את הבעיה הזאת שלנו.. כי באמת אנחנו אוהבים מאוד אחד את השני, וכשאנחנו לא רבים ממש טוב לנו ביחד..בתודה ענקייייייייייייייתתתתתתתתתתתתתתתת מראש..!ומצטערת אני חייבת להגיד את זה (ואל תצחק)- אתה פשוט גאון.. :)

אחת יקרה,
אני מניח שאת אותה אחת בת 17, שלא רוצה שהוא יספר, וגם זו שחושבת שלא יודעת לעמוד על שלה אל מול החבר שלה. והנה, את מספרת לי שבחודשים האחרונים אתם רבים הרבה. מה שאומר שאת כנראה כן יודעת להגיד את מה שיש לך להגיד, ואפילו מוכנה לריב על זה. אז אולי, לפחות מבחינה זו, זה דווקא סימן מעודד, לא?אלא שאם זה יימשך כך, את אומרת, זה בסוף עלול להמאס לו.לו. ומה לך, לך לא נמאס? אז מדוע ההחלטות אם ללכת או להשאר הן רק שלו, האם משום שאת נואשת עד כדי כך? – רק נקודה לתשומת לב, כי אני חושב שחשוב שגם את תרגישי שמגיע לך יותר מאשר זוגיות לא מוצלחת. וזוגיות לא מוצלחת היא גם כזו שלא מצליחים לפתור את הבעיות שיש בה.המריבות ביניכם, כמו מרבית המריבות בין זוגות, הן כנראה לא על הנושא עצמו. כמעט תמיד באים אלי ומתלוננים על זה שרבים על שטויות. אלא שעל שטויות לא רבים. רבים על הערכה הדדית, ורבים כאשר פוחדים לאבד זהות בזוגיות, כלומר, שאם נוותר עכשיו, נפסיק להיות צד בהחלטות כאשר הן תהיינה באמת חשובות לנו. על זה רבים, וזה כבר בכלל לא שטויות. אלא שאת זה, אני לא יכול לפתור לך כאן. זה דבר שצריך שיתוף פעולה בין שניכם, או שתלמדו להבין בין חשוב לפחות חשוב, ולדעת לוותר במקומות שהם פחות חשובים לך, ולהתפשר במקומות שהם חשובים לשניכם. זה לא תהליך קל, ולו הייתם זוג מבוגר בחמש שנים, וכבר יוצא מספיק זמן ביחד, ושחשוב לו להשאר ביחד ו/או ללמוד על יחסים לעתיד, הייתי מציע לכם ללכת ליעוץ זוגי. בגילכם, כדאי לתת גם לניסוי וגם לטעייה צ'אנס, כי כך לומדים טוב יותר. ולפעמים הקשבה למישהו חכם שנמצא בסביבתך, בין אם זה אמא או אבא, או אח או אחות גדולים, או חברה טובה, יכולים להועיל.