צערות בנישואין: דינמיקה ופתרונות

אני ובעלי בני 34,37. נשואים4 שנים. יש לנו ילדה בת 3 ותינוק בן חודשיים. ביומיום אנחנו מסתדרים מצוין ואוהבים זה את זו, אבל הבעיות שלנו מתחילות כאשר דברים משתבשים אני בדרך כלל מנהלת את כל ענייני הבית (וגם עובדת במשרה מלאה- כרגע בחופשת לידה) כולל קביעת תורים לרופאים, ענייני ביטוח לאומי, טיפול באוטו...ומה לא. בעלי אדם פאסיבי ומניח לי לעשות הכל אלא אם אני מבקשת ממנו ואז יסייע.ברגע שנושאים שאנחנו מטפלים בהם משתבשים הוא תוקף אותי, מאשים אותי וגורם לי לתחושה מאד לא נעימה של בדידות ואשמהוכן מחלישאותי מאד.לדוגמא- היינו אמורים לנסוע לרופא מסוים שיבדוק את בני לאחר הברית. אספתי אותו אחה"צ ממקום עבודתו יחד עם הילדים. הילד התחיל לבכות,אני נלחצתי, היו פקקים, והוא התחיל לצרוח עלי ופשוט חזר הביתה למרות כל הדרך שעשיתי עם שניהם לעבודה שלו. נפגעתי מאד מכך ואני אאלץ לנסוע שוב לאותו רופא. החלטתי שהפעם לבד.בזמן הריב הזה בתי היתה נוכחת (הוא כינה אותי דפוקה). זה עושה לי רע מאד לדעת שהריבים האלה (שלא קורים לעיתים כ"כ תכופות יש לציין) ישפיעו עליה באיזה דרך.אנא עצתכם! תודה.

נשואה יקרה,
כמו במקרים רבים, אני מניח שאני מקבל רק חלק מהסיפור. אבל בכל מקרה, צריחות עליך, ועוד ליד הילדה, לא רק שאינן ראויות, אלא שהן חסרות אחריות.יכול להיות שבדינמיקה שלכם את היא זו שאחראית על הכל, כי הוא נלחץ מהר. אז את לוקחת אחריות, והוא מניח לך אותה. ואולי גם זו הסיבה שבגללה הוא נלחץ ומאשים אותך כאשר משהו לא מסתדר. אז הוא בסדר, והוא מעביר את הלחץ שלו אליך. אלא שאת לא סופר-וומן, למרבה הצער. ופה ושם גם את נלחצת, ופה ושם גם את טועה. כאן, התקשורת ביניכם נכשלת.ורק תיארתי דינמיקה של אישיויות שיכולה להביא למה שתארת כאן. נכון שזה מחליש אותך, כי כל טעות שלך, קטנה או גדולה, יוצאת מפרופורציות, מועצמת, ונחרתת בזכרון של שניכם, ולא פלא שכאשר את מאבדת ביטחון, וזה מחליש.אין עצות פשוטות. גם הוא חלש, ואין לו הרבה כוחות להעצים אותך. כאן הבעיה. האם את יכולה לחזק אותו כדי שיחזק אותך? זה מה שרצוי שתעשי. אני לא יודע אם את יכולה לבד. אני חושב שכדאי שתלכו ליעוץ זוגי, כדי ללמוד לקבל זה את המגבלות של זו, ולדעת לקבל כוחות מהביחד שלכם, כך שהשלם יהיה בעל ערך רב משל חלקיו.