קשיים בטיפול רפלקסולוגי: מה עושים?

ד"ר יקר,
אשמח לקבל עצתך. אני כבר לא יודעת מה לעשות.......אני נשואה חמש שנים לבעל אוהב ומקסים. לאחרונה, גילינו בעייה להכנס להיריון שתלויה בבעלי. בררנו אצל מומחים ורופאים וחברים ואצל מי לא... על טיפול מתאים. ובעיקרון יש בפנינו שתי אופציות כשהאחת קודמת לשנייה. לנסות טיפול אלטרנטיבי ואם לא יעזור כעבור כמה חודשים נפנה לטיפול הקונבניונאלי. את הטיפול האלטרנטיבי בעלי אמור לעבור וזה כולל רפלקסולוגיה וצמחי מרפא. והטיפול הקונבנציונאלי אני צריכה לעבור וזה כולל זריקות הורמונים, מיני-ניתוח וכו' כמו בטיפולי פוריות.עד כאן טוב ויפה.... הבעיה היא שכבר חודשיים אני מנדנדת לו לקבוע פגישה עם הרפלקסולוג והוא כל פעם אומר כן,כן, ובסופו של דבר לא עושה כלום.... הייתה לי שיחה קשה איתו והסברתי לו שאני מוכנה לעשות ה-כ-ל בשביל ילד גם אם זה אומר להזריק לעצמי כל חודש מחדש זריקות הורמונים.... והלוואי ויכולתי לעשות את הרפלקסולוגיה במקומו אבל אני לא יכולה.... ואני וגם הוא מאמינים ברפואה הקונבנציונאלית ורוצים לתת לזה צ'אנס לפני הטיפול בזריקות... אז בבקשה שיעשה את זה כי זה חשוב לי וכך נראה איפה אנחנו עומדים ואיך להתקדם הלאה..... הוא נתן לי את המילה שלו שעד סוף השבוע הוא יעשה את הטיפול או לפחות יקבע פגישה... אבל אני כבר כל כך מפחדת שהתקווה שלי לשווא בעקבות ניסיון קודם.חשוב לציין שהוא מאוד רוצה ילדבדיוק כמוני,אני יודעת את זה. הוא לא מדבר על זה הרבה... (הסיפור של הפגיעה באגו הגברי כשמתברר לגבר באמצע החיים שאינו יכול להביא ילדים... ) אבל נראה לי שהוא כבר התגבר על זה..... יש בינינו תקשורת פתוחה ומבינה בד"כ ומילה זו מילה. אבל בנושא הזה כאילו אין כללים ואני לא מבינה אותו כלל.... למה הוא משחק איתי? מה קורה לו? למה הוא מעכב את העיניין? למה הוא פוגע בי בצורה כזו?מה לעשות??? לא הלך לי בדרך נורמאלית של שיחה על כוס קפה עם חיוך ושיחה כואבת עם דמעות ושיחה קשה עם מילים נוקבות פשוט לא הלך לי...... מה הלאה??????

שלום
ד"רבינתיים כבר סופשבוע ויש התפתחות די צפויה.... בעלי לא עמד במילה שלוולא קבע תורלרפלקסולוג... אתמול הייתי עצבנית עליו אש! שאלתי אותו למה הוא עושה לי את זה.... או יותר נכון לנו.... כי כשהוא דוחה את הפגישה כל התהליך מתמהמה.... והוא החזיר בשאלה: אולי להביא עורך דין? ואמר שאין לו מה להגיד והואכן רוצה לעשות את זה.אז מה הבעיה?-אני שואלת, אתה רוצה לקבוע פגישה ולהתקדם ופשוט אתה לא שולט בזה ולא יכול לעשות את זה? -הוא לא ענה ואני לא יכולתי להתמודד עם זה יותר והלכתי לישון עם דמעות....מה לעשות הלאה?? אין לי כוח כבר.... תן לי עצה בבקשה...

