קירבה בזוגיות: מה לעשות כשמרגישים ריחוק

שלום
אנחנו זוג בשנות ה- 30 עם ילדה בת 4 ובקרוב יהיה אחד בדרך.מאז ומתמיד התשוקה שלי לבעלי לא הייתה גבוהה, בלשון המעטה, אך עם הזמן זה נעשה חמור יותר. כיום רוב הפעמים אני מרגישה הרבה טכניות בחיי המין שלנו- אני יכולה לגמור אבל זה מרגיש לי טכני ולא מעורב בתשוקה והתלהבות. כל פעם זה מדכא אותי מחדש. בעלי לא מרגיש ככה בכלל, אלא מאד נמשך אלי. לעתים פתאום קורה משהו, אני לא יודעת לשים אצבע על מה, וזה כן הולך טוב ויש תשוקה והנאה רבות יותר. זה לא קורה הרבה בכלל, אולי כל כמה חודשים, אך זה קורה. מעבר לזה היחסים שלנו טובים בסך הכל וחיי הבית מתנהלים טוב.האם ניתן לחיות ככה חיים מלאים, שמחים? אני מרגישה תסכול, אך מצד שני לא רוצה - או לפחות פוחדת עד מוות- לפרק מסגרת.. תוהה אם זו סיבה מספקת לפרידה..היינו לא מזמן בטיפול זוגי שנגע בעניינים אחרים (בעיקר מריבות קשות שהיו ביננו), ושיפר את המצב. לא נראה לי שנלך כרגע לטיפול נוסף, מבחינה כספית וגם כי אני לא כל כך מאמינה שזה יכול לעזור למצב שמלכתחילה היה כבוי..אשמח לשמוע התייחסויות,תודה

רוויטל יקרה,
כפי שאת מבינה דרך ההרגשה והמשיכה שלך אל בן זוגך, "יחסים טובים בסך הכל" ו"חיי בית המתנהלים טוב", אינם מספיקים לך. לפחות, זה לא מספיק לך כדי להרגיש קרובה אליו. העובדה שהיו ביניכם מריבות קשות הגדילה את הכעסים ביניכם, וכעסים סוגרים תחושה של אהבה ורצון באינטימיות. מה שאומר שהתחלתם בטיפול, אבל לא סיימתם אותו כראוי כי לא הצלחתם לפתור את שאלת הכעסים והטינה על דברים שהיו ביניכם, ולא פתרתם לכן את הריחוק שאת מרגישה כלפיו. ואולי גם הוא כלפייך, אגב, כי תשוקה ומין אצלו, כגבר, יכולים להתקיים גם עם פחות קירבה נפשית, ואולי זה מה שמפריע לך.את כותבת שאת לא מאמינה שזה יכול לעזור "למצב שמלכתחילה היה כבוי", ובכל זאת את מתכתבת איתי. לו באמת לא היית מאמינה, היית מסיקה מסקנות. את מתכתבת איתי כי את חושבת שאולי אוכל לעזור לך להרגיש יותר קירבה אליו. יכול להיות שכן, אבל לא בהתכתבות חד פעמית. בין אם תרצו לחזור לטיפול בו הייתם, ובין אם תרצו ליצור איתי או ביעוץ זוגי אחר כדי לדון ולהבין את מקומות ההתרחקות שלך, ואת הכעסים שכנראה נותרו בך כלפיו, ואת מקורות הייאוש שלך (הלא טוטלי, אבל הוא שם), זה משהו שתצטרכו לעשות. עוד לא לגמרי התייאשת, וזה אומר שיש תקווה ושיש על מה לעבוד. חשוב גם לך לעשות את זה, אז עשי מעשה ובדקו את עצמכם שוב. את חייבת את זה לעצמך, כלומר, הן את הידיעה שזה באמת לא עובד לפני שתחליטי לפרק את המסגרת, והן את הידיעה שאת עושה את מה שצריך, כדי לנסות ולהישאר ביחד, אם זה אפשרי.