התחלת זוגיות: שווה את הסיכון?

שלום,
רציתי להתייעץ לגביי קשר טרי טרי שהתחיל לפני שבועיים בערך. אני בת 23 ויצאתי פעמיים לדייט עם בחור שממש מצא חן בעיניי, יש בו דברים שגורמים לי להתרגש, ולקוות שזה ימשיך... עד עכשיו כמעט לא יצאתי עם בנים, פשוט כי ממש הלחיצה אותי תחושת המחויבות הנלווית לקשר בין בני זוג (אני אדם שממש נקשר ומתמסר ודווקא בקטע הזוגי זה נורא הלחיץ אותי שאני אתמסר לאדם שלא באמת ארצה לחיות איתו ולא אדע איך לצאת מזה) עכשיו הבעיה מתחילה- שאני ממש מתקשה להפתח, ז"א אני מדברת מלא, כי הוא שואל שאלות, ואין לי בעיה לספר לו על דברים אישיים וכו', אבל כאילו הקטע הרגשי שלי מנותק, אני לא מצליחה, ואולי קצת פוחדת להביע רגשות, אני מדברת בצורה מונוטונית וחסרת רגש וזה כלכך מפריע לי, כי למרות הפגישות המעטות- יש לי אליו הערכה רבה וכמו שאמרתי הוא מצא חן בעיניי, ממש!! והוא מצידו ההפך הגמור, מצליח להביע רגש (שאני אגב, לא יודעת איך להגיב לזה ואולי משאירה אותו קצת נבוך) אני מתנהגת בדיוק ההפך ממה שאני רוצה להתנהג, אבל כאילו יש מסך שחוסם לי את האפשרות להביע מה שאני רוצה... אני מפחדת לפספס אותו בגלל זה. מה אני יכולה לעשות? (אגב, באופן כללי אני אדם שזקוק לזמן הסתגלות מסויים ואז אני נפתחת, ופה אני פשוט חוששת שהזמן שלי מוגבל, שאין לי את כל הזמן שבעולם בשביל באמת להיפתח, אני צריכה שזה יהיה מהר...) תודה רבה מראש!!...

אלה יקרה,
את ממש בתחילת דרכך, וללא נסיון קודם, וזה מפחיד. יש בך המון תקוות וציפיות, כי הוא מוצא חן בעינייך וכי הוא מצהיר שהוא מעוניין מאד, וכמי שלא רגילה לזה, שני הדברים גם יחד יוצרים ציפיות. אם הוא לא בטוח מספיק בעצמו, האיטיות והזהירות שלך עלולים להרתיע אותו, כי זה נראה כאילו שאת לא מעוניינת. בטוח שאין לך אתכלהזמן שבעולם, וקשה למצוא את שיווי המשקל המדוייק שבין הציפיות שלו לקצב ההתקדמות שלך, ולכן זה באמת מלחיץ. את פוחדת לפספס משהו, ובצדק. וכאן, האומץ שלך צריך לבוא לידי ביטוי. ככל שמנוסים יותר, כך צריך פחות אומץ כדי לנהוג נכון, אבל זה מה שיש לך, אלה. תצטרכי להמר יותר, בלית ברירה, ולהסתכן בפגיעה משמעותית יותר. ואם זה לא מרגיש לך נכון, אז אולי זה לא נכון. מבינה? - כי פגיעה משמעותית תפריע לך להיפתח בקשר הבא. ולכן את נזהרת עכשיו ולכן חשוב לך להיפגע כמה שפחות. אבל אם הבחור "שווה", אולי הסיכון הזה שווה את המאמץ. פעלי לפי התחושות שלך, ונסי באופן לוגי לבחון תוך כדי כך את הפחדים שלך, ולאזן בין הפחדים לבין הצורך והרצון. בין אם "תצליחי" ובין אם לא, זו תהיה הדרך הנכונה ביותר להתנהל, כי גם הפחדים "נכונים" ויש להישמע להם, וגם הרצון והצורך. וכנראה, מה שלא תהיה התוצאה, היא תהיה עם סיכוי טוב להיות הכי נכונה שאפשר בתנאים האלה.