תמר יקרה,
אמרת ששניכם מאמינים יותר ברפואה הקונוונציונלית, אז אולי יש לו מעצור מסויים בפני הטיפול הזה, שאולי הוא חושב שהוא מיותר. מה עוד שהוא מבין שבעצם, תוך כדי התהליך, תהיו את, והוא, והרפלקסולוג, והרופאים, ואולי גם בני משפחה אחרים שמכירים את הסיפור, עוקבים כולכם אחריכם, ובודקים אם נכנסת להריון בעקבות זאת. והוא מבין שלא את היא שעומדת למבחן הציבורי הזה, אלא הוא. זה מלחיץ. לא פלא שקשה לו להכנס לסיפור הזה. אז בינתיים, נוח לו לדחות את תחילת התהליך הרפלקסולוגי. יותר מזה, הבטחון שלו כגבר אולי כל כך מעורער, עד שהוא שואל את עצמו אם את רוצה בו כבן זוג, גם אם הוא לא "יספק את הסחורה". בעניין הזה, לפחות, את יכולה להקל עליו, על-ידי שתפחיתי את העימותים ביניכם. על-ידי זה שתחזקי אותו, ושתראי לו את אהבתך במעשים.אבל לגבי העניין עצמו, אני מציע לך לקבוע דד-ליין. כלומר, לקבוע תור, נגיד לעוד חודש או חודשיים, אם תאריך מוגדר שבו תתחילי בתהליך הקונוונציונלי. ותגידי לו, כסיפור עובדתי, בלי טרוניות והאשמות, שקבעת לך תאריך. סביר מאד שהוא יירצה לנסות לחסוך לך את זה, ויתחיל בטיפול שלו עוד קודם. סביר, שהדוגמא האישית שאת תתני לו, של לקיחת אחריות, תועיל גם לו לקחת אחריות.עם זאת, אפשרי גם שהוא יילחץ עוד יותר. אם זה יהיה המצב, אני מציע שתלכו ליעוץ זוגי. הלחצים האלה אינם פשוטים כלל ועיקר על הגבר, והבלבול וחוסר הבטחון שלו גורמים, לעיתים קרובות, לערעור היחסים.

ד"ר יקר,
תודה רבה על תשובתך,שכחתי לציין עובדה חשובה שנותנת הסבר למעצור שיש לבעלי בפני הטיפול הרפלקסולוגי. לפני כארבעה חודשים בעלי עבר את הטיפול הראשון שגרם לו כאבים איומים במהלכו. (שנינו סומכים על המטפל כעל מומחה בתחום). אכן זו לא הייתה לו חוויה נעימה כלל. בסה"כ מדובר בעוד פגישה אחת מקסימום שתיים. לדעתי עם כל אי הנעימות מהטיפול, זה אפשרי! עם קצת רצון.... ואיפה הרצון שלו???? קצת לתת מעצמו בשביל המטרה, או בשביל הדרך אל המטרה לפחות....בעיניין קביעת דד ליין, העובדה היאשאני לא רוצה להתחילבטיפול קונבנציונאלי לפני שמנסים את הטיפול הרפלקסולוגי וצמחי מרפא, אז זה לא בא בחשבון לקבוע דד ליין כי אני לא מתכוונת ליישם אותו... וסתם לומר כמו איום ובסוף לא ליישם, נראה לי שאין לזה טעם.ברור שכל המשפחה, החברים והסביבה עם העיניים על הבטן השטוחה והחטובה שלי..... זה לא נעים, אבל כבר לא מזיז לנו, עברנו את זה כבר... אף אחד לא יודע על התהליך בפועל שאנו עוברים, הם רק יודעים שאנחנו מטפלים, כך שאין לו מה לחשוש משאלות חטטניות (אנחנו מנפנפים אותם). אמרת שהוא זה שעומד למבחן ציבורי-למה כוונתך? שנינו במבחן הזה! שנינו באותה סירה! הרי ברור שיש בינינו אהבה שלא נפרד בשביל זה וברור לשנינו שיהיו לנו ילדים! כי היום תודה לא-ל יש פתרון כמעט לכל בעייה וגם לבעייה שלנו, רק שצריך סבלנות..... מה כוונתך ד"ר: לא פלא שקשה לו להכנס לסיפור הזה ובינתיים, נוח לו לדחות את תחילת התהליך???? עד מתי??? מה יצא מזה? עכשיו אנחנו בתקופת הפוריות שלנו והשנים לא עושות לזה טוב, ואף אחד לא יודע כמה זמן יימשך התהליך. ועוד כשלא עושים כלום לפתרון בעייה שוקעים בדאגה ובעצב בעקבותיה וכשעושים משהו מעשי לפתרון הבעייה כבר לא דואגים כל-כך... עדיין אני לא מצליחה להבין אותו... כל השיקולים הריאליים והרגשיים מצביעיםבעדהתחלת הטיפול כמה שיותר מוקדם. הוא בנאדם חכם ואוהב, אז למה? הסיבה הכי הגיונית שהעליתי בדעתי היאשהטיפול כואב... אבל מה לעשות, צריך לעשות את זה אין מנוס...כן, אני משתדלת להיות חזקה ולפוגג מתחים ולחצים ולחזק אותו, ולהראות לו את אהבתי שאינה תלויה בדבר!! לפעמים אני נשברת, כי אני מצפה ליחס אחר בתמורה, קצת יותר אמפטיה בנושא, יותר פתיחות בדיבורים ורצינות במעשים... ונאדה....!בענייןייעוץ זוגי,העליתי את הרעיון (כי אני חושבת שזה יכול מאוד לעזור), והוא נבהל ואמר שהוא יהיה פתוח איתי ויהיה בסדר ולא צריך... אולי להשתמש בזה כמו איום, ברגע שאני מנסה לדבר על הנושא והוא מקשיב ושותק, מעביר נושא, מתעצבן, או לא ענייני, אני אגיד: "תראה, אי אפשר לדבר אתך בנושא הזה. בוא נלך למישהו שיוכל לעזור לנו"ד"ר, אין לי כוח כבר, כל פעם אני מתמלאת בתקווה לשיתוף פעולה מצידו מחדש וכל פעם מתאכזבת מחדש.... עדיין לא מבינה למה הוא מתנהג איתי כך, הוא בנאדם חכם ורגיש...מה לעשות???

