מחוייבות בזוגיות: מתי לעצור?

טוב... הסיפור שלי מתחיל לפני 4 שנים פגשתי משהו, התאהבתי . מאז יצאנו ונפרדנו כשלוש פעמים ואנחנו מתקשים להתנתק אחד מהשני, הוא זה שעוזב.הוא נורא מפחד מהתחייבות, פחד ממש חריג. אני יודעת שאני אמורה פשוט לעזוב אותו ולא להתייחס להודעות או טלפונים שלו, ויש תקופות שאני מצליחה אבל באיזה שהוא מקום אני עדיין נורא אוהבת אותו ונורא קשה לי להחזיק מעמד לאורך זמן , יש לי תמיד את התקווה שנסתדר ונחזור , וזה תחושה נורא חזקה.אני יודעת שזה נשמע כאילו הוא משחק בי, אבל אני לא מאמינה שזה באמת ככההוא אומר לי כמה אני האישה של חייו , אבל הוא נורא מפחד לעשות את הצעד, וזה תמיד נשאר באויר.אני ממש מיואשת, אני לא יכולה איתו וגם לא בלעדיו.אני ממש רוצה לעזור לו להתגבר על הפחד(שנובע מזה שלא הסתדרנו שהיינו יחד)אבל מאוד קשה לי ואני ממש לא יודעת מה לעשותאשמח לקבל עצות שיעזרו לי לקרב אותו לאט לאט.תדה מראששירה

הי שירה.תרשי לי לספר לך שעברתי את אותו הדבר עם החבר שלי.אני היום בת 27 ואנחנו יצאנו 3 וחצי שנים וגם אנחנו נפרדנו ה-מ-ו-ן והוא תמיד היה חוזר,תמיד, באמירה שהוא לא יכול להיות בלעדיי.גם לו הייתה בעיית התחייבות רצינית, הוא כבר עזב את הבית ועבר לגור לבד ולא רצה עדיין שאני אכנס איתו כי "אני רוצה להרגיש קצת את הלבד" (מבחינת לגור לבד, לא להיות לבד בלעדיי, הכוונה).בכל אופן, באחת הפרידות הארוחות יותר (חודש), הוא שוב חזר והפעם הציע לי נישואים.כמובן שהאהבה לקחה את מקומה והסכמתי וכבר באותו רגע עברנו לגור יחד ועוד כל מיני דברים שלפני זה היה לו קשה איתם כי שוב, פחד ממחוייבות.מה שאני רוצה לומר לך זה שמעולם לא הרגשתי שהוא משחק בי למרות שכולם כן חשבו ואף פעם לא ממש הסתדרנו למרות שלא יכולנו אחד בלי השנייה,אז, תמיד תקשיבי ללב שלך וכמובן גם קצת לערב את הראש. אם אתם נפרדים, זה בסדר (כי הקשר שלי ושלך הוא לא נורמלי, לכן כל הנורמלים לא יסכימו איתי עכשיו), נסי להרגיש מה את רוצה כשאת לא איתו, אם עמוק בפנים את מדוכדכת כי את לא רוצה להיות לבד או כי באמת או החיים שלך,נסי להכיר את עצמך בלעדיו ונסי להעסיק את עצמך,אם זה זה הוא יחזור והוא בסוף יתהפך לבד, גברים צריכיכם להגיע למקומות האלה בעצמם,לא יעזור שאנחנו הבנות נסביר להם.אני יודעת שזו לא ממש תשובה, אבל נסי.בכל אופן, היום אנחנו נשואים כבר שנה וקצת ולומר לך שהרבה השתנה, אני לא יכולה, כי גם היום אנחנו עדיין לא מסתדרים לחלוטין וכמו שאמא שלי אומרת "עם אהבה לא קונים במכולת", אז תהיי בטוחה שזה הגבר שלך לחיים כי מסתבר שהם לא לגמרי יכולים להשתנוץ, רק קצת :)

קודם כל ממש תודה לך...זה ממש נקודת אור בשבילי, כי אני ממש אוהבת אותו ורוצה להיות איתו, העיניין הוא שאנחנו נפרדים ליותר מחודשולא חוזרים אלא במין קשר שכזה מעורער, למשל שבוע שעבר הוא היה אצלי לילה, והיינו בקשר כמה ימים אחרי ואז אני שוב מרגישה שהוא בורח לי...\הוא פשוט כל הזמו מבולבל ואני מרגישה שאני צריכה כל הזמן להיות זו שנותנת עוד צאנס...ממש מתסכלאני ממש מקווה שהוא יתאפס על עצמו כי אם לא אני כל יום הולכת ומיואשת יותראני כבר בת 27לא זקן אבל גם לא ממש צעירה

