קנאה בזוגיות: מה עושים?

ד"ר אורן שלוםאני נשוי מזה חודשיים ונמצא בקשר עם אישתי כשש שנים.אישתי נוטה לקנאה מוגזמת ביחסים ביננו ,כל דבר שקשור לאיזה שהיא אישה גורם לה לקנא והדבר גורם לנו למריבות קשות כי אני לא מסוגל להבליג יותר (אציין שאני מאוד אוהב את אישתי ונאמן לה מאוד) אתן מספר דוגמאות לקינאה הבלתי מוצדקת שלה .בכל עבודה שעבדתי בחיי כל נוכחות נשית בסביבת העבודה שלי הפריעה לה והיא חשה מאוימת,לא משנה אם מדובר אפילו באישה מבוגרת או מכוערת או שאפילו אין לי שום קשר ממשי איתה בצורכי העבודה בכלל .כל פעם שאני מדבר עם אישה בעיניני עבודה אישתי חושבת לפי תפיסת עולמה שאני צריך לדבר איתה בקרות ולא להיות נחמד אילה בכלל .הסברתי לאישתי שאין ביכולתי לעשות כך כי הדבר יוצר רחוק וניכור כלפי וחלק מעבודתי הוא להתידד עם אנשים על מנת להגדיל את התפוקה בעבודתי (אני איש מכירות) הסברתי לרעיתי שהעולם בנוי משתיי מינים ועסקיים עושים גם עם גברים וגם עם נשים ובסביבת העבודה תמיד יהיו שתיי המינים,אבל כשמדובר בעבודה שלי הדבר לא מקובל עליה.אך עם זאת בסביבת העבודה שלה זה כן אפשרי היא כל היום בסביבת גברים אין לי בעיה ואף אני מעודד אותה לצאת לפעילויות חברתיות לאחר העבודה עם"החברה" שלה מהעבודה.מה שגם היא יכולה לספר לי כל מה שקורה בעבודתה ללא חשש ולא מפריע לי כי אני נותן בה אמון מלא כשאני מבקש ממנה את אותו האמון,היא טוענת שהיא לא יכולה לתת לי אותו מפני שהיא יודעת שאני נחמד מידי אל נשים ושאני מפרלט איתם.לצורך העיניין גם שאני מדבר עם קולגה נשית מהעבודה בטלפון ובתחילת השיחה שואל מיתוך נימוס כמובן -"מה שלומך?" או "מה עינינים"? זה נחשב בעינה כפירלוטאישתי לא מוכנה להכיר בבעיה שלה היא חושבת שהיא מתנהגת כמו שצריך כמובן שעל טיפול היא לא מוכנה לדבר אפילונמאס לי מהמריבות סביב זה אני רק רוצה חיים נורמלים יש לנו הכל בחיים לא חסר לנו כלום אגב אישתי אישה יפיפיה אם כבר מישהו צריך לקנא ולדאוג זה אני לא היא!!מה לעשות ? איך פותרים את זה? ניסיתי כל מיני שיטות מלעשות פרנציפ ועד לשוחח ולהסביר לה שזה מוציא אותי משלוות החיים כלום לא עוזר

