קשיים ביחסים משפחתיים

זה סיפור ארוך,מורכב ומסובך, מעוניינת רק לדעת איך אצא מהדיכאון והאם אני מגזימה בתגובתי הבלתי נשלטת ומה על אחי לבחור???, אשתדל לקצר:יש לי אח תאום שמגיל קטן הייתי קשורה אליו עד מאד. הוא ואשתו ישראליים במקור, התחתנו מאהבה גדולה כמובן. גרים 35 שנה בארה"ב, הוציאו תארים, אחי בנה בית לתפארת, הקים משפחה גדולה ,ואיכותית מאד. כאב לי שבחר לגור בחו"ל וחשבתי שזה יהיה זמני, אך זה הפך לקבע, וברגע שהולך מכל הבחינות ומביעים משפחה ומכוח ההרגל אין סיבה לחזור..... השלמתי ואמרתי העיקר שיהיה לו טוב. לפני מספר ימים הרים אלי טלפון ובישר לי בשורה רעה שעד עתה אני חושבת שאולי זה חלום ולא אמיתי. ליד מקום עבודתו עבדה בחורה צעירה ורווקה שיכולה להיות הבת שלו, היתה להם כימיה ורומן מתמשך במשך 8 שנים, אחי ניהל חיים כפולים עד שהתגלה לאשתו. אשתו נתנה לו הרבה צ'אנסים רק שיחזור אליה ומידי פעם מעד , הבטיח ושוב בגד. אחי בכדי "להתנקם" באשתו ובכדי שתיתן לו גט הכניס את הבחורה להריון, ואכן הצליח לקבל גט. הבחורה אובססיבית בצורה חולנית על אחי שמבוגר ממנה ב-20 שנה. כיום יש להם ילד בן 6. גרושתו לפני כן, אמרה שמוכנה שיחזור אליה ויפתח דף חדש בתנאי שישכח את הבחורה ואת הילד כאילו לא קיים, אחי היה מוכן לחזור לאשתו ולעזוב את הבחורה אך לא יכול להבטויח למחוק את הבן, כי הוא בשר מבשרו וקשור אליו. אשתו לא הסכימה והתגרשו. אחי שכר דירה, מממן לאשתו הכל כאות פיצוי על הסבל שעובדת ועברה, ותומך בה כלכלית ובילדים שלו בכל וחוץ מיזה יש לו הוצאות על הדירה שכר ועל הבחורה והילד שחיים איתו. כיום לאחר שבוע מתן הגט, מרגיש געגועים עזים לאשתו ולילדים שלא מדברים איתו ותמיד היה אבא הכי חם ודואג שבעולם, כואב לו שהילדים לא מדברים איתו למרות שתומך בהם, הוא לא יודע מה לעשות, למי לחזור, כי קשור מאד לגרושתו יש לו רגשות עזים כלפיה וגם קשה לו להיפרד מהבחורה. אותי זה שבר לחלוטין, אני מתהלכת כל היום כמו באבל חלילה. חבל שמהתחלה לא הסכים לפי בקשתו גרושתו ללכת לטיפול כשהתחילו היחסים שלהם להדרדר. היום הוא רוצה ספייס, שקט, ואחר ללכת לטיפול.. .איך ומדוע אני לוקחת כה קשה והוא לא יוצא לי מהראש, כל החיים הייתי קשורה אליו ועד היום אנו ביחסים טובים, עצוב לי שהרס משפחות, כיום הוא מודה ולוקח אחריות על כך, הוא בעצמו שבר כלי, איך עליו להמשיך את מי עליו לבחור.?? מה יש לכם לומר לי?? אני כואבת את זה עד מאד. כל היום מדברת על כך עם בעלי ללא הרף. ולמרות שאחי עשה זאת ולוקח אחריות, הוא בעצמו סובל מאד ולא יודע במי לבחור וקשור מאד גם לגרושתו הטרייה וגם לבחורה שכנראה השלימה את מה שהיה לו חסר... . מצטערת על האריכות ותודה על התמיכה והעיצה שאקבל.

אחת יקרה,
אני חושש שאמנם את לוקחת צד אחד בתמונה, על פי אמות מוסר שיפוטיות וערכיות משלך, אלא שהתמונה הרבה יותר מורכבת, מבחינה אנושית.כלומר, אני מתרשם שלו גרושתו היתה מאפשרת לו לראות את הילדים ולהיות אתם בקשר, או משכנעת אותם שזה מה שהם צריכים לעשות כי הוא אביהם לטוב ולרע, יכול להיות שאחיך היא מאושר עם בת זוגו החדשה, ועם האחיינים שלך מצד גרושתו, ועם האחיין שלך מצד בת זוגו החדשה.ברגע שיותר מדי אמוציות נכנסו לעניין, ובכלל זה נקמה מכל צד, החיים הפכו להיות קשים יותר. ברור לי שאת מגנה בגידות בכל פה, ומגנה יחסים עם צעירה בעשרים שנה, אבל התמונה הרבה יותר מורכבת. גם את אמוציונאלית מכדי לסייע. הניחי לו להתמודד, ואם את יכולה לשאול אותו בפשטות אם יש משהו שאת יכולה לעשות כדי לסייע לו (למשל, כדי לשקם את יחסיו עם ילדיו הבוגרים), עשי זאת, ואת השיפוטיות שלך הניחי בצד. אלא אם השיפוטיות שלך חשובה יותר. אופיינית לכך היא העובדה שהכותרת שלך שהדיכאון שלך בא בשל בגידת אחיך, ולא בשל העובדה שקשה לו, או שהוא לא רואה את ילדיו.

