קשיים בזוגיות: מה לעשות?

הי ד"ר,
אני בת 27, נשואה 5 חודשים לאחר זוגיות של כמעט שלוש שנים.
כשהכרתי את בעלי הייתי בחורה מחוזרת אבל פחדתי להכנס לקשר. הוא בחור עם לב טוב, הוא לא מתעניין באותם תחומי עניין כמוני, אני קוראת, אוהבת אומנות, לטייל . הוא אוהבת לצפות בטלויזיה, הוא עובד רק פעם בשבוע אבל מתפרנס מזה די לצורכו (לא מספיק בשביל לחסוך, ואין לו דרייב בכלל לחסוך,)
בשאר הזמן הוא מתבטל, מידי פעם שוטף כלים, באופן קבוע תולה כביסה. אני עובדת בתור מזכירת מנכל עד 17:00 בדרך כלל. הוא מעשן גראס כל יום, במשך כל היום. אני לא. אנחנו מתווכחים הרבה, הוא היה מפונק בילדותו וכרגיל שאמרו לו אמן על הכל. אתמול בלילה הוא פתאום אמר משום מקום, ללא הקשר לשיחה, "כשיהיה לנו ילד אני לא קם בלילות."
הוא אמר שהוא מוכן לעשות הכל חוץ מזה. שאלתי אותו אם הוא מתכוון שאני אהייה בחופשת לידה, הוא אמר שכן אבל גם באופן כללי. שאלתי אותו, "ואתה היית מוכן לתמוך באשה וילד כלכלית שנה עד שהתינוק יגדל קצת, כי אני מאמינה שאמא צריכה לפחות שנה שנתיים לגדל את הילד?" והוא אמר שבהחלט אם הוא יגיע לרווחה כלכלית. (רציתי רק לבדוק מה הוא יענה).
אני לא יודעת מה לעשות? זה אדם בשבילי? אני מנה להקשיב לליבי, לקולי הפנימי, ולא מצליחה להבין.
אני בחורה יפה, לא מפונקת, חרוצה. אני רוצה גבר טוב, ולא מצליחה להבין אם כל הגברים יש להם נטיות דומות או ששלי בעייתי. בבקשה עזרה!

נאטוש יקרה,
זה נשמע לא טוב. אני די בטוח שגם לו יש טונה של טענות כלפייך, אבל יתכן שזה רק כדי להצדיק את עצמו. עושה רושם, לפי דברייך, שאין לו מוטיבציה לנתינה, ומתחשבן עליה (גם אם לא כתבת זאת במפורש, אני קורא זאת בין השורות). יתכן שהוא אומר או מתריס דברים כדי לפגוע בך, או כדי להכין אותך לאי נתינה שלו, או שיהיה לו קל אחר-כך לחמוק ממנה. כאמור - זה לא נשמע טוב. לכו לייעוץ זוגי עכשיו, ללא שהייה, וזה בסדר במקרה הזה להציב זאת כאולטימטום. להערכתי. כי אחרת תשקעו במצב הזה. בתהליך הזה תצטרכי להיות סבלנית מחד, אבל גם לדעת, לאחר זמן שיוקצב לכם בתהליך - אם הבחור יכול להיות רך יותר, נותן יותר, ואם יש בו הנדיבות שנדרשת ליצירת זוגיות טובה.ואם לא - תצטרכי לחשוב מחדש אם הדברים האחרים שיש לך ממנו מספיק טובים לך כדי להשלים עם הנישואים איתו, וליצור אווירה טובה בבית למרות זה.