זו הרגשה לצערי ככ מוכרת...בכל מקרה, אני בטוחה שאת לא מקבלת אותו ישר בזרועות פתוחות, נכון?תעשי לו חיים קצת קשים... אף פעם אל תהיי שבורה והרוסה לידו או בטלפון איתו, אף פעם.תראי לו שאת גם מבינה שאתם לא מסתדרים, הרי לא יכול להיות שאת תמיד תהיי שם, מבינה?את יודעת שהוא אוהב אותך? את מרגישה את זה?רק אם כן (ובבקשה תתאמצי לענות לעצמך הכי אמיתי),צריך להמשיך ולקוות כי אם לא, זה ככ אבוד... תאמיני שהוא לא המכסה שלך - ולא, זה לא קל וכן, זה מאוד קשה ואפילו בלתי מתקבל, אבל את מוכרחה להבין שזה לא בריא בשבילך.צאי עם חברות, אל תהיי תמיד זמינה אליו,אם הוא רוצה לבוא ולהיפגש- סבבה, אבל "לא היום, קבעתי עם חברות לסרט",אין, גברים הם טמבלים רציניים, הם חייבים להרגיש שדברים לא באים להם קל ומה שהכי מצחיק, תמיד אומרים לנו את זה ואנחנו לא מקשיבות כי "אנחנו יודעות הכי טוב", אז לא, אנחנו לא יודעות הכי טוב כי אנחנו לא רואות כלום כשאנחנו מאוהבות ודווקא האחרים שהם אובייקטיבים - הכי רואים.אני לא אומרת לך להתחיל להקשיב לאנשים כי זה הכי מעצבן,אבל נסי להתסכל על זה מהצד,אם חברה הייתה באה ומספרת לך את הסיפור שלך - איך היית מגיבה? היית אומרת לה להעיף אותו ואם את חושבת שלא - אני לא מאמינה לך.אל תשחקי בו, זה לא מה שאני חושבת שצריך לעשות,גם אני הייתי חוזרת אחרי שהוא היה בא ומתחיל לחזר,אף לא פעם אחת הייתי חזקה,אבל זו הנק', שהוא זה שהיה מקרקר אחרי שבוע,שבועיים וכו והייתי מנסה להסביר לו שאין טעם והוא היה מבטיח הבטחות מפה עד מחר ואחרי שבועיים זה היה נעלם.את חייבת לשים את הרגש בצד ולחשוב מה את באמת רוצה בו לחיים- הוא תומך בך, מפרגן לך,מחמיא לך,מעניק לך,אוהב ילדים.. לא יודעת, משהו, כל דבר ששווה להאחז בו.דברתם על לגור יחד, להתפתח? אתם רוצים את אותם דברים? תחשבי על זה.אני כן רוצה שתדעי - בעלי הוא בחור מקסים,מדהים,נשמה טובה, אבל מה, השילוב של שנינו יחד הוא לא תמיד להיט, מבינה מה אני אומרת? לא כל הדברים משתנים... :)תחשבי על זה ותאמיני לי, בפרידה, זה הזמן הכי טוב לחשבון נפש, כי אם אתם יחד ולא טוב לך הרי לא תקומי ותלכי, אנחנו מטומטמות מדי בשביל להיות חכמות, אז רק כשפרודים אפשר לחשוב בראש צלול ולהחליט אם רוצים לחזור להיות איתו או לא ודי.אני אשמח שתעדכני אותי:)

היי שירהזה מדהים כמה המקרה שלנו דומהאצלי זה נמשך 5 שנים גם במקרה שלי הוא פוחד מהתחייבותמצד אחד הוא אומר לי שהוא רוצה שאני אהיה האמא שלי הילדים שלו ומצד שנילא קורה כלום, אני מרגישה בדיוק כמוך שהוא הגבר של החיים שלי ואם נתגבר על כל המכשולים ונחזור להיות ביחד אנחנו נהיה מאושרים, יוצא מצב שיום אחד אנחנו קרובים והכל בסדר ויום למחרת הוא מתרחק ממני אני לא מבינה אותו, קשה לי מאוד להתרחק ממנו כמו שכתבת לא יכולה איתו וגם בלעדיו ,גם אצלנו בתחילת הקשר לפני כמה שנים לא הסתדרנו הקשר לא הצליח ומאז הוא כנראה פוחד לנסות שוב אני ממש לא יודעת מה קורה לו, אני נמצאת באותו מצב בדיוק כמו שלך אל תחכי לו הזמן עובר ומהר מגיע לךגבר אחר שיהיה לצידך ולא ישחק בך,התייעצתי עם אנשי מקצוע וגם עם רבנים כולם אמרו לי את אותו הדבר שיש לי מחסום במציאות שיש גברים אחרים חוץ ממנו זה בטוח!! למרות שאני אוהבת אותו קיבלתי החלטה ואני מקווה שיהיה לי את הכוח לדבר איתו על מנת לנתק את הקשר עם כל הקושי הכרוך בזה אני חייבת את זה לעצמי בהתחלה יהיה קשה ואולי גם בהמשך אבל בסופו של דבר מתגברים..אם תרצי אני אוכל לרשום לך את המייל שלי..שיהיה לך בהצלחה

