התמודדות עם קושי בגידול ילדים

שלום,
אני ובעלי נשואים 9 שנים. יש לנו שלושה ילדים משותפים: בן 8, 5 וחצי שנה.בעלי התחיל לא מכבר עבודה חדשה והוא חוזר בשעות מאוד מאוחרות הביתה (שמונה בערב וצפונה). הבעיה שרוב הנטל של הערב: אמבטיות, שיעורים וארוחות ערב נופל עליי. וגם אין לי זמן לעיסוקים שהם מעבר לשעות העבודה.הכל נופל על יום שישי שהוא גם ככה יום מאוד קצר.הארגון של הילדים בבוקר לפני הגנים נופל עליו מאחר ואני צריכה להיות בעבודה בשמונה בבוקר.ברצוני לציין, שמדי פעם אני מקבלת עזרה מההורים.אני מרגישה קצת שבורה מהמצב. מה דעתכם?

קישקוש יקרה,
קשה. קשה לך, קשה לבן זוגך, וקשה לך להתמודד עם זה. יכול להיות שגם לא היית מוכנה נפשית לילד נוסף, ולמעמסה הרבה הכרוכה בתינוק חדש בבית, גם אם רצית אותו. אולי ציפית שיהיה יותר קל, וזה לא. אולי לא ציפית לכך שאישך יתחיל עבודה דורשנית יותר, ואת מרגישה שזה לא הוגן - לא בשל החלוקה ביניכם, אלא כי זה לא מה שחשבת שיהיה כאשר החלטתם להביא עוד ילד. לכן, באמת קשה, וסביר שזה ימשיך להיות כך בשנה-שנתיים הקרובות, ואולי עוד קצת, עד שגם הוא יגדל יותר.אין כאן ממש פתרון מעשי. אני לא יודע אם יש. הפיתרון העיקרי הוא בהרגשה שהמאמץ הזה הוא שווה וכדאי, שזה אומר שתיווצר אווירה טובה וחיובית בבית, הן כאשר אישך מגיע הביתה, והן כאשר הוא לא שם. אם תצליחי בין לבין ליצור מחוות קטנות כלפי אישך (נכון, זו אולי עוד עשייה, אבל היא לא חייבת להיות רבה) כשהוא מגיע הביתה או אחרי, סביר שיהיה לך קל יותר גם לספר לו על החוויות שלך בבית, לדבר איתו, ולקבל ממנו לא רק הקשבה ואהבה, אלא גם עזרה למרות שגם לו קשה. אווירה טובה יכולה להיות פיצוי להרבה מאד מאמץ. השאלה היא בעיקר איך ליצור אותה, וכדאי לך לבחון זאת עם עצמך.ואל תתחייחסי לעצמך או לעניין הזה כאל קשקוש. הוא באמת חשוב.