קנאה בין אחיות: מה עושים?

ד"ר חסון שלום,
אני בת 24 ויש לי אחות אחת, היא גדולה ממני בשנים בודדות ואנחנו גרות ביחד. מאז ומתמיד הקשר בינינו היה מתוח, תמיד רבות ומתפייסות, תמיד יורדות אחת על השניה (בצחוק..). אבל תמיד היינו קרובות, היינו מספרות הכל אחת לשניה, היא יודעת עליי הכל ואני עליה, אני יכולה תמיד להתייעץ איתה ואני מאוד סומכת על דעתה.בקשר בינינו אין הפגנת אהבה בכלל, בלי אני אוהבת אותך בלי חיבוקים.. לא כמו אחיות אחרות (למרות שאני בחורה מאוד חמה ואני אומרת לה את זה, היא לא מחזירה לי.. קשה לה לומר לי שהיא אוהבת אותי). בכל אופן תמיד ידעתי שלא משנה מה יהיה היא תמיד תהיה שם בשבילי.בחודשים האחרונים זה השתנה, קרו כמה דברים בינינו שהרחיקו אותנו, עשיתי לה כמה דברים (מתוך תמימות וחוסר מחשבה) שהיא לקחה קשה, דברים קטנים (כמו להפריע לה למשל) שהיא הקצינה, וההתנהגות שלה במהלך החצי שנה האחרונה- עוד לפני התקריות הקטנות הללו- נהייתה יותר מגעילה. היו לנו ימים טובים והרבה ימים רעים, היא מתנהגת בצורה מגעילה, משפילה אותי ומדברת אליי לא יפה בכלל. לא מקשיבה לי ולא מעניין אותה מה קורה לי רק כשאני מקשיבה לה אנו מדברות. זה הגיע למצב שבו אמרה לי שאין לה בעיה להוציא אותי מהחיים שלה ולמחוק אותי בעיניה. שאני רק מפריעה לה ובכלל לא תורמת לה או מעניינת אותה. ראוי לציין שזה כאב לי מאוד ובכיתי, וזה לא עניין אותה, ואמרה לי אם אני רוצה שהכל יהיה בסדר שאעזוב אותה במנוחה (חשוב לציין שאני סטודנטית ומרבית זמני אני מבלה בעיר אחרת, רק בסופ"ש אני בבית). חשוב לי להדגיש שאני תמיד שם בשבילה תמיד מקשיבה לה, ומוכנה לעשות הכל בשבילה. והיא לא עושה כלום בשבילי. היא גם שתלטנית וחושבת שמגיע לה הכל, לוקחת לי דברים בלי חשבון, אני נחותה יחסית אליה (זה מה שהיא נותנת לי להרגיש, שמגיע לה הכל ולי לא כלום..). ואני נותנת לה בכיף רק שיהיה בינינו טוב, זה הגיע למצב שבו אני מאפשרת לה להתנהג ולדבר אליי כך, הערכתי העצמית נהייתה מאוד נמוכה. יש לה הרבה חברות ולי מעט מאוד, היא מדברת אליהן יפה, ואליי בצורה מגעילה. אני מרגישה שהיא מעדיפה אותן עליי. ובאמת לא משנה לה אם אני בחייה או לא..בשנה הזאת אני מתחתנת ואני עוזבת את הבית, היא תמיד אומרת שהיא מחכה ליום שאני עוזבת ושהיא לא סובלת אותי, חשבתי שהיא צוחקת עד לעכשיו.. אני חושבת שבאמת היא שונאת אותי.היא רווקה והיה לה הרבה כאב בתחום הזוגי. חשבתי שאוליי היא מקנאה בי, שאוליי רע לה כל כך עד כדי כך שהיא מוציאה את המירמור שלה עליי.. אבל אני חושבת שזה בכל זאת לא בסדר.. היא בחורה קשה ולא סלחנית.. אני יודעת שהיא אף פעם לא תתנצל או תנסה להתקרב אם אני אתרחק.אני לא יודעת מה לעשות, היא חלק כלכך גדול מחיי... האם לוותר עליה?אני לא יודעת מה זה יעשה לי אם אמשיך בקשר הלא בריא הזה...סליחה על המכתב הארוך.. אשמח לעצה, תודה מראש

דניאלה יקרה,
יכול להיות שסיפקת לה, שלא במתכוון, את שרביט הקסם שהיא היתה זקוקה לו כדי לכעוס עליך. אחרי הכל, בעיניה היא המוצלחת יותר, ואת היא זו שיש לה חבר ועומדת להינשא. יתכן מאד שזה מתסכל ומערער אותה. אז כן, בהחלט יכול להיות שהיא מקנאה, ושהיתה צריכה מעשים לא תקינים שלך כדי להפיל עליך גם רגשי אשם וגם חרדות מאבדן הקשר איתה - כי היא רואה שזה עובד עליך ופוגע בך, ולכן אלו הדברים שנותנים לה כוח. כל זה מתאים לתמונת הפגיעוּת הרבה שלה שאת מתארת. בשלב זה בחייה, כשהאחות הקטנה שלה מתחתנת, אין לה השלווה המספיקה כדי להיות האחות המפרגנת והתומכת שאת רוצה שתהיה לך.יהיה לך קל יותר לשים גבולות כאשר היא תהיה מרוחקת ממך פיזית. זה קשה לך יותר כשאתן גרות ביחד, ובשעות הפנאי המשותפות מבססות את מערכת היחסים הלא טובה ביניכן. קבלי בטחון מדברים חיצוניים, כמו מבן הזוג שלך ומחברות שלך, ותני למרחק ולזמן לתקן דברים. בשל הקירבה שהיתה ביניכן, יתכן מאד שכאשר לך יהיו ילדים ולה יהיו ילדים היא לא רק תירגע מהלחץ, אלא גם תרצה את הקירבה אליך לא פחות משאת תרצי, ואולי אפילו יותר.