קישור לשיחה ישנה בפורום

שלום
כתבתי לך הודעה חדשה בהמשך להודעה מלפני שלושה חודשים. האם להעתיק ולצרף לראש הפורום? נושא ההודעה- "ברוגז חוזר וחוזר חלילה"אודה על התייחסותך. תודה.

א יקרה,
כן, אני צריך את ההודעה כאן, בדף האחרון של הפורום, ולא קודם. ואם את רוצה התייחסות ברורה יותר בהמשך לשיחה הקודמת, אזי כתבי מחדש כאן את הפניה החדשה, והוסיפי אליה קישור אל ההודעה הישנה, כדי שאוכל להגיע אליה ולראות את כל השיחה - לא רק מה את כתבת, אלא גם מה אני כתבתי.קישור מוסיפים דרך הקשה עם הכפתור הימני של העכבר על כותרת ההודעה, שלאחריה את פותחת את ההודעה בחלון חדש או בחלונית חדשה. כך תקבלי בשורת כתובת האתר למעלה את כתובת ההודעה, ואז עשי "העתק" ו-"הדבר" להודעה שאת כותבת לי.

ניסיתי אך לא ניתן להדביק בגוף ההודעה כאן. הקישור ששלחתי מופיע כהודעה חדשה כרגע מקווה שזה מספיק

א יקרה,
אני רואה שלא הסתדרת עם יצירת הלינק, ובסופו של עשיתי זאת עבורך. למזלי, יש חיפוש ממוקד לפורום הזה שישנו באתר שלי, בדף העזרה הראשונה, שהקל עלי מאד:http://www.starmed.co.il/forum-93/msg-3701715לשאלתך: הקושי שהיה לכם בעבר נשאר, גם אם בקנה מידה קטן יותר בדרך כלל - הוא עדיין מנסה "לחנך" אותך בעזרת מכות חשמל, קרי: שתיקות והעלמות. אלא שעכשיו את בטיפול פרטני, וזה יופי. את מה ששאלת אותי היית צריכה להעלות בטיפול, כי המטפלת שלך מכירה אותך ואותו הרבה יותר טוב ממני, ולכן שם המקום הנכון להעלות את השאלות.אבל אומר לך יותר מזה, אני חושב ששם היה המקום להעלות גם את חוסר האמון שלך בבן זוגך, ורצוי היה לפני שתעלי זאת איתו. האם חוסר האמון שלך מוצדק? האם עוצמת הפגיעה מוצדקת? איך נכון יותר להעלות את זה עם בן זוגך, בנתון שאת יודעת שהוא מגיב קשה למצבים כאלה. האם יש דרך לעשות זאת בחוכמה יותר מאשר "בצדק"? - אלו השאלות שאת צריכה להעלות מול המטפלת שלך.אני מניח שהעלית זאת מול בן זוגך ולא מול המטפלת כי לא היתה בך מידת אורך הרוח שתאפשר לך לחכות לפגישה ולהעלות זאת מולה קודם. ואולי עכשיו, כשהכל מרגיש לך מתפרק, את מעלה זאת מולי ולא מול המטפלת שלך, כי אין לך סבלנות לחכות לפגישה השבועית (שבועית? - אם לא, אולי היית צריכה לבקש הקדמת פגישה כשאת סוערת כל כך). את בטיפול, ויש מי שמכיר אותך ואת הפגיעוּת ואת היכולות שלך ושלו טוב ממני. שם נכון יותר להעלות זאת, וגם למצוא רפואה למה שהתקלקל עכשיו. כמו בעבר - זה לא אומר שזה התקלקל לתמיד, למרות שאת רואה זאת כך. זה ימתין עד הפגישה השבועית גם אם את מרגישה שאת חייבת פתרון מיידי. ואם צריך - צרי איתה קשר טלפוני, ושאלי איך לנהוג ואם נכון ואפשרי להגיע לפגישה מוקדמת. במצב הנוכחי, יש לך את הלינק שלך לעזרה קבועה למקרים כאלה. השתמשי בו.

