קשיים בזוגיות: התמודדות עם התנגדות

נשואה 7 שנים +1 ועוד 1 בדרך, מאז הלידה הראשונה (כמעט 6 שנים), בעלי מזניח את עצמו, השמין מאוד, הפסיק לצחצח שיניים, מגרד לו בכל הגוף וכפות רגליו במצב קטסטרופה.ניסינו טיפול זוגי אצל מספר מטפלים, שלא צלח אם אני עדיין לא שלווה איתו, כל הזמן ניסו למקד אותי בעצמי ולא להתעסק בו ולתקן אותו, אבל הבעיות איתו רק מחמירות, הייתה תקופה שהיה מקיא ליחה כי הכבד שלו שומני ולא סובל את הגאנק שהוא אוכל, היום רק משמיע חירחורי ליחה, בקיצור לא נעים לחיות לצידו.לעומת זאת, מדובר באדם אהוב עם המון חברים, מוערך בעבודה, מצליח מאוד, אבל מרגע שמגיע הביתה מתפקד כפרזיט וכל קשר עם עצמו מזניח, אפילו עיניו יבשות וצורבות לא מעניין אותו עד כדי שאני מפחדת כשהוא נוהג.קבעתי לו תורים לרופאים, לא תמיד אני יכולה להתפנות וללכת איתו ואז כשאני לא נוכחת הוא מספר שהכל "בסדר" (למשל בדיקות דם יש לו ערכים מטורפים), וברור לי שלא כך, לעיתים הוריו מתערבים שיטפל בעצמו ואף יוזמים לו רופאים מומחים, והוא צריך לקחת תרופות אבל מסרב, ואז אני כדי שיהיה נעים במחציתו צריכה להפוך להיות אמא שלו ולהזכיר או לתת לו ליד את התרופות, מה שאני לא אוהבת כי אז אני זוכה לקללות.מה לעשות? להמשיך להתעלם ממנו לא נראה לי יוביל למקום מבטחים אלא להיפך, אבל ההתערבות בחייו מעיקה גם עליי.ולשלוח אותו לטיפול או יחד איתו לא יוביל כי שוב ניסינו 3 מטפחים, תמיד הבטיח להשתנות וכלום לא קרה.

שירן יקרה,
האמת היא שלא ברור לי איך הוא מספר לרופאים ש"הכל בסדר" כאשר הם יכולים לראות בעצמם שלערכי בדיקת הדם שלו יש "ערכים מטורפים". הרי זה נתון שהם צריכים לראות בעצמם גם כשאת לא מדריכה אותם.קשה לי לדעת מה עובר עליו, וקשה לי גם להעריך מה נכון ומה לא נכון מתוך מה שכתבת - ולכן גם למה המטפלים הזוגיים שהלכתם אליהם, ניסו למקד אותך דווקא בעצמך ולא לעסוק בו. אני רק יכול להבין שהסיפור הזה מורכב, שהוא קשור להזנחה שלו את עצמו ולאחריות שאת לוקחת על עצמך, ואולי גם לחרדות תמידיות שיש לך, ואולי גם לדחייה פיזית שאת מרגישה כלפיו, לפחות בשל הכעס שלך אם לא בשל המראה והמגע, אשר עליה לא כתבת כלל.מצב כזה דורש תשומת לב ותחזוקה מתמדת של האמירות שלך, אבל באופן שהוא יוכל לשמוע. כלומר, ייתכן מאד שארוע בריאותי/פיזיולוגי חמור יטלטל אותו, אבל אנחנו ממש לא רוצים להגיע לזה. ולכן, התמדה שקטה וסבלנית צריכה להיות חלק מהעניין. וייתכן שבשל ההתנגדות שלו, הייתי ניגש לייעוץ הזוגי אחרת. בידיעה מראש שתהליכים של ייעוץ זוגי נכשלו, הייתי כן רוצה לפגוש את שניכם פעם אחת, ואחר-כך ממשיך איתך לבד, לפחות את מרבית הזמן - אלא אם גם הוא יהיה מוכן לשתף פעולה ולהגיע לפגישות נפרדות. בעבודה הנפרדת איתך, צריך לסייע לך להתמודד עם הייאוש שלך, עם הקושי שלך כשאת נתקלת בהתנגדות שלו, ובהדרכה כיצד לומר לו דברים באופן שלא ישפיע לרעה על הקשר שביניכם. הוא לא יקשיב מיד, אולי, הוא יתנגד במשך זמן רב, אולי, אבל אם האופן שבו תגידי דברים יהיה מכוון כך שיגרום לצמצם את ההתנגדות הזו, ולהוציא את העניין ממשחקי כוח ומפגיעות שהוא מרגיש בנקודות כואבות שלו, יש לזה סיכוי גם להצליח וגם לחבר אותו אליך טוב יותר. אבל זה ייקח זמן.

היי,אז לא הרופאים אומרים ש"הכל בסדר", אלא זה מה שהוא אומר כשחוזר מבדיקה איתם (כמובן שזוהי לא בדיוק האמת, יש מגוון רופאים היום, שאף המליצו לו על דיאטה ולעשות כושר ללא תרופות, אך כשהמצב הגיע שהוא היה מקיא לחות, והשומנים בדם מטורפים, התעקשתי יחד עם אימו והוא מקבל תרופות (ולוקח רק כשאני נותנת לו אותם כי זה לא מזיז לו).מטפלים קודמים אמרו לי להפסיק ולקבלו, כי זו עובדה שאם אדם לא משתף פעולה אז שום דבר לא יהיה טוב ואף יחמיר כי התחיל לשנוא אותי ולהתרחק ממני לגמרי ולכן החלטתי על יעוץ.היום אנחנו פחות או יותר בסדר, יש כימיה, אם כי מזמן ללא מגע כי קשה לו להגיע לזיקפה ולשופכה וקשה לו שאני עליו (יש לו כרס ענקית) ועוד. וגם כמובן כשאני רואה שהוא מתגרד, או ריח מהשיניים, או גרביים שהוא לא מחליף אלא ביום שישי והרגל גם שניה אחרי מקלחת עדין מסריחה מוריד לי את החשק.יחד עם זאת, הוא טיפוס חיובי, אהוב בעבודה, עוזר לקהילה ואולי באמת אני משדרת לו שאיתי הוא לא מוצלח, צועקת הרבה, למרות שאני מחמיאה לו המון ומפרגנת לו וקונה לו בגדים, אבל הקטע של המוזנח גופנית גומר אותי ולא בגלל החיצוניות, אלא בגלל שאני יודעת שלא טוב לו עם עצמו ואף בטוח כל יום שזהו יומו האחרון כי לא חש בטוב.טיפול קשה לי לחשוב שירצה כרגע (נרשם לספורט ולא הולך), גם כל יעוץ בעבר שלקחנו היה סופר נחמד אלי כדי שלא נלך לעוד פגישה כי זה בזבוז כסף והוא קמצן גם על עצמו.באמת שאני אובדת עצות גם לאחר ששום דבר באמת לא יעזור חוץ מזה שהוא יהיה מודע למה שקורה לו ולסביבו, וכבר לא מאמינה שמישהו חיצוני יכול לעזור, אולי אם אני אשנה גישה ופה אשמח לעזרתך משהו ישתנה.

שירן יקרה,
לכן הצעתי לך את מה שהצעתי כאן (בתשובתי הקודמת). חשבי על הדרכה וייעוץ באופן סדיר, הן למענך והן למענו. כאן, בפורום, האפשרויות מוגבלות פחות או יותר למה שכבר נאמר.