קשיים בזוגיות: תמיכה לנשים

היי קוראים לי מאיה אני כרגע משרתת בצבא ויש לי חבר שנמצא בקרבי.
כרגע הוא בטירונות וזה ממש קשה לי.
אנחנו מדברים בט"ש שזה רק שעה ולפעמים פחות בגלל שהוא גם מתקלח.
היינו לפני זה גם בתקופה שהיה הרבה פעמים שהייתי צריכה לוותר בשבילו ולחכות לו וגם אם אני עסוקה אז לעצור הכל כי הוא סוף סוף מתקשר או שולח הודעה.
וקשה לי שנפגשים כל הרבה זמן ואני מנסה לסדר את השבתות שלי כדי שנוכל להיפגש בשבת שאחרי זה ואני לא יסגור והוא יהיה בבית.
ובשירות שלי אני לא עושה הרבה.אני מעסיקה את עצמי,אבל זה עדיין קשה שהוא בקושי מדבר איתי.אני רושמת לו מה קורה לי ודברים כאלה אבל עדיין הוא חסר לי.
הוא רוצה לצאת בשבילי מקרבי,אבל אני יודעת שהוא ממש רוצה להישאר שם ואני לא רוצה שהוא יצא.
אבל הוא מאוד חסר לי ואני לא רוצה לוותר עליו.
למישהו יש רעיון מה לעשות?

מאיה יקרה,
את נמצאת בדילמה לא פשוטה. הגבר שלך החליט לתת מעצמו ולתרום למדינה, וזה פוגע בזמן שלכם ביחד. אם תפגעי בזה, תפגעי גם בתדמית העצמית שלו לאורך שנים. נכון שמעצם היותו בצבא, ורחוק ממך, גם את תורמת את חלקך, אבל לך, נפשית, עושה רושם שהמצב קשה יותר. מצד שני הוא זה שתורם ועושה מעשית, הרבה יותר ממך. העניין הוא שזה כנראה גורם לך לחוסר ביטחון, כי המדינה, וההערכה שהוא מקבל מחברים ומהסביבה שלו חשובים לו יותר מאשר המועקות שלך. זה אולי נכון, וזה מאד מעצבן אותך, ואני יכול להבין את זה. אבל למענו, ואולי גם כתרומתך שלך למדינה, את צריכה אולי לחפש דרכים לפתור את זה איכשהו בינך לבינך. קודם כל, ועוד לפני הכל, בכך שתנסי ואולי תצליחי לבנות את עצמך ואת עתידך האישי, זה שאינו קשור אליו, כדי שתתחילי ותלמדי להיות אישה עצמאית, שאינה תלויה אך ורק בבן זוגה. אם אין לך משהו מעניין לעסוק בו, למרות הזמן החופשי שיש לך, כדאי שתביני שה מכשול לאושר שלך, ושאת יכולה לטפל בו, ולעשות משהו למענך. וגם, וזו דרך נוספת, להבין שאת לא היחידה שתורמת את תרומתה באופן הזה. אם נצא מתוך הנחה שביחידה שלו יש כשלושים אחוזים, או אפילו עשרים אחוזים של גברים שיש להם בת זוג, אולי כדי ליצור קשר איתן, כקבוצת תמיכה, למשל כקבוצה סגורה בפייסבוק, שאולי גם תאפשר פגישות כאשר זה אפשרי, וחיזוק וקיטורים כקבוצה של נשים עם קשיים דומים.