בתולים: מה האסכולות השונות אומרות?

שלום.
.יש לי בעיה בליצור קשר עם גברים.כבר מגיל צעיר יצא לי להתאהב נואשות בגברים שלא היה להם שום קשר אלי.זה התחיל בכל מיני תסביכים בכיתה ו' של להתאהב במלך הכיתה, היה גם מישהו שרציתי בתיכון במשך 5 שנים...זה המשיך לרס"פ המעניין שהיה לי בצבא וגם כרגע (לצערי) זה לבוס הצעיר בעבודה.חשוב לי לציין שאני כן יוצאת עם גברים ויוצאת לדייטים וכשאני איתם אני מלאת ביטחון ושנונה וחכמה - כל מה שאני לא עם הגברים שאני רוצה באמת!איתם אני חסרת ביטחון, רועדת, מסמיקה ואומרת תמיד את המשפט הלא נכון.....העניין הוא שאני נהיית אובססיבית... חושבת על הבן אדם כל היוםםם מסתכלת בפייסבוק שלו לברר אם יש איזשהו פרט שהשתנה (בשעתיים האחרונות) סוג של הערצה פאטתית!חוץ מזה שאני חסרת ביטחון מולם (שזה די מסגיר) אני לא מראה ל"התאהבות התורנית" שלי את מה שאני מרגישה באמת ושומרת על זה בסודיות מוחלטת.אני בחורה יפה, רזה בת 24 . שאני מסתכלת במראה אני אוהבת את עצמי. החברים שלי כל הזמן בהלם מחדש ממני.הגעתי למצב שאני בגיל שאנשים כבר בקשר רציני או עברו עבר מסוייםואני עדיין נשארתי רווקה ובתולה.הרבה פעמים שהצלחתי לסיים "קשר חולני" אחד חשבתי שזה הסתיים אבל אפילו שאני יודעת שיש לי בעיה ושאני מודעת לזה- זה קורה שוב.נמאס לי לחכות לאביר על הסוס ונמאס לי לחפש אהבה בכל מקום.חשבתי ברצינות על לשכב עם מישהו, אחרי דייט שתיים, שאני רואה שיש משיכה ושזה ממקום של מין נטו. לא לצפות שיתפתח משהו אחרי.בעצם להיפטר מזה.באמת שעכשיו שאני מסתכלת אחורה אני לא מבינה איך חיכיתי עד עכשיו?!אני חושבת שיש שלבים בלהיות בתולה....בגיל 18- קצת מתנזרת אבל חמודבגיל 20- זה מוזרבגיל 22 ומעלה- משהו דפוק אצלך.השאלה שלי אם מה שסיפרתי קורה לעוד בנות (שהם כנראה לא מהקבוצת חברות שלי)איך אני יכולה להפסיק את השרשרת הזאת?והאם זה רעיון טוב להיות עם מישהו במעיין סטוצ' בפעם הראשונה? (בגיל הזה :/ )תודה מראש על קריאת המכתב.נעמי

נעמי יקרה,
אני יכול לומר לך שתמיד תשמעי שתי אסכולות: האחת, השמרנית יותר, שתגיד לך שזה בסדר ואפילו רצוי לשמור את הבתולים לקשר של אהבה (שלא לדבר על נישואים). האסכולה השניה, המתירנית, תגיד לך שכדאי לך "ללכת על זה", וכמה שיותר מוקדם.אני מניח שאת לא שייכת, בעיקרון, לאסכולה השמרנית, אלא שזה פשוט "קרה", ואולי באמת משום שחיפשת את "מלך הכיתה", והוא לא היה זמין. ואין ספק שאובססיה לנשוא הערצה מפריעה לך להסתכל על מישהו אחר, כי את עושה תמיד את ההשוואה. אולי תשיגי, יום אחד, את מלך הכיתה, אבל "הערצה", את יודעת, מאפיינת נערות צעירות, ואת כבר לא שם. זה כנראה באמת מפריע לך.נחזור לעניין הבתולים: זה קורה, לא רק לך. זה יכול לקרות הן לנשים, ועד לגילאים מבוגרים ממך באופן משמעותי, וזה יכול לקרות גם לגברים. בדרך כלל מה שקורה הוא שהידיעה שלך, הופכת קצת למועקה. אם בן הזוג שתמצאי בהמשך הוא גבר שיידע להבין את מצבך, אז אין בעיה. הקושי הוא שגברים עלולים להכנס ללחץ. למשל, אם את בתולה, זה סימן שעדיין לא מצאת מישהו ראוי, ואז הידיעה שהוא הראשון, עלולה לתת לו תחושה שאת מאד מאד רוצה אותו (והרי חיכית, עד אליו), וזה עלול להיות יותר מדי בתחילת קשר. קצת כמו שתרגישי כלפי גבר שייקנה לך, בפגישה השניה, טבעת יהלום, כשאת ממש לא בטוחה עדיין שאת רוצה אותו. זה ייצור אצלך תחושה של מחוייבות שלא תרגישי בנוח איתה, כי יש בה כפייה מסויימת.הסיבה השניה, עלולה להיות מצד גברים שאמנם רוצים אשה עם הרבה פחות נסיון מהם, אבל לא חסרת נסיון לגמרי. ויש רבים כאלה. כלומר, גברים רבים לא היו רוצים שתסחבי איתך, במשך החיים המשותפים, את המחשבה של "איך זה היה יכול להיות עם גבר אחר?". – מבחינתם: "עברת את זה פעם או פעמיים בעבר? נפלא, זה ייצא לך מהמערכת, ואת פנויה לקשר." מבינה?אז חשבי על המקום שבו את נמצאת עכשיו, ועל חיפוש קשר "ריאלי", שאפשר לממש. ואם תרגישי שזה לא בא, חשבי גם על מחיר הבתולים, שהולך וגדל עם הזמן. ובכל דרך שבה תעשי את הפעם הראשונה, אם תהיה ההזדמנות להיות גלויה, אמרי שזו הפעם הראשונה, אבל גם שאת יודעת שהגיע הזמן. ולכן, שאת רוצה לעבור את החוויה, כך או כך, ולהחליט אם הוא אהבת חייך (אם זה מישהו שאת חושבת על קשר איתו), אחר-כך. כלומר, להקטין את הלחץ.