לחץ זוגיות בגיל 20: מה עושים?

שלום,
אני בת 20, מחפשת כרגע קשר רציני לאחר שנתיים וחצי של זוגיות (ראשונה).מאז הפרידה שעברתי אני מרגישה שאסור לי "לבזבז" את עצמי סתם כך עם כל בחור שנקרא בדרכי, אך מנגד אני לא מצליחה למצוא מישהו שאני באמת מרגישה התאמה בנינו. אני מחפשת קשר שהוא יציב, עם אמון, אך העניין הוא שיש דברים נוספים. אני לא אישה דתייה אבל הערכים המוסריים שלי אומרים שלדעתי פורנו זו בגידה, כמו כן מועדוני חשפנות והגבר לא צריך לצאת כל הזמן למסיבות בת"א וכו' וכמובן שאני מתנהגת בהתאם. אני כן מאמינה בלתת חופש ואין לי בעייה שהבן זוג שלי ייצא לצורך העניין לפאבים ויבלה עם חברים. זה דבר שלדעתי הוא חשוב לשקט הנפשי שלי בקשר. העניין הוא שגברים נרתעים כשאני מספרת להם על דעותיי שאני לא מוכנה להתפשר עליהם, כיוון וגם אני בעצמי אנהג באותם ערכים כלפיי בן זוגי. האם הדרישות שלי מחמירות? האם הציפיות שלי לא ריאליות?? אני פשוט כ"כ רוצה לשמור על טוהר היחסים! אני לא מוצאת הרבה אנשים שמאמינים בערכים שלי , הרבה אומרים לי שאני מיושנת ושזה חלומות שלא תואמים את המציאות. האם הבעייה טמונה בתפיסה שלי?תודה רבה על ההקשבה! :)

ברשותך הערה נוספת-אני מאוד רוצה לדעת את גבול הטעם הטוב ולא להגיע למצב של קנאות מטורפת בקשר או חוסר אמון חלקי בגברים (שנובע כנראה מכל מה שסיפרו לי כל חיי על בנים). לכן אני מחפשת כאילו את ה-OK הזה כל הזמן שיגידו לי שאני בנורמה ולא מפתחת איזשהם הרגלים לא בריאים ודרישות לא בריאות לגביי יחסים.

סתיו יקרה,
את בת 20, והלחץ שלך ש"אסור לך לבזבז את זמנך" מפעיל אותך. אלא שזה יוצר קונפליקט משמעותי בינך לבין גברים בגילך, או אפילו כאלה שהם מבוגרים ממך בשנה-שנתיים-ארבע, שבדרך כלל לא ממהרים לשום מקום, כי הם מרגישים בתחילת דרכם המקצועית - בלימודים, חיפוש עבודה ועוד, כך שהם לא רואים את עצמך, בדרך כלל, כיכולים לפרנס לצורך הקמת משפחה. הם ממהרים הרבה פחות ממך. וכשאת מגיעה אליהם עם ערכים הקשורים לזוגיות לאורך זמן, והם עוד במקום של בילויים, הנאות והכנת דרכם המקצועית בתחילתה, את אולי מפחידה אותם. זה אולי מהר מדי וחזק מדי מכפי שהם רוצים בשלב הראשוני של הכרות. קל יותר לעשות זאת ולהתחייב לזה ולהרגיש כך, כאשר אתם זוג שכבר קיים ביחד ויש ביניכם רגשות מבוססים וחזקים. אולי רוב הגברים שאת מטילה עליהם את ערכייך, מצפים שגם את תהיי במקום שלהם - לחשוב על לימודים ועל קריירה, ולא על בית וילדים (אני יודע שלא כתבת על זה, ואולי לא זה מה שאת אומרת להם, אבל אולי זה מרגיש להם כך), ולא על איך תיראה 'הזוגיות של כל החיים'.ובאשר לעניינים הספציפיים שעליהם את מדברת, לא כל הגברים הולכים למועדוני חשפנות. השאלה היא אולי מה החברה שאת מוצאת לך. גברים בודדים אולי כן ימצאו סיפוק, לפחות מדי פעם, בפורנו, בין אם זה נכון להם או לא. כך או כך, הם צריכים לספק צרכים מיניים, גם כשהם לבד, ולפעמים גם כשהם לא לבד - לפחות באוננות. וקשה שלא לעשות זאת ללא פנטזיות מיניות. - חשוב לפעמים להבין את הצרכים המיניים של גברים שנובעים מהעובדה הפשוטה שאחת לכמה ימים לפחות הם צריכים לפרוק זרע, ועצם העניין הפיזיולוגי הזה מביא אותם למחשבות מיניות ולפנטזיות מיניות. כי זרע "נפרק" ביחסי מין, באוננות או בקרי לילה עם חלומות מיניים. כך או כך, זה מחזק מחשבות מיניות.אני בטוח שיש גברים שתפיסתם של "טוהר היחסים" דומה לשלך בכל הבטיה. אבל אולי יותר בין אלה שמה שמכתיב להם זאת הוא האמונה הדתית שלהם, והרבה פחות בין החילונים.

