קצב נכון בזוגיות: הנגטיב של שני

שלום רב,
אני בת 25 יוצאת עם מישהו...אבל אצלי יש בעיה אני לא כמו כל הבנות אני לוקחת את הזמן בקשר כלומר לא אהובת להתנשק בפגישה הראשונה..ושלא נדבר להגיע אליו הבייתה אחרי חודש..מתי שאני ארגיש שזה זה אני אלך על זה . פשוט אני ל איודעת מה לעשות במצבים כאלה שהבחור רוצה שאני אבוא אליו או שהו אדורש את זה ממני אחרי כמה שבועות שזה בכלל לא מתאים לי אני פוחדת שהם התרחקו ויעלמו אני צריכה עזרה מה לעשות..המון תודה

רותם יקרה,
קראי בבקשה גם את השאלה של שני והתשובה שלי אליה, שמתחתייך, שכן הם בדיוק הנגטיב של השאלה שלך. שני לוקחת שליטה כבר בתחילת הקשר, בפגישה הראשונה, אבל מאבדת אותה לאחר שהם נפרדים בסיום הפגישה. אני חושב שאת, אולי בעיקר מתוך חוסר נסיון, פוחדת לאבד את השליטה בתוך הפגישה עצמה אם תתני לעצמך להיסחף, כי אולי לא תדעי אם ומתי לשים את הגבול. כך שבעוד שני פוחדת לאבד את הקשר בטווח הרחוק בגלל שהיא ,מתקדמת" מהר מדי, את פוחדת לאבד את הקשר בטווח הרחוק בגלל שאת "מתקדמת" לאט מדי. כך שבעצם שתיכן יודעות שיש איזה שהוא קצב "נכון", שהוא אי שם באמצע.אלא שהקצב ה"נכון" תלוי לא רק בכן, אלא גם בבן הזוג שלכן באותו זמן. כמו שהצורך של שתיכן הוא אחר, כך גם כל גבר יגיב אחרת, מה שמלמד גם על אורך הרוח שלו, על הרצון שלו בקשר איתך, ועל הקשב שלו לצורך שלך. במוסכמות החברתיות של היום, גבר יאבד אותך בעיקר אם הוא קצר רוח, אם הוא רוצה אותך פחות, ואם הוא קשוב אליך ולצרכים שלך פחות. אסור לך לקחת את זה עליך, ולהאשים את עצמך. אבל את כן רוצה להתאים את עצמך אם הגבר באמת מוצלח. הקשיבי לכן היטב למה שהוא משדר לך. למידת הלחץ שלו. לרצון שלו בך. ואולי, אם הוא באמת מוכן להתחשב בך, ובאמת קשוב לך ולצרכים שלך, יהיה לך קל יותר ללכת לקראתו. אבל רק אז, וגם זה לא מחוייב להיות בבת אחת. הקשיבי לצרכים שלו, למדי אותו, והקשיבי גם לצרכים שלך.