קושי בקשר: מה באמת מפריע?

אני חי במרכז , בן 40 ונמצא בקשר זוגי כבר 5 שנים. בן זוגתי הינה גרושה ואמא של שני ילדים האחד אחרי צבא והשני בן 9. אנחנו לא מתגוררים יחד ואני מרגיש כי קשה לי לשהות במחיצת הילדים שלה-במגורי קבע ולכן אנו מתראים רק בערבים , כשלפעמים אני ישן אצלה והיא אצלי.אני אמנם אוהב אותה וחש כלפיה קירבה גדולה וכך גם היא כלפי, אבל לאחר שבעבר היא הציעה שנעבור לגור יחד ונביא ילדים משותפים-ואני סירבתי,בגלל שלא רציתי לגור עם ילדיה, היא חושבת על ילדים משותפים רק אם נגור יחד. אציין כי יש לי ניסיון בזוגיות קודמת עם כמה בנות זוג בהם הייתי בקשרים ארוכים ומזדמנים.תעזרו לי לחשוב על העניין, כיוון שאחד מחברי חושב שזו לא סיבה ושכדאי לי לטפל בעניין ולמצוא פתרונות מעשיים ולא לוותר מראש. לחילופין הציע חברי לשקול לחשוב על זוגיות חדשה עם בת זוג צעירה יותר ושאיננה עם ילדים מנישואים קודמים.עוד אציין כי לפני כארבע שנים עזבתי מקום עבודה יציב לטובת עסקים והשקעות - שטרם הבשילו והותירו אותי עם צורך למצוא עבודות אחרות בהם שכרי נמוך יותר, ואני חושב גם על שינוי תעסוקתי.אודה על עזרתכם.

אמיר יקר,
אתה כותב בעצם, אם אתן על מכתבך מבט כולל, שאתה מרגיש קושי עם חיים יציבים. אני לא בטוח שזה כך, אם נפרק זאת לגורמים.אתה לא מצליח ליצור קשר עם הילדים שלה. האם זה בגלל שהגדול מרוחק מדי, ושקשה לך להתקרב אליו (כי הוא היה לפחות בן 16 כשהיכרתם)? האם זה בגלל שאתה לא יודע איך לאכול יחסים עם ילד צעיר (שהיה בן 4 כשהיכרתם)? לו היחסים עם הבוגר היו סבירים, הקושי להסתדר עם הילד יכול להיות בעיקר שלך. ובכל מקרה, אם אתה ישן אצלה לא רק כאשר "הילדים" מחוץ לבית, הרי יש לך מגע איתם.ואולי אתה בעצם לא רוצה ילד (לא כתבת מה דעתך בעניין), או לפחות לא רוצה מספיק, וחושב שהסיבה היחידה לכך שהיא רוצה היא כדי שתתחבר לילד או לילדים שלה. כך שמכל העניין, פרט לכך שסיפרת שאתה מתקשה להסתדר עם הילדים שלה, בעצם, אפילו לא ראיתי שאלה. התחל בכך שתדע מה אתה רוצה, ואז אולי גם תדע מה לשאול.