קשיים בזוגיות: מומלץ ייעוץ זוגי

ד"ר שלום רב,רציתי לקבל את ייעוצך, למרות שסיפורי מעט ארוך, אודה לתגובתךלפני כ- 6 שנה ילדתי תינוקת מקסימה (לאחר אובדן הריון בחודש שמיני), לאחר לידת ביתנו, הוריו של בעלי שהוא בן יחיד, הפכו לאובססיביים. הדבר בא לידי ביטוי בכך, שבכל סוף שבוע נפגשים, או שאנחנו נוסעים לישון אצלם שישי שבת (הם גרים רחוק) ואם אנחנו מודיעים שאנחנו לא באים הם מגיעים בשבת בבוקר ועוזבים בלילה, וכל זאת וזה מה שהכי מפריע לי, לאחר שהאכילו אותה, קילחו אותה והרדימו אותה לישון (ממש מחליפים אותי בתפקיד האמא), אם אני רוצה רגע לקחת את הילדה כי בכל זאת מדובר בימים שלמים, ואני מדברת לקחת את הילדה לכמה שניות, אני ישר מקבלת פרצופים זועפים ומשפטים של יש לך אותה כל השבוע. זה מגיע עד כדי כך שכשאני קמה לקחת את הילדה אז האבא תופס לי את היד, מרגישה שמנטרלים אותי וזה פשוט מרגיז, אני נותנת להם הרבה חופש פעולה בטיפול, מה שהרבה אמהות לא היו מוכנות, אני בעצם לא סומכת עליהם יתר על המידה. חמתי היא אשה כזאת שלא משנה מה אני אבקש היא תעשה בסוף מה שהיא רוצה. לדוגמא אני מתחננת לא להרדים את הילדה על הידיים כדי שלא תתרגל, וכל פעם מחדש אני צריכה להתווכח שתשים אותה במיטה. היא אישה מאוד אגרסיבית דעתנית, ובמיוחד צווחנית כך שכל המשפחה מכירה את זה ואף אחד לא מתווכח איתה. תמיד היא עשתה הכי טוב מכולם, עבדה הכי טוב והכי קשה ומזלזלת בכולם. אני פשוט לא יודעת איך להתמודד, לא יודעת עם להגיע לשיחות זה דבר שיכול לעזור. אין לנו שבתות לעצמנו סתם לבד בכיף רק שלושתנו בלי שהם מתעלקים עלינו באיזה שהיא צורה ולא לכמה שעות כי אז באמת שלא היה מפריע לי, אלא לימים שלמים, אז חוץ מלכעוס מכל מה שהם עושים וכל היום מחזיקים ילדה על הידיים, אז צריך גם לארח, מה שמקשה עוד יותר על העניינים. בעלי היקר הוא איש מקסים, חם ואוהב שעובד בשביל כולנו, אבל יש לו בעיה בהתמודדות מול ההורים, בגלל שהוא בן יחיד וגם מפונק, הוא נוטה לשתוק ולא להגיב להתנהגות שלהם כלפיי.מכלה אהובה הפכתי לאוייבת שבטח כולם חושבים שהיא כלבה.דוגמא נוספת, אנחנו מגיעים בשישי סביב 1200, יש לי חברה שהיא כמו אחות שגרה חמש דקות משם, החלטתי שכל פעם שמגיעים אני נוסעת לראות אותה לשעתיים וחוזרת. וזה אחרי שהם שיחקו איתה שעתיים ויש להם את הערב ואת למחרת שאני מכניסה להם את הילדה לחדר ב- 700 בבוקר והם סוגרים דלת ונמצאים איתה לבד. הדבר הגיע לכדי כך, שאני מבקשת מבעלי שלא ילך לישון או כל דבר אחר עד שאני יוצאת אל חברתי, כי הם פשוט לא יתנו לי לצאת וכשאני חוזרת האבא לא מדבר איתה ולוקח לו כמה דקות טובות גם להתייחס לנכדה.אשמח לעזרתך, כי אני אובדת עצות, אני באמת חושבת שאני נותנת יד חופשית בהרבה תחומים שקשורים לילדה ושהרבה מאוד אמהות היו אומרות שאני האשמה.הצילו, איך מתמודדים עם חמים כל כך קשים ולא משחררים.מה הם לא מבינים, שהם בסוף יעשו נזק לזוגיות שלנו, שהיא בבסיסה מאוד טובה ויציבה., לא מגיע לנו קצת זמן איכות לבד בלי כל העולם על הראש, אני חס וחלילה לא מנסה לשלול מהם את זכותם לראות את הנכדה, אבל למה אי אפשר לבוא בשבת ל- 3-4 שעות ולא ל- 12. אני גם לא חושבת שהיא זאת שצריכה לטפל בילדה שלי וזה מפריע לי אבל הם מצליחים לרכב עליי, כי יש לי אופי כזה.סליחה על האורך ואודה לתשובתך

שלום
יקרה,לפי מכתבך, עושה רושם שגם את וגם בן זוגך צריכים לעבור תהליכים של שינוי, כדי להתמודד עם הוריו, וגם זה עם זו. לכן, אני חושב שלמרות שלכאורה אין ביניכם קשיים, כדאי שתגיעו ליעוץ זוגי. כי כמו שזה נראה, ונדמה לי שזה מה שאת מרגישה גם כן, יש ביניכם קשיים גדולים, שאתם עד עכשיו פשוט מטאטאים אותם מתחת לשטיח. אני חושב שיעוץ זוגי יכול לעזור לכם להתמודד עם הקשיים האלה, ועם הוריו בכלל זה.