לא ולא. נכון שכולנו נגד בגידות. אבל הכי כואב לי לשמוע שהוא מיוסר, לא מאושר מכל הסיפור. ואני בפירוש הדגשתי בטלפון עם השיחה שלי איתו לארה"ב אמש, שלי שוב שיהיה מאושר בחייו ושיהיה בריא, מעבר לזה זה לא עסקי. כי הוא מספיק גודל להחליט היכן טוב לו. ואולי לא סתם הגיע למה שהגיע. אני לא חושבת שגרושתו הטרייה אוסרת על ילדיה לדבר איתו, לא נראה לי, פשוט ילדיו כרגע שבורים ועצובים מטבע הדברים, לא נראה לי באופק ניתוק (מקווה שלו). הם כל החיים היו משפחה מלוכדת ביותר. והוא עד היום אבא טוב, דואג ותומך. הם פשוט כואבים ומרגישים נבגדים וכואב להם לראות שאבא עזב את אמא תמורת בחורה צעירה.. פשוט משפחה התפרקה. הכי כואב שאני לא יכולה לעזור לו, ולדעתי רק הוא צריך להחליט למרות שהתגרש כבר ואולי זה מאוחר את מי לבחור לחיות את שארית חייו. אי אפשר לרקוד בשתי חתונות. הוא אמר לי בפרוש: אני לא יודע מה לעשות. אני שבור לרסיסים. גם אוהב, מתגעגע לגרושתו הטרייה וגם קשה לו להיפרד מהבחורה. מה הוא יכול לעשות??? קשה לו לוותר על שניהם, למרות שמעשית ויתר על אשתו שחי איתה 35 שנה, בכל זאת יש לו רגשות כלפיה, הוא עד עתה מגונן עליה ולוקח אחריות על עצמו בכל מה שקרה. הבחורה שאיתה חי כשאחי החליט בהתחלה לעזוב אותה ולחזור לאשתו- היא ניסתה להתאבד בלעה כדורים, אושפזה, עשו לה שטיפת קיבה ולבסוף ניצחה וקיבלה אותו. היא אובססיבית בצורה חולנית אליו. אני פוחדת שחלילה וחס לא יקרה אסון. שמישהו שם לא יפגע פיזית כגון: התאבדות. אני פה בישראל והוא שם בארה"ב ואין ביכולתי לעזור מאומה. ברור שאני ממשיכה להיות ביחסים טובים איתו, ועם גרושתו ועם ילדיו עד מאד, אבל עצובה מכל מה שקרה. חוששת לחייו, הוא גם לא בריא: סובל מאד מלחץ דם ועוד... .לפני שהתגרש כבר הסכים לחזור לגרושתו, אבל היא הציבה לו אולטימטום או אני או הבחורה ושימחוק את הבחורה ואת הילד שעשה איתה. אחי מוכן לעזוב אז את הבחורה אבל אמר לגרושתו שלא יכול להבטיח דבר שכזה למחוק או לשכוח את בנו שנולד. כי הוא בשר מבשרו וקשור אליו, ומה אשם הילד. וחבל שהיא לא מוכנה להתפשר. לכן רצתה גט ואחי מייד נתן לה. היום, שניהם שבורים. ואיני יודעת מה לעשות, מה יהיה הסוף ולמה זה מטריד אותי 24 שעות וזה לא מרפה? אולי בגלל ש-20 שנה עד שהתחתן היינו קשורים מאד אחד לשני בהיותנו צעירים, הוא גם אחי התאום. איזה מכה נחתה עלי. הייתי יותר מאושרת ורגועה אם הייתי שומעת שהוא מאושר וכד'. מה אתה אומר על הנ"ל??? והרבה תודה לך מקרב לב.

אחת יקרה,
שימי לב שבין "מעבר לכך זה לא עסקי. כי הוא מספיק גדול להחליט היכן טוב לו", כפי שכתבת בהתחלה, לבין "איזו מכה נחתה עלי", שכתבת בסוף, יש פער גדול. מה שאני אומר הוא שגם את מאד רגשית בעניין הזה, ואני מיצר על הכאב והבלבול שלך. כל מה שאת יכולה לעשות, זה לנסות ולתמוך בו ככל שאפשר. שזה אומר לחזק אותו בכל החלטה שלו. לתת לו אוזן קשבת ומבינה, גם אם אין פיתרון קל וברור. להציע לו הצעות, אם יש לך ולקבל את ההחלטות שלו בין אם לטעמך ובין אם לאו, להציע הקשבה אם אין לך הצעות, ועידוד בכל עת. ולהבין שהיכולת שלך לעזור מוגבלת, ולקבל את זה, כדי שגם את תוכלי לחיות עם עצמך באופן שפוי.