קשיים בחיי זוגיות: פסק זמן לשיחה

שלום
ד״ר,

אני ובן זוגי יחד שנה, אני בתחילת שנות העשרים והוא בסוף שנות העשרים.
עוד חודש אנחנו מתחתנים. לפני שהתארסנו כמעט ובכלל לא רבנו, הכל היה טוב, רגוע ושליו. גם כשהיינו רבים הוא כמעט תמיד היה זה שיוזם את הפיוס, לא יכול היה לסבול שאנחנו ״ברוגז״ אפילו דקה אחת.
הבעיה שמרגע שהתארסנו (לפני בערך שלושה חודשים) ובמיוחד בחודש האחרון אנחנו מתווכחים הרבה, יש הרבה כעסים, נאמרות מילים לא יפות אחד על השניה ואנחנו לא מדברים ימים שלמים. יצא לנו לדבר אפילו על פירוק החתונה...
ברור ששנינו לא באמת רוצים לבטל הכל...
אני מאוד מאוד אוהבת אותו, מעריכה ומעריצה אותו ומרגישה ומודעת שהוא הטוב ביותר עבורי.
אבל אני לא יודעת מה לעשות עכשיו... הקשר שלנו בתקופה הזאת עליות ומורדות בצורה הכי קיצונית, וכל פעם שיש מריבה אני זאת שצריכה לחדש את הקשר מהסיבה הפשוטה- אני תמיד אשמה, בהכל. זה ברור לו ואין משהו שאני יכולה להגיד שישנה את דעתו.
זה נורמלי? זאת התנהגות ולחץ אופייניים לפני החתונה? איך אפשר להתגבר על זה?

תודה מראש

נטלי יקרה,
יש כמה צמתים בחיי זוגיות שעלולים להיות מכשול משמעותי. כתבתי עליהם במאמר עלייעוץ זוגי לזוגות בתחילת דרכם, ובכלל זה גם על נושא החתונה כמקום שסביבות יכולים להיות עימותים רבים ומריבות. ראשית, כי שם יכולות להיות התנגשויות משמעותיות בין חלומות לבין יכולות ממשיות, או בין חלומות של צד אחד לאלו של הצד השני. בין אובססיה להגשמת חלום מצד אחד, לתחושה של איבוד עצמי ושליטה במתרחש של הצד השני, בין כוונות סותרות של הורים, כאשר הזוג נקלע למאבקים רגשיים או למלחמות של מי נותן יותר ומי פחות. לא חסרות סיבות. אתם צריכים להניח לכל, למצוא פסק זמן משמעותי של כמה שעות מהכל, ולדבר. לפתוח, להיות גלויים עם עצמכם וזה עם זה בעניין הלחצים השונים הללו, ולחזור לעצמכם ולהחליט החלטות משם והלאה ביחד, מבלי לתת להורים לשלוט בדברים אלא ברשות משותפת שלכם, אם זה חלק מהעניין. ואם אתם לא מצליחים לבדכם, לכו לייעוץ זוגי כדי ללמוד להתמודד עם הקונפליקטים הללו. אולי במקרה שלכם, מרתון של פגישה של שלוש-ארבע שעות עם יועץ זוגי, יוכל לסייע לכם להתיר את הקשרים, כל עוד הם לא עמוקים מדי ודורשים טיפול מעמיק יותר.