קשיים בזוגיות וגידול ילדים

שלום,
אני ובעלי נשואים כבר 7 שנים ומכירים מס' שנים לפני כן.מאז שנולדה ביתינו הבכורה (והיחידה - כיום בכיתה א'), התברר לי שבעלי כניראה לא מסוגל להתמודד עם קשיים ובעיות, (כניראה לא היה צריך להתמודד איתם בעבר?).לילדה קשיי התפתחות ומגיל קטן אנחנו רצים בין מרפאה בעיסוק, קלינאית תקשורת, פסיכולוגית התפתחותית וכו'. כיום הילדה מתפקדת מצויין במרבית התחומים אבל עדיין יש קשיים. בעלי לא מסוגל להתמודד עם הקשיים ונכנס לחרדות ודכאונות (לרבות אמירת משפטים כמו שבא לו למות) כל פעם שנושאים הקשורים לילדה צצים (לפעמים אני מרגישה שאני חייה בתוך בית לוויות ולא בתוך בית). אני כבר לא מסוגלת להתמודד עם הדכאונות האלו ומרגישה שאין לי עזר כנגד (בתחום המנטלי אני מתכוונת), ולאחרונה אני כבר לא מסוגלת להתאפק ומגיבה בציניות ועצבנות למצבי הרוח של בעלי.אני לא רואה כבר פיתרון למצב הזה - יש לציין שהיינו כבר בטיפול פסיכולוגי - גם שנינו ביחד וגם בעלי לבד וכלום לא עזר. בעלי נגד ללכת לפסיכיאטר שירשום לו תרופות ואני הרבה פעמים מהרהרת באפשרות שלהיות לבד יהיה לי הרבה יותר קל, כי אין לי כוחות נפש גם לטפל בילדה וגם להתמודד עם בעלי.יש תקווה?רחל

רחל יקרה,
כשנישאתם, אין לי ספק שהיו לשניכם ציפיות על האופן שבו תיראה הזוגיות שלכם, והאופן שבו תיראה המשפחה, וחיי המשפחה. אני מניח שברגע שהבנת שיש קשיים, וצרכים מיוחדים, התמסרת לילדה. אולי את אפילו רואה אותה כפרוייקט מיוחד שלך, ואני מתכוון בזה ליותר ממה שהורים לילדים "רגילים" עושים, בגלל הקשיים.עושה לי רושם שהשארת את האיש שלך מאחור. אני לא יודע עד כמה משחקת תפקיד המחשבה שלו שהוא הולך ומאבד את חייו (ואני מתכוון בכך לאלו שלהם ציפה כשנישאתם), ושהוא במילכוד, ועד כמה משחקת העובדה שאת רצה קדימה, ומקדישה לו פחות זמן ומשאבים רגשיים. יתכן שכן ניסית לערב אותו מלכתחילה, כפי שהיית צריכה, ולתת לו ליזום ולהוביל מהלכים גם כן (כי גם הוא צריך להרגיש שיש לו תפקיד משמעותי, גם אם זה אומר שאת מאצילה סמכויות, ולוקחת צעד או שניים אחורה – על המחיר שעלול להיות באי קידום הילדה בטווח המיידי), ויתכן שלא מספיק. כך או כך, הוא צריך גם כן תשומת לב, ולהרגיש שהחיים שווים משהו – ואני לא מתכוון ל"סבלנות למצבי הרוח שלו" אלא להנאות קטנות של החיים. ואם התייאשת, הוא נשאר עוד יותר מאחור.יתכן שכבר מאוחר מדי, ויתכן שלא. קראי את מה שכתבתי, נסי לראות אותו על הקשיים ושבירת הציפיות שלו, ולערב אותו יותר מחד, וליצור זוגיות יותר כייפית מאידך, כי אם תצליחי – יהיה לך שותף, ויהיה לך הרבה יותר קל. אם לא תצליחי, אני מאחל לך הצלחה בדרכך החדשה.