קנאה בזוגיות: טיפים לבטחון

אני נשואה כ7 שנים בזוגיות טובה אך אני מרגישה שמתחת לפני השטח מחכה סערה אני חושבת שהשקט נשמר כי אני מבליגה על דברים במשך שנים ואני מרגישה שבסוף זה יתפוצץ .אני מבליגה כי אני חושבת שברוב הדברים התפיסה שלי שגויה אני קנאית מאוד ליחסים ומאמינה בשמרנות ,לדוגמא,אני מתקשה לקבל שמישהי מהעבודה תיקח איתו טרמפ הביתה כי היא גרה קרוב במיוחד בתקופות של אחרי לידה וכדומה שאת לא מרגישה כל-כך טוב עם עצמך הוא לא מבין את זה ואני מרגישה שאני נושאת איתי מטען כבד,ואין עם מי לדבר הוא מתעצבן שאני אפילו שואלת ולא מספר לי דברים שהוא יודע שיעצבנו אותי בנוסף אני אישה טובה ומעניקה וכשאנחנו יוצאים הוא כל הזמן מסתכל על אחרות,ן זה משפיל ולא מכבד בעיניי.תמיד הייתי קנאית אבל בזמן האחרון אני מרגישה שזה מוגזם ,זה גורם לי מתח ,עצבנות דיכאון מה לעשות ?אם אני מתחילה לדבר על הנושא הוא מתעצבן

דפנה יקרה,
כמה שאלות למטה עניתי לשרון תשובה דומה על קינאה. את במצב דומה, 7 שנים קדימה. קראי קודם את התשובה. אחר-כך, זכרי שהיחסים בינך לבין אישך קיימים יותר זמן, ויותר קשים לשינוי. בעיקר, התחושות הפנימיות שלך ושלו (כתגובה לאלו שלך) כבר די התקבעו להן. זה קשור הרבה לחוסר ביטחון, ואולי גם לו יש חלק בזה (ראי את אותו מכתב). וזה גורם לריחוק, בין היתר, כי הוא מנסה להיות נחמד עם אנשים, כשהוא יודע שלפעמים ה"נחמד" הרגיל שלו גורם לך להרגיש פגועה, ולכן הוא לא מספר לך במקום לא להתנהג באופן מלאכותי ולהתרחק מאנשים. זו הדרך שלו.האם את מכירה את אותה מישהי? אולי נכון יותר שתכירי אותה? שתבקרי אותו במקום העבודה שלו ושיכירו אותך. הזמינו מדי פעם אנשים מהעבודה שלו, עם בני זוגם, אליכם הביתה. ככל שתכירי אותם יותר, וככל שהם יכירו אותך יותר, את תרגישי יותר בטוחה, וגם יהיה לו קשה יותר "לעשות משהו" כאשר מכירים אותך. ההתחלה לא קלה, אבל זה מה שאמור לתת לך בטחון.

תודה רבה אני אנסה זאת למרות שנראה לי שכבר מאוחר ,לדבריו הוא מרחיק אותי בגלל שאני כזאת קנאית ואם לא הייתי כזאת אז הוא היה משתף אני לא מכירה את הבחורה אבל זה לא כל כך העניין נראה לי שגם אם הייתי מכירה הייתי מקנאה. יש לנו מטען של שנים ואני חוששת שלא יהיה מנוס מפרידה על אף שמלבד הענין הזה אנחנו מסתדרים מצויין ,רציתי ללכת לייעוץ יחד איתו כדי שיבין אותי אבל הוא לא רוצה מה אפשר לעשות מלבד יעוץ

שרי/דפנה יקרה,
עושה רושם שאת לוקחת חלק לא קטן של האשמה על עצמך ("גם אם הייתי מכירה הייתי מקנאה"). חבל שתיפרדו רק כי את חושבת שלא תוכלי לטפל בזה בעצמך. התחילי ללכת ליעוץ לבד, ומומלץ אצל אדם שהוא או היא גם יועץ זוגי. תוכלי ללמוד אולי גם איך לגשת אליו בעניין הקינאה שלך, ולא רק איך להרגיע את הפחדים שלך.

תודה רבה