קינאה וביקורת: ניתוח רגשי

שלום,
מקווה שזה המקום המתאים לשאול.יש לי מערכות יחסים מורכבות במשפחה, המשפחה שלי מאוד ביקורתית והרבה יותר ביקורתית ממפרגנת. 90% מהזמן זה ביקורת.אולי זה ישמע מצחיק אבל תמיד הרגשתי שאני סוג של יוסף (מהתנ"ך) שסוקלים אותי קבוע על בסיס קינאה. לצערי אני לא יכולתי להטות את זה למקומות חיוביים עדיין ונהפכתי לאדם רגיש מאוד לביקורת וזה הגיע למצב עכשיו שאני ממש כבר כמעט ולא מסוגלת לקבל ביקורת , אני נפגעת די מהר וגם יש לציין אין לי כמעט מערכות יחסים בחיים ואני מתקשה בהם. תמיד הייתי כזאת אבל עכשיו זה נהפך ממש לבלתי נסבל וקשה לי לשאת את הביקורת.עם אח אחד ניתקתי כבר את מערכת היחסים שלי בגלל שהוא היה מאוד ביקורתי,עד כדי התעללות . אבל מאוד קשה לי עם הניתוק, כי אני מרגישה ממש מנותקת מהאחיינים שלי(הילדים שלו) בגלל זה ולא יכולה לאפשר לעצמי בכלל ליצור עימם קשר.יש לציין שהם עוללים כך שעליי לעבור דרכו ולהתמודד וזה לא עושה לי טוב.וזה גם מאוד מביך אותי עם כל הסיטואציה המאוד לא נעימה הזאת.עכשיו אני נתקלת במחסום מאוד קשה נוסף, יש לי עוד אח ביקורתי שעד כה היינו ביחסים מאוד מורכבים כי הוא מפרגן הרבה לעומת האחרים אבל מקנאה לפעמים יש לו קטעים שמתבטאים בעוקצנות על כן אני שוקלת להתרחק ממנו. אבל שוב יש לכך מחיר כבד .לפני כשנתיים הוא התחתן ולכן ספגתי, פרגנתי , סלחתי ושתקתי על כל האמירות הפוגעניות שלו, כעת הוא הביא ילד ממש לפני כמה ימים, ואני לא רוצה להיות מנותקת שוב מאחיין נוסף, הוא במצב רגיש בגלל שהביא ילד, כפי שאתה מבין זאת תקופה מאוד לחוצה בחיוו ומאוד מאתגרת והיה חשוב לי להיות שם בשבילו, וספגתי את הביקורת,הוא במצב לא משהו ויקח לו זמן לחזור לשגרה אני משערת. אבל זה כבר הפך למצב בלתי נסבל הוא כבר התחיל לומר לי שעשיתי עין הרע לתינוק בגלל שאמרתי משהו בצחוק לפני שהוא נולד. השאלה שלי האם עליי להיות שם בשבילו למרות זאת ולחכות שישתקם ורק אז להתרחק ממנו ולקחת בחשבון שיהיה לכך מחיר עם ניתוק מהאחיין שלי או להמשיך להיות איתו בקשר ולשתוק. יש לציין גם שדיברתי איתו על כך מספר פעמים אבל הוא פשוט כזה ולא מוכן להשתנות.תודה

אירית יקרה,
לא כתבת לי בת כמה את, וחבל. אבל יש סתירה פנימית מסויימת במה שאת כותבת על עצמך. את כותבת שהם עושים לך את זה מקינאה, אבל גם שהם ביקורתיים ושקשה לך מאד עם הביקורת הזו. מה שאומר, מצד אחד, שאת כן מעריכה את עצמך (המשמעות של העובדה שיש להם במה לקנא). אבל מצד שני, את גם רגישה מאד לביקורת, שמצביע אולי על הערכה עצמית לא מספיק גבוהה ופגיעות. יש בך הדואליות הזו, ואולי את מציגה את החוזק שלך וההערכה שלך כלפי חוץ, ואנשים לכן חושבים שלכן תוכלי לספוג ביקורת מינורית כשמשהו לדעתם לא בסדר, אבל בעינייך זה לא כל כך מינורי, כי את באמת לא כזו חזקה כמו שהם חושבים. - וזו רק אפשרות אחת.המכתב שלך לא מספיק אינפורמטיבי, ואולי גם לא יכול להיות במסגרת הזו, כדי להסביר למה את חושבת שהם מקנאים בך ועל מה. האם כי את מוצלחת יותר? האם כי אמא אוהבת אותך יותר? ואולי בכלל הם מעריכים אותך מאד בדברים מסויימים וחושבים שיש לך פוטנציאל מעולה ולא יודעים להנחות אותך בדברים שבהם הם היו רוצים לראות אותך משתפרת, ואת רואה את דרכם הלא עדינה כביקורת קטלנית וקינאה. וגם זו אפשרות, ואחרת.ואולי את צינית מדי בשבילם, ואני קצת קורא גם את זה בין השורות, או כי זו דרכך להתגונן מפני הפגיעות של הסביבה, או כי את מרגישה קצת אליטיסטית בעניינים מסויימים, והם מגיבים באופן יותר פרימיטיבי ואגרסיבי.יתכן, אירית, שהשינוי צריך לבוא מכל הכיוונים. בדרך כלל זה כך.