ד"ר אורן חסון,ראשית תודה על המאמץ והתגובה. אני אכן נפגשת עם מטפל, והקדמתי את הפגישה עמו והתייעצתי איתו, אך היות ואני אוהבת את הפורום הזה רציתי לשמוע גם את דעתך בעניין. בן זוגי הפסיק את הברוגז אתמול ביוזמתו, שזה אכן יפה, אך עדיין בטוח שלולא ההתנהגות שלי זה לא היה קורה ובקושי מוכן לדבר על איך לשפר את המצב, כי הוא בטוח שזה הכל באשמתי. עוד הבנתי אתמול שבשבוע האחרון הוא עשה ברוגז גם עם כל העולם, לא ענה לטלפונים של חבר, של ההורים שלי (שבכלל רצו לדבר איתו על עניין אחר ולא ידעו מהסיפור), הוא הסתגר בתוך עצמו לחלוטין. דיברנו קצת בינתיים. בקשר לנושא האמון- כנראה שאני הגזמתי בתגובה (יש לי נטייה כזו) כיוון שהוא רק דיבר איתה במחשב ולא מעבר, ובשיחות עמה כתב לה עליי והוא אמר שהוא פשוט רצה לדבר עם מישהו ופעם בכמה זמן יוצא להם לשוחח ובכל מקרה רק במצב שאנחנו בריב נוראי ולא ברור מה יהיה. זה עדיין מפריע לי שהוא פונה אליה אבל כיוון שזה לא קרה הרבה זמן והשבוע לא דיבר איתה ואני מכירה אותו כאדם אמין וישר, זה לא הדבר שבאמת מטריד אותי לגביו בסופו של יום. מה שכן מטריד אותי ואני רוצה לשמוע את דעתך הכללית על דברים כאלה (כי אותנו אישית כמו שאמרת אינך מכיר, אך זהו נושא די כללי)- האם בחור שנוהג כך כשהוא לא מסוגל להתמודד- בבריחה- ממני ומכל העולם, הסתגרות מוחלטת, לא הלך גם לבחינות שלו (לעבודה לפחות כן), שתיקה רועמת שהוא טוען שזה כי הוא רטצה לחנך אלא כי ההיסטריה שלי מוציאה לו את החשק לעשות משהו ובמיוחד לדבר על זה, בקיצור מתנתק ובורח כמעט מהכל חוץ מהעבודה- האם זה משהו שניתן ואמור להשתנות עם הזמן או שזה הבן אדם (הוא בן 27)? כי זה מפחיד. מה יהיה כשיהיו לנו ילדים? אני בטוחה שהוא ידבר איתם והכל ויעשה מה שחייבים אבל ההסתגרות שלו במצבים כאלה מזעזעת וקשה, כשביום יום הוא לא אדם סגור במיוחד. האם יש תקווה ריאלית למצב? אני שואלת כי ראיתי הרבה הודעות של נשים בעיקר על ברוגז כשזה שעושים הבעלים ורובן אומרות שזה היה קיים ממזמן. זו עיקר ההתלבטות שלי לגביושוב אודה על תגובתך ותודה על הכל

א. יקרה,
יתכנו סיבות שונות לנטייה שלו להתנתק, כמו הרצון שלו להימנע מלהגיד דברים חריפים מדי שהוא חושש שיגיד כאשר הוא כועס, שאז אולי עדיף שיתנתק לזמן מה עד שיירגע, או שהוא רוצה "להעניש" אותך על מה שאת עושה, ועוד אפשרויות שונות אחרות. לכן, זה משהו שצריך לעבוד עליו. מבחינתו, האפשרות הראשונה היא דרך להימנע מלפגוע ביחסים (למרות מה שאת חושבת), שאז צריך ללמוד להתגבר על כעסים, והאפשרות השניה, אם היא הנכונה, היא סוג של תקשורת - וזה משהו שצריך לעבוד עליו, כי יש דרכי תקשורת יעילות יותר. מצד שני, יש גם לך עבודה עצמית, והיא לדעת לשמור על איפוק - חלק מהדברים שאת צריכה לעבוד עליהם עם המטפלת שלך. ואיפוק יכול לבוא משליטה עצמית, ובכלל זה גם לדעת מתי וכמה את צריכה להיפגע או אם וכמה לחשוש שאת מאבדת שליטה על מה שקורה או על הזוגיות שלך.