תודה רבה על התגובה המפורטת!אני בעצמי לא חושבת כרגע על חתונה וילדים ואני לא מדברת על זה, למרות שאני כן מצפה שקשר יוביל בסופו של דבר לזה, אבל אחרי כמה וכמה שנים של זוגיות.וגם אין לי בעייה עם אוננות ופורקן עצמי - רק השאלה היא הדרך שבה עושים זאת. לדעתי מחשבה היא דבר לגיטימי אבל לא כשזה מגיע ללראות בחורות אחרות באופן פיזי זה מפריע לי מאוד ומגעיל אותי. ולא הייתי עושה זאת לגבר שלצידי. לתחושתי יש אנשים שגם הדרישה הזו קיצונית בעניהם ולכן אני שואלת האם הבעיה בי?

סתיו יקרה,
גם אם את באמת מאמינה שלא בוער לך, את ללא ספק, ובאופן טבעי, חושבת על קשר שתיצרי כקשר עם עתיד לכל החיים. אפשר לראות זאת בפנייתך. זה בסדר, וזה באמת טבעי, גם בגילך ועוד יותר לאשה מאשר לגבר. אבל אולי זה יוצא כלפי האיש שאיתו את מתחילה לצאת, יותר מכפי שאת חושבת.את בכל מקרה צודקת ביחס לחשיבה שלך לגבי פורקן עצמי מחד, והמחשבה שמהצד השני. כאשר זו מישהי ממשית, ובעיקר כאשר זו הופכת למחשבה חוזרת, זה מרחיק ממך את הגבר. מצד שני, גברים בגילך גדלים עם אינטרנט ועם פורנו זמינים, וקשה להימנע מזה. אני לא תמיד אוהב את ההשלכות של זה, ובשני מימדים - האחד הוא המעבר האפשרי אל הפנטזיה של יצירת קשר ממשי, שהוא קל יחסית בעידן המודרני, והשני הוא הניצול של נשים שנמצא ברקע, ובדרך כלל לא כל כך חושבים עליו (בדרך כלל, אבל יש גם נשים שעושות זאת מבחירה חופשית לחלוטין). בדור שלי (אחרי הכל, אני קצת מבוגר יותר), היו אלו תמונות סטילס של כתבי עת שונים כמו פנטהאוז או פלייבוי (כתבי עת ארוטיים מצולמים טרום-אינטנרנט של המחצית השניה של המאה העשרים), שזה אכן מרוחק יותר, אבל בכל זאת זה כרוך ב"לראות משהו פיזי". אחרי הכל, קשה מאד להגיע לפנטזיה ארוטית ולגרוי מבלי "לראות" משהו פיזי, בין אם בדמיון ובין אם בתמונה. קשה יותר להגיע לגרוי מיני עם תמונות קוביסיטיות של פיקאסו. מכיוון שכך, אולי את קצת מקצינה את דרישותייך - אם כי, כאמור, יהיו גברים שיסכימו איתך, ואני מחזיר אותך אל הפיסקה האחרונה בתשובתי הקודמת.