ביקורת עצמית וקשרים זוגיים

שלום,
ויש לי מעין "צרות של עשירים"...אני אסביר:כשהייתי ילדה הייתי ביישנית וגם המשפחה שלי סגורה ומאז גיל 16 שהתחלתי להתבגר גיליתי בעצמי שאני בן אדם מאוד מאוד פתוח ומאפשר, לא שופטת, סקרנית, חברותית ונחמדה לסביבה, ובכל פעם שאני מגיעה לסביבה חדשה אני יוצרת קשרים עם כמה וכמה גברים ועד היום (גיל 22) , הייתי לפחות ב30 קשרים. כמובן שחלקם נמשכו שבוע וחלקם כמה חודשים ויותר, ולכל אחד את האופי שלו. (לעתים אפילו כמה קשרים עם כמה גברים במקביל, אבל כמובן כשהדברים עוד לא היו רציניים..). לרוב ההתנהלות של הקשר הייתה : התחלה-התלהבות גדולה- הבנה שזה לא מתאים (כמעט תמיד מצדי חוץ מפעמיים) וסיום הקשר או בפרידה סופית או לתוך ידידות.אבל העניין הוא שאני יוצאת הכי הרבה עם בנים מתוך חברותיי ואני יודעת שיש לי את בעיית חוסר הסינון הזה, בכל בן אדם שאני מכירה אני רואה את הטוב ואת היופי בו ואז ישר "נותנת לו צ'אנס" ואני לא יודעת איך לעשות את הסינון הזה, של מתאים לזוגיות או מתאים סתם לידידות או לשיחה של חמש דקות וזהו.כמובן שעם השנים פיתחתי יותר סטנדרטים, אני כבר יודעת מה אני לא רוצה בשום פנים ואופן ויש לי את הדברים שחשובים לי יותר. ועדיין, אני לא ממש יודעת לשים את האצבע מתי אופי הקשר מתאים לזוגיות ומתי לא וכשאני רואה שיש כימיה אני נותנת צ'אנס... ואולי לא אמורים בכלל לדעת בהתחלה?זה יוצר לי כמה בעיות: שם לא טוב, של אחת שיצאה עם הרבה בנים, הרגשת חוסר נעימות לפעמים שמלווה קשרים שהתחילו בצורה רומנטית ונמשכו בצורה אחרת אבל עדיין יש את המתח באוויר, וגם זה הופך אותי למבולבלת ובכל פעם שנראה לי שמישהו מוצא לן בעיני אני חוששת שאני לא יודעת לעשות את האבחנה כמו שצריך .כרגע אני יוצאת עם מישהו (שבוע), יש את הצדדים בו שעושים לי טוב , מעניינים וכיפיים לי ויש את אלה שלא וכמובן אני עוד לא מכירה אותו לעומק ואני לא יודעת לשים את האצבע האם הקשר הזה מתאים מבחינה זוגית או לא.יש לך איזשהם טיפים בשבילי? על מה לשים את הדגש? אולי אני סתם חושבת שיש לי בעיה וזה נורמלי?אני אשמח להיות יותר מדוייקת בבחירות שלי ולשמוע את חוות דעתך.

רציתי להוסיף:יש את הבנות האלה (הרבה מהחברות שלי ) שיכולות לפסול ישר, רואות מישהו עם מראה חיצוני קצת נוטה ממה שהן דמיינו-לא, לומד פסיכולוגיה ולא מחשבים- לא.יש להן את הסגנון שלהן וכל מה שלא נכנס לקטגוריה הזאת הן מסננות.ואני בדיוק ההפך, מרגישה שבגלל שאני אדם מגוון כמעט כל סגנון מתאים לי ואני יכולה להתחבר להמון אנשים. האם זו בעיה בכלל? אשמח לדעת מה אתה חושב.

