קינאה בזוגיות: גבולות וחששות

שלום רב
!אני וחברי יוצאים 4 חודשים, אני בת 26 וחברי בן 30. היחסים בינינו רציניים .אני אוהבת אותו מאוד , אך יש משהו שמציק לי , הקינאה שלי , אני לא יכולה להתפתר ממנה , הבחור ממש לא נותן לי סיבה לקנא, אבל אני בכל זאת מקנאה, אני מבינה שזה טבעי להסתכל על בחורות אחרות - אין מה לעשות זה "הטבע" , אבל הדבר ממש מציק לי והורס לי את כל המצב רוח , הוא מסתכל על כל בחורה שזזה , אני לא יודעת אולי אני יותר מידי אובססיבית.אנא תאמר לי איך להתמודד עם זה!תודה.

Mיקרה,
האמת היא שלמרות שאת כותבת לי שהחבר שלך ממש לא נותן לך סיבה לקנא, יש סיכוי שאולי זה לא לגמרי נכון. מתוך דברייך, אני גם לא משוכנע לחלוטין שאת מאמינה בזה עד הסוף, כי נראה לי שאת אולי נותנת לי מסר כפול, שהוא תהודה של המסרים הכפולים שאת מקבלת מהסביבה שלך (מהחבר שלך ומחברים/חברות שלך): המסר האחד הוא שזה טבעי ונורמלי לגבר להסתכל, והשני קינאה שמא הוא פוזל לקשרים אחרים, ושאולי את לא בטוחה בגבול של כמה "מותר" לו להסתכל, ומתי זה מתחיל להיות מביך עד משפיל מבחינתך (כאשר זה נעשה כשאת לידו, או ליד חברים משותפים לכם), או לא בטוח מבחינתך (כי אם הוא מחפש כל הזמן אלטרנטיבות, אז אולי בסוף הוא ימצא). נדמה לי שאיבדת את הבטחון ביכולת השיפוט שלך לדעת מהו המינון הנכון של הסתכלות, מה "מותר" לו ומה "אסור" לו, וגם עד כמה את צריכה להיות מעורבת בעצירה של המבטים האלה, ועד כמה את צריכה להניח לזה. הבלבול הזה מפחיד אותך, כי את לא רוצה להיראות אובססיבית בעיניו, ומצד שני, את לא רוצה לתת לו את ההרגשה שהכל מותר ולא רוצה להיות פראיירית.הגבול תלוי, לכן, גם במה שהוא משדר לך ובגבולות העצמאות שהוא דורש לעצמו בעניין הזה, וגם במה שאת מרגישה בטוח או לא בטוח. וגם... בשאלה עד כמה את רוצה אותו, ומוכנה להסתכן למען זה (כלומר, להישאר במסגרת לא בטוחה שבה הוא מסתכל יותר ממה שאת מרגישה בטוח) רק כדי שלא לגרום למריבה ופרוד. קשה לי לומר לך, לפי מכתבך, היכן בדיוק עובר הגבול שלכם. זה דבר שתצטרכי ללמוד אותו, ואולי המודעות לשני המרכיבים הללו תסייע לך להגיע לגבולות טובים וברי הגנה. אם לא, אולי כדאי שתגיעי ליעוץ זוגי/תקשורתי/פסיכולוגי לבדך, כדי לפתוח את הדברים עם איש מקצוע, ללמוד מהם הגבולות הנכונים לך, וללמוד ליישם את המינון הנכון.

שלום
והמון תודה על תגובתך!אם הייתי מגדירה את המבטים שלו , אז זה היה נשמע ככה : " הבחור לא נותן לשום חצאית לעבור ללא בחינתו" , אבל מצד שני , ליפני כמה ימים עברנו לגור בייחד , הוא מאוד מפנק ( תמיד היה כזה ) וכל הזמן רומז ואפילו "מדבר" על העתיד המשותף שלנו.אני רק מנסה להבין , האם זה נורמאלי "להסתכל ככה" ואולי זה טבעי לחלוטין .יותר מזה , הוא סיפר לי שהייתה לו אהבה מאוד גדולה , אבל הוא לא יכל להיות איתה מפני שהוא " לא היה יכןל להרים את ראשו כאשר הם טיילו בייחד" ודבר זה מאוד היה מציק לו , נאמר לי גם "שהוא לא יפסיק להסתכל כי לשם כך יש לו עיניים , אבל כאשר הוא נמצא בקשר לא קיימים אצלו קשרים אחרים".אני מאוד מבולבלתתודה מראש!