ד"ר אורן חסון שלום רב שוב,צריכה שוב את עצתך בבקשה. קראתי את תגובתך, וקיימנו שיחות מאז והמצב השתפר, גם דיברנו שוב על עניין ההודעות עם אותה בחורה, הרגשתי כבר שהגזמתי עם הסיפור והתקדמנו, אך שוב זה חזר. מה שקורה לי בדר"כ, באופן די עצוב, זה כשהדברים מתחילים להסתדר בינינו ונראה שהעתיד יותר ורוד, התקשורת משתפרת והאהבה פורחת, אני נכנסת לסוג של פאניקה שיש משהו שאני מפספסת, מחפשת סימנים שמשהו לא בסדר וחוזרת לדברים שהטרידו אותי בעבר או נתפסת למשהו חדש (לאו דווקא נושא של אמון, לאורך השנים היה יותר בנושאים אחרים, הפעם זה הנושא). בקיצור, אחרי סופ"ש מעולה ביחד שוב התחלתי לדאוג בקשר להודעות ההן, וחיטטתי לו בהודעות במחשב שוב ומצאתי את השיחות איתה מאותו הזמן רק במדיה אחרת (בסקייפ), הודעות באותו סגנון רק שיחה מינית ממש, הרגשתי נורא לראות את זה, היא הציעה לו לשכב איתה ואפילו שלחה לו תמונות שלה ערומה והוא שיתף פעולה בשיחות ואמר שהוא רוצה לשכב איתה אבל שקש לו מנטאלית ושהוא רוצה לחכות לראות מה קורה איתי. להזכירך באותו זמן היינו בריב ארוך ובעצם אמרנו שנפרדים (אבל עדיין גרנו יחד בדירה והחוזה עמד להסתיים, עוד לא היינו מאורסים). דיברתי איתו שוב על מה שראיתי והוא שוב אמר את אותם הדברים, שאין לו על מה להתנצל, שלא היינו יחד, אמרנו שנפרדים והוא לא הרגיש מחויבות באותו הזמן (למרות שהאמין שנחזור), ושממילא לא נפגש איתה בפועל כי הוא לא רצה. כל זה נכון וזה כמובן טוב אבל אופי וסגנון ההודעות המיניות ביניהם בזמן שעוד היינו יחד בדירה (למרות ה"פרידה", שאני חוויתי יותר כמשבר רציני שלא ברור מה סופו) לא מניחות לי וכל פעם שהדברים מסתדרים אני עדייןבאיזשהו מקום מוטרדת מזה, מרגישה צורך לחטט לו בהודעות מדי פעם, מתייחסת להתנהגויות שלו כחשודות וחושבת מחשבות מטרידות (כמו- אם הוא נחמד מדי אולי הוא מסתיר משהו, וכד'). אני מאמינה שלא בגד בי ולא יבגוד בי בפועל, כלומר לא יקיים יחסים עם מישהי בזמן שאנחנו יחד ואפילו גם לא יפלרטט בכוונה, אבל עדיין אני מוטרדת מהסיפור, פעם חשבתי עליו כעל הרבה יותר תמים וזה די הרס לי את תדמית ה"ילד הטוב" שהייתה לי עליו. קשה לי עם המחשבות האלו וחוסר האמון שמתעורר בי. מצד שני אני מכירה את עצמי ואני נוטה להגזים, נוטה לחשוב מחשבות טורדניות ולחפש בעיות תמיד, ואני אוהבת אותו, הדברים מתחילים להסתדר לנו לפחות כך זה נראה, אנחנו מתקשרים טוב יותר אוהבים אחד את השניה מאורסים ואני רוצה לחיות איתו וחושבת שהיתרונות שלו גדולים מדי בשביל לוותר עליו. מה לעשות ואיך לשנות את תחושת אי האמון שכה מטרידה אותי עכשיו? אני מפחדת שזה לא יעבור לי ולא רוצה לחיות ככה בלי אמוןתודה מראש שוב