מאפשרת יקרה,
אני חושב שמה שכתבת אינו לגמרי מדוייק. אני לא חושב שאת לא מסננת. אני לא חושב שאין לך חוש ביקורת. יש לך, אבל את זקוקה לכמה ימים עד כמה חודשים כדי להיות בטוחה בביקורתיות שלך. שבעיקרון, אלו הן תכונות בריאות - גם האופטימיות, וגם היכולת לומר לעצמך שזה לא מתאים. את לוקחת את הזמן להכיר לעומק, וזה טוב.הדבר היחיד שאני לא יודע הוא עד כמה מהר את מתמסרת (מינית) בקשרים קצרים. אם יש קושי כלשהו, הוא יכול להיות בהתמסרות מהירה מדי. קראי בבקשה התכתבויות קודמות שלי בעניין הזה:ללמוד את הגבולות של עצמךלמה לא סקס בדייט ראשון?פרט לכך, נראה לי שאת רואה את הדברים במידתיות הנכונה, והשאלה שלך: אולי לא אמורים בכלל לדעת בהתחלה? - היא נכונה לחלוטין. את יכולה לדעת חלק מהדברים, אבל זה עדיין מעט מאד ביחס למה שנדרש לדעת על מי שאת מתכננת איתו קשר זוגי ארוך, ועל הדרך שבהם אתם מתנהלים זה עם זו.

היי, תודה על תגובתך.דווקא מבחינה מינית אני לא מתקדמת מהר מדי לטעמי. שכבתי רק עם שני גברים מתוך כל מי שיצאתי איתם (שאיתם הייתי בקשר רציני). וכשאני יוצאת אני עושה מה שנכון לי- עם כל אחד הגבול שלי שונה בהתאם למה שאני מרגישה בנוח ואני יודעת מתי לעצור.העניין הוא שוב, ואולי אני חוזרת על עצמי אבל אני רוצה להדגיש,זה נורמלי שכמעט לכל אחד שמוצא חן בעיני אני נותנת צ'אנס?זה נורמלי שלוקח לי שבוע- חודש בערך להבין שלא מתאים לי?אחרי כמה זמן אפשר לדעת אם הבן אדם מתאים לזוגיות?מה הנקודות שעליהן אני צריכה לשים דגש?תודה.

מאפשרת יקרה,
לי נראה שאת נוהגת בסדר גמור, וכפי שאדם בריא בנפשו נוהג. את פתוחה להקשיב, ואת אופטימית, אבל גם יודעת מתי לא מתאים לך ומפסיקה כשאת בטוחה בזה.אלא ששני דברים מפריעים לך. האחד, שאת שואלת איך לא ראית מהתחלה שמשהו לא בסדר? התשובה היא כי לא את הכל אפשר לדעת על ההתחלה. אז את בודקת, ולוקחת את הזמן, ונותנת צ'אנס, ומקווה שיהיה טוב, עד שאת מבינה שזה לא מצליח. זה לא רק נורמלי, אלא נראה לי שכך הכי נכון שיש. והשני: החברות שלך נוהגות אחרת, ומסננות על ההתחלה, וזה גורם לך לאבד ביטחון. אני חושב שההבדל ביניכן באופי ובהתנהגות גורם להן אולי לפסול את מי שאולי לא ראוי לפסול, אבל גם להגיע לשיא ההתלהבות מהר כאשר נראה להן מתאים וליפול חזק כאשר מתברר שזה לא. לך לוקח יותר זמן, אבל את יציבה יותר נפשית. זה משהו חיובי מאד, שיכול לאפשר לך גם יותר שמחת חיים ואושר לאורך זמן, וגם קשר שיימשך לאורך זמן, כאשר תיווכחי לדעת שמצאת את האדם הנכון. את רק צריכה להבין שאת באמת רק בתחילת הדרך, ועם הסבלנות המתאימה זה יגיע.ולגבי השאלה האחרונה שלך: מהן הנקודות שעליהן את צריכה לשים דגש, התשובה היא מאד פשוטה - אלו שבגללן את מחליטה בסופו של דבר שלא מתאים לך. הקושי הוא שלוקח זמן לזהות אותן. וכל מה שאת צריכה הוא במקום להילחץ מכך שאחרות נוהגות אחרת ממך, להמשיך ולנהוג כפי שאת נוהגת. בטווח הארוך, הסיכוי שלך להיות מאושרת גדול יותר, כי את אופטימית יותר. שמרי על זה.