אני מקווה שהכל יסתדר לכם רק קחי בחשבון שכמו שיתכן והוא יחזור וירצה להיות איתך לנצח קיימת גם אפשרות שבזמן ההעלמות שלו הוא פשוט יכיר מישהי אחרת ויתחתן איתה.אז תחליטי כמה את רוצה להקריב ואם שווה לך לקחת את הסיכון

שירה יקרה,
ייתכן שהוא פוחד ממחוייבות בכלל, אבל גם ייתכן שהוא פוחד ממחוייבות איתך. לפעמים קשה מאד לדעת להפריד בין הדברים, כי לא פעם קורה שכאשר אחד מבני הזוג מתלבט באשר לרצונו להיות עם בן או בת זוג מסויים (או מסויימת), הוא אינו גלוי באשר לסיבות, כדי שלא לפגוע, או כדי שלא לקלקל אם הוא יחליט אחר-כך שהוא דווקא כן רוצה. אמנם העובדה שאמר לך שאת האשה של חייו נשמעת מעודדת מבחינתך, אבל אני מכיר גם גברים שאמרו זאת והתכוונו לזה, אולי, רק באותו רגע (וכן, גם לנשים זה קורה).לכן, את היא זו שמכירה אותו, ואת צריכה להחליט מה הסיכוי. את צריכה לזכור שאת רוצה, לזוגיות הקבועה שלך, קשר שיהיה יציב, ושתהיי בטוחה בו, ולא קשר מתנדנד. אני בטוח שהמחשבות הללו עוברות בך. הקשיבי לעצמך היטב, ואם הייאוש גובר, זה סימן שהרגש שלך אומר לך שאולי הגיע הזמן להמשיך הלאה. ואם זה המצב, עשי זאת בלי להשאיר שבויים, כי את לא רוצה להתנדנד יותר מדי זמן. מתישהו את צריכה להחליט. לפחות תחליטי עכשיו, שאם תחליטי להמשיך בלעדיו, תעשי זאת מבלי לעצור, גם אם הוא יתחרט שוב. אם כך תעשי, אולי ייקח לך יותר זמן להחליט, כי תדעי שזה סופי, אבל גם לא תינזקי אחר-כך אם זה לא מתאים.

קודם תודה רבה לכולם על ההתיחסותשיר מאוד נוגעת לי ההזדהות שלך עם המצב שלי והמצב הדומה עושה לי קצת טוב כי באמת האמנתי שהסיפור שלי הוא לא נורמאלי במיוחדד"ר חסון, כל פעם שסגתי איתו הוא מצא דרך לחזור לי אל החיים.אני אוהבת אותו ולכן גם נורא קשה לי להפנות לו עורף שהוא חוזר, אני נורא מפחדת שלא אוכל לאהוב אף אחד בגללוממש מפחדת לאבד סיכוי מתי שהוא חוזראני כרגע בקשר איתו ומנסה לא להזכיר מחויבות ולזרום איתו, אל זה הורג אותי מבפניםאני ממש מפחדת כי"אני לא נהית צעירה יותר" , אני נורא רוצה אותו ויודעת שלא אצליח לאהוב אף אחד כמו שאני אוהבת אותושוב, תודה על ההתיחסות

שירה יקרה,
כי עוד לא החלטת. והפחד שלך מוצדק בשני הכיוונים. הפחד האחד הוא לאבד אותו אם הוא רוצה אותך, ואם זה יילך, והפחד השני הוא לאבד זמן ואפשרות לקשרים אחרים אם זה לא יילך. מתישהו את צריכה להחליט, בתנאים של אי ודאות. ולכן ההתלבטות, ולכן גם זה לא קל. אני לא יודע אם זה יעזור לך יותר, אבל אולי את צריכה סיוע כדי להשלים עם החלטה כזו או אחרת. בין אם זה סיוע מחברות ובני משפחה, ובין אם זה סיוע מקצועי. וגם אז לא תוכלי לדעת אם עשית בחירה נכונה, אלא אם יצליח לך. ואם לא יצליח לך כך או אחרת, לא תוכלי לדעת אם האלטרנטיבה היתה טובה יותר. כך שאני לא יכול להיות לך איש בשורה וגם לא להחליט בשבילך. אני רק יכול לומר לך שאת צריכה ללמוד להמר נכון, ולהיות שלמה עם זה גם אם טעית. כרגע, אני חושב שיותר מכל, את פוחדת מטעויות.

אתה צודק, אני בעיקר
פוחדת.תודה רבה על ההתיחסות, יש בזה משהולמרות שהחלטתי הרבה בעבר, אולי הגיע הזמן ב א מ ת להחליטשוב תודה