קצב זוגי: לאט ובטוח

שלום,
אנחנו מתקרבים לשנות ה-30. הכרנו לפני כחודש.הבחור מצא חן בעיני וממה שאני הבנתי ממנו גם אני מצאתי חן בעיניו.במהלך שיחה עמוקה, הבחור ביקש ממני להיות סבלנית ולא למהר. הוא אמר שבחיים לא היתה לו מישהי כמוני ושהוא מפחד לאכזב אותי.אחרי אותה שיחה הכל היה בסדר אבל בכל זאת יש לי תחושה שהוא לא בנוי לזוגיות אמיתית.אני לא מציקה לו, כיבדתי את הבקשה שלו. לא מתקשרת יותר מדי, לא שולחת הודעות... לא "חופרת".האם זה נורמאלי?להמשיך או לוותר?אשמח לקבל תגובות!תודה רבה, סוף שבוע נפלא שיהיה לכולנו!

אני יקרה,
לכל אחד יש הקצב שלו. זה יכול להיות קצב של הסתגלות למראה, לטמפרמנט, לאינטימיות, לחברים, לבדיחות, ולעוד המון דברים אחרים שחלק מאיתנו רגיש יותר ואחר רגיש פחות. זה יכול להיות גם הצורך שלו להיפתח בזהירות אליך, כדי לוודא שאת תרצי אותו, כפי שהוא אומר. בכל התחלה יש חוסר ביטחון מסויים. עשיתם יפה שדיברתם. אם הוא מוצא חן בעינייך, האמיני לו. "חפירות" באות מחוסר ביטחון, ומחשש להיפגע. והרבה נפילות של זוגיות, בעיקר בתחילת הדרך, הגיעו מחוסר ביטחון. אם הוא מוצא חן בעינייך, קחי אויר, והמשיכי, לאט ובטוח עדיף לא פעם על מהר ומתנדנד.