יוסי יקר,
קל להבין מדוע אתה מרגיש טוב כאשר אתה ידידותי לסביבה, ועוד יותר קל להבין מדוע בחרת במקצוע שבחרת, כי האופי שלך מאפשר זאת. אלא שאשתך מרגישה מאויימת. באופן מפתיע, ייתכן שאחד הדברים שהיא רוצה הוא שגם אתה תקנא לה, כי אולי היא מרגישה שאתה פוגע בנשיות שלה כשאתה לא עושה זאת. אולי זה אחד המקורות לחששות שלה, שאולי אתה לא אוהב אותה, כי אם היא מקבלת מחמאות מכל עבר על זה שהיא נראית כל כך טוב, היא לא מבינה איך יכול להיות שאתה לא מקנא, אלא אם אתה באמת לא אוהב אותה. אז מצד אחד היא אולי באופן לא לגמרי מודע נותנת לך דוגמא מהי "זוגיות" לפי ראות עיניה, כלומר, איך אתה צריך להתנהג, ומצד שני, זה שאתה לא מקנא לה מגביר את חוסר הבטחון שלה. כך שבאופן פרדוקסלי, זה שאתה מדגיש את העובדה שאתה לא מקנא לה, ומנסה להראות לה מודל זוגיות הפוך, דווקא מחריף את העניין.אז אולי כדאי שתנסה את הדרך ההפוכה: בהדרגה, לקנא לה קצת, להגיד משהו על זה שהיא לבושה אולי קצת יותר מדי פרובוקטיבי, להעיר שאתה לא אוהב שגברים אחרים מסתכלים עליה, ולהביע מורת רוח זהירה מכך שהיא מבלה זמן עם גברים. אם תעשה את זה בעדינות, ולא בכל יום, ובליווי יותר תשומת לב שלך אליה (כלומר, שהשינוי יהיה כפול), יש סיכוי שהיא תפחית את החששות, ותוריד את מינון הקינאה שלה. השאלה היא אם אתה מסוגל לנסות את זה מבלי שתרגיש כפוי ומעושה. האלטנרטיבה היא להגיע ליעוץ זוגי, כי לפעמים צד שלישי יכול לשנות משהו בגישה של שניכם, כדי לפתור בעיות כאלה.

את מה שהמלצת לי ניסיתי כבר מזמן אני מעיר לה בפרט על דברים שאם אני היתי עושה(ושלא תבין לא נכון אלו הם דברים בסדר מבחינתי ולא חריגים במיוחד) היא היתה "מתפוצצת" מהם. ולפעמים אני בכוונה מנסה לקנא לה בצורה מוגזמת כמוהה, יותר על מנת שהיא תרגיש את המחנק והאי נוחות שאני מרגיש, והאבסורד הוא שזה לא נעים לה בדיוק כמו שלי זה לא נעים. אך מבחינתה כך זה צריך להיות . מבחינת צומת הלב אני מנסה תמיד להפגין רגשות כלפיה הן מבחינה ריגשית והן מבחינה פיזית .אפילו יותר ממה שהיא מפגינה כלפי.אני מנסה למצוא פיתרון אך לגרום לה להבין שהיא התאהבה בי בגלל מי שאני אז למה לנסות להפוך אותי לאחר?!בפרט שאני נאמן לה והיא יודעת את זה (היא אפילו מודה בזה)ושדברים יוצאים משליטה היא מודה שהקנאה שלה מוגזמת והיא לא מצליחה לשלוט בזה. בכלל הנושא הזה גורם לנו לריבים מכוערים , כי יותר משהיא קנאית היא עקשנית וגם היא סובלת מכל הדבר הזה . כי אני הפסקתי לוותר אני אדם נאמן וסובל על לא עוול בכפי.בסה"כ היא האישה של חיי ואני מאוד אוהב אותה ואנחנו חושבים על ילדים אבל איך אפשר להביא אותם לבית שאבא ואמא כל הזמן רבים .אני חייתי בבית כזה ואני לא מוכן שהילדים שלי יסבלו כמו שאני סבלתי .

יוסי יקר,
לפי מה שאתה כותב, לא עשית זאת באופן הנכון, כי זה היה ברור שזה דווקא. ולא זאת היתה הכוונה. בכך קצת שרפת את האפשרות לעשות את זה נכון. נותרה לכן האפשרות ללכת ליעוץ זוגי, כדי לפתור את קונפליקט האופי שביניכם באופן שלא הצלחתם לעשות לבד. אחרי הכל, אם אתה רואה את עתידך בזוגיות הזו, ואם המשבר עמוק עד כדי כך שאתה חושש להביא איתה ילדים, שווה להשקיע בפתרון מסוג חדש.