קנאה בקשר: מה עושים?

שלום
ד"ר אורן חסון!

אני בת 32 אמא לשניים נמצאת בזוגיות פרק ב' מזה כשנה עם גרוש פלוס 3.

הזוגיות נפלאה כבר מהרגע הראשון שבו נפגשנו היתה התאמה מושלמת.
אני יודעת כי מצאתי את החצי השני שלי.

יש לנו המון נושאים משותפים ושנינו בכיוון הנכון לעתיד משותף יחד וגם מגורים משותפים. דיברנו אפילו על להביא יחד ילד משותף.
יש לציין כי החיבור עם הילדים שלו מצויין ואני מאוד אוהבת אותם וכך גם הוא עם שלי.

יש דבר אחד שמאוד מפריע לי בקשר. יש לבן הזוג שלי ידידה מאוד טובה כבר 22 שנה (בן זוגי בן 41). אני יודעת שהוא מאוד קרוב אליה.
דיברנו על הנושא והחלטתי לקבל את זה (למרות שזה מפריע לי).
דיברנו על זה שאם יהיה לי ידיד כזה האם זה יפריע לו. הוא ענה שאם יהיה לי ידיד חדש אז גם הוא ירכוש לעצמו ידידות חדשות. לטענתו אני לא צריכה לדאוג מכיוון שזה קשר של 22 שנה. אני לא מקבלת את זה אני יודעת שאם לי היה ידיד זה כן היה מפריע לו. אם יש לו ידידה ותיקה אסור לי לרכוש ידידים חדשים?
הוא אומר שהם לא נפגשים אלא רק משוחחים בטלפון מידי פעם. (היו גם שיחות כשהייתי לידו). האם הבעיה היא אצלי ואני קנאית? למה זה מפריע לי?

יעל יקרה,
מפריע לך כי את קצת קנאית. זו עובדה, לא? רק שלא תמיד קל לקרוא לזה בשם. ברור שאת לא אוהבת את העובדה שאת מקנאה, למרות שקינאה היא תופעה טבעית ונורמלית. אחרי הכל, אנחנו רוצים לוודא שקשר רומנטי שיש לנו הוא דבר בטוח, שנוכל להתמסר לו בשלמות וללא חשש, ושהוא יהיה המקום הבטוח שלנו. כל מה שנראה אולי מאיים על זה, עלול לגרום לחרדה, וקינאה היא סוג של חרדה.את מכירה אותו כשנה, עברת קודם תהליכים זוגיים לא פשוטים, מן הסתם, ואני לא יודע כמה ממה שחווית השפיע או היה קשור לאי אמינות ולחוסר ביטחון בבן הזוג שלך. אני לא יודע עם אלו חוויות הקשורות לאמון הדדי את מגיעה עוד מקודם. לא מפתיע שאת חסרת ביטחון בקשר או רגישה בנושא הזה, ולא בטוח עד כמה בן הזוג שלך יודע להרגיע. אולי, בצורך שלו להגן על הפרטיות שלו, הוא שם גבולות באופן שמאיים עלייך, ושרק מעורר עוד קצת את החשדנות שלך.אני חושב שאני יכול להתרשם שאת לא מאד מאד קנאית, אבל קצת, אולי כן. אבל מצד שני, שקשה לך לקבל את ההגדרה הזו, ואז, אולי כדי להפוך את זה לנורמטיבי, את מחפשת דוגמאות נגדיות כדי להמחיש לו את מה שאת מרגישה וגם את זה שזה "נורמלי". אז נכון שיש הבדל בין קשר חדש, לקשר ישן מאד, ולכל אחד היתרונות והחסרונות שלו, וכל אחד גורם לתחושה אחרת אצל בן או בת הזוג. אני לא חושב שנכון ליצור את ההשוואה, ואני לא חושב שאת באמת רוצה ליצור קשר של ידידות אמיצה עם גבר, רק כדי "שיבין בעצמו איך אני מרגישה". אני חושב שאולי כן נכון להודות שאת קצת קנאית, ולבקש ממנו להתמודד עם זה, בין אם ליצור גבולות קצת יותר ברורים בין הקשר הזוגי שלו איתך לידידות שלו איתה (כלומר, לא לפתוח הכל בפניה על מה שקורה ביניכם), ובין אם להבין אותך, ולקבל את זה שזה לפעמים מפריע לך, וששניכם צריכים לדעת שלא לעשות מזה סיפור. ככל שתהיו פתוחים יותר בעניין הזה, ופחות מאשימים, כך לשניכם יהיה קל יותר.ומן הסתם, גם הוא קנאי, לפחות קצת, אם מפריעה לו האופציה שתפתחי קשרי ידידות (חדשה) עם גבר כלשהו. אז אולי כדאי להסתפק בזה, מבלי להפוך זאת למאבק כוחות, ומאבק של "צדק", כי זה משהו ששניכם תפסידו ממנו.