קשיים בזוגיות: צרכים ויכולות

שלום רב,
בעלי ואני נשואים מזה 7 שנים, וביחד כבר 12 שנים ויש לנו 3 קטנטנים. נראה שבעלי ואני דומים מאוד באופן בו שנינו בני אדם מכילים ונותנים ודואגים לכולם, ורק בזוגיות, כך נראה, כל אחד מצפה שהשני יכיל אותו - את הצרכים הנפשיים והפיזיים. אני מוצאת עצמי מול הצרכים של בעלי חסרת אונים וכבר לא מסוגלת להכיל יותר (אחרי הילדים המשפחה החברה) - לא נפשית ולא פיזית. אני מודה, שאני די קרה אליו, לא מחבקת, לא מלטפת, לא מתייחסת בחיבה ועל יחסי מין אין בכלל מה לדבר - אני פשוט מאוד לא רוצה ומכריחה את עצמי פעם ב....והוא מצדו דוקא כן מנסה ומשתדל להיות חם ואוהב (וזה מאבק עבורו כי זה לא בא לו טבעית). הוא מאוד מאוד מאוד פגוע ממני ומאוד מתוסכל ואני מצדי כבר מוצאת את עצמי כועסת עליו ונוטרת לו על כך שהוא בכלל צריך ממני משהו ואיך הוא לא מבין שכבר לא נותר לי מה לתת. איך לומדים לפנות מקום גם לבעל? איך לומדים להכיל וגם להיות מוכל?תודה.

שואלת יקרה,
קשה לכם. אולי גם מעשית, אבל בודאי רגשית. אני לא בטוח שיש להטיל את האשם על צד כזה או אחר, כי המצב תלוי ביכולת שלכם להכיל רגשית זה את זה, אבל גם במידת הצרכים שאתם צריכים להטיל זה על זה. ומה שאת אומרת הוא שלפחות במצב העניינים והלחצים והיחסים הנוכחיים, הוא מטיל עליך יותר משאת יכולה להכיל.אני לא חושב שאפשר במצב העניינים הזה לתת לך תשובה פשוטה, כי הסיבות למצב אינן ברורות לי. אני מציע לכם ללכת ליעוץ זוגי, כדי שתוכלו לדבר באופן פתוח על הצרכים, שיהיה לכם בזמן הביניים, של הטיפול, עוד אדם שיוכל להכיל, ובהמשך – ללמוד איך לעשות זאת במינונים נכונים שיביאו לשיווי משקל נכון בין הצרכים לבין היכולות.

תודה רבה על ההתייחסות והמענה המהיר