תמר יקרה,
שימי לב שאף אחד מכם לא מוכן לקחת אחריות. בודאי שאת לא צריכה לקבוע דד ליין, אם את לא מוכנה לממש אותו. אבל את לא מוכנה לקחת את האחריות עלייך ולממש אותו. גם לו התהליך אינו נעים, ואת גם מסבירה למה, מה עוד שאולי הוא גם לא מאמין בו, אז הוא רואה שאת מסרבת לקחת אחריות, והוא עושה אותו הדבר. את רוצה שהתהליך יתממש? קחי את את האחריות עליך, אחרת אולי הוא לא יתממש, ואת מבינה מה המשמעות של זה על הזוגיות שלכם. ואם תמשיכי להתעקש שהוא יהיה זה שייקח את האחריות, גם לזה יש השלכה קטלנית על הזוגיות שלכם. את יכולה להעביר אליו את האחריות על פרוק הזוגיות שלכם, אם את רוצה, ולהאשים אותו עד כמה שאת רוצה. אבל את יכולה גם לדאוג לשלמותה, אם את מעדיפה את זה. ההחלטה שלך, להמשיך או להפסיק, היא היא לקיחת האחריות שלך על העתיד שלך.

שלום
ד"ר,קראתי את תשובתך שוב ושוב... לקח לי זמן לעכל ולבסוף להסכים עם מה שכתבת....הבנתי שאם לא אקח את האחריות עלי, שום דבר לא יקרה..... אני אקבע דד ליין ומאוד מקווה שזה שאני לוקחת את האחריות עלי ישפיע על בעלי לטובה והוא יעשה את המוטל עליו... ואם לא, יש את הדד ליין שיכתיב את הקצב.... וכמו שאומר הפתגם: "אם אין אני לי מי לי???"

תמר יקרה,
גם בזוגיות, האחריות על מה שקורה לך היא שלך. ואם הצד השני מתקשה לקחת אחריות, זו אינה סיבה לוותר. בהצלחה!!!