מתח בזוגיות לאחר אובדן - עזרה

היי ד"ר אורןאתחיל מכך שהיינו בטיפול בשיטת אימאגו שלא ממש עזר... רוצה להתייעץ איתך מה לעשות. אני בת 43 נשואה 18 שנה עם ילדים. הקשר בינינו התבסס על פתיחות שיתוף וחברות מאוד חזקה... תמיכה הדדית . בבסיס אנחנו אנשים מאוד מאוד שונים מהקצה לקצה. בזמן האחרון אנחנו רבים הרבה ממש על כל מיני דברים הכל הפך נפיץ מבחינת שנינו יכולים לא לדבר ימים מה שלא נהגנו לעשות קודם והיינו פותרים באותו היום מקסימום למחרת... יכולה לשים את האצבע שמאז מותה של אימי לפני שנתיים... (אבי נפטר לפני 10 שנים) המצב ביננו רק הולך ומדרדר... יש לי הרבה כעסים שהתפרצו לאחר מות אימי... משהו מאוד בסיסי נסדק ואני חוששת שאנחנו במדרון. האם ידוע לך תופעות כאלה לאחר מות הורה אהוב? מה עושים?חוץ מללכת לטיפול אשמח לזוית ראייתך תודה.

אור יקרה,
אני לא יודע מה בדיוק הסיבה לכך שהעניינים ביניכם הפכו להיות מתוחים, ויתכן מאד שעלית על הדבר הנכון, ושהם אכן קשורים בדרך זו או אחרת למותה של אמך. אולי כי את מרגישה שכבר אין לך מקור תמיכה חיצוני ואת צריכה יותר תחושת ביטחון מבן זוגך, ואולי אפילו גם כי את צריכה לבדוק אותו יותר כדי לקבל אותה. אולי את עושה יותר חשבון נפש של חייך, לאחר מותה של אמך, וזה מה שמשפיע, אולי רגשי אשם שלך אני לא יודע על מה, שאולי התעוררו אחר-כך. האפשרויות הן שונות, ורבות מהן אכן יכולות להיות קשורות למה שעובר עליך.רצית את דעתי, ולא רצית טיפול. אני מניח שבזה את מתכוונת לטיפול זוגי. אלא שדעתי היא שכן כדאי ורצוי טיפול, אבל טיפול פרטני שלך, כדי להבין מה התעורר אצלך בעקבות מותה של אמך. כאן, במסגרת הפורום, אני יכול רק להעלות אפשרויות, אבל את צריכה יותר מזה. לפי מה שאת כותבת, זה כנראה חשוב קודם כל לך, ואם זה חשוב לך, זה חשוב גם לזוגיות שלך. התחילי מעבודה עם עצמך, ויתכן מאד שתלמדי תוך כדי כך גם איך לנהל את היחסים שלכם טוב יותר, וגם איך לעזור לבן זוגך להתאים את עצמו אליך, ולעזור לך, מבלי שירגיש כפוף ונכנע למצבי רוח שלך.

אורן יקר
תודה.כנראה שאין מנוס מטיפול.. אני רוב חיי לא נעזרתי בתמיכה מהסוג הזה. מרגיש לי לא טבעי וגם קשה לי לתת אמון באדם זר... אז איך בוחרים בכלל מטפל\ת ?

אור יקרה,
לתת אמון באדם אחר, זה חלק מהעניין. וללמוד לעשות זאת, זה חלק מהעניין. והשאלה - איך בוחרים מישהו שאפשר לתת בו או בה אמון, גם היא חלק מהעניין, אבל כולם ביחד קשורים בשאלה העיקרית, שהיא: איך אני יכולה לתת אמון ביכולתשלילזהות מה נכון ומה לא, במי לתת אמון ובמי לא? כלומר, להאמין ביכולת השיפוט שלך, מחד, וביכולת שלך להתמודד עם אי הצלחה של הבחירה שלך או של ההחלטה שלך, מאידך. ושני הדברים קשורים מאד זה בזה.תצטרכי לחפש מידע, ולמרבה הצער, בתחומים שהם דיסקרטיים מעיקרם, יש מעט מאד מידע לסמוך עליו. כמו למשל פורומים כמו הפורום הזה. כמו למשל מאמרים וכתבים של המטפלים או המטפלות האפשריים. קחי בחשבון שמטפלים רבים אינם פעילים באינטרנט ואינם מפרסמים את עצמם, פרט אולי להיותם רשומים כמטפלים ברשימות כמו פנקס הפסיכולוגים, או במרפאות לבריאות הנפש כאלה או אחרות. האם יש בהם את הרגישות והתובנות שאת חושבת שיתנו סיכוי סביר להצלחה? (שימי לב: "סיכוי סביר" ולא "ביטחון מלא" - וההתמודדות הזו עם ההבנה שבתנאים של חוסר ודאות בחירה שלך ושיפוט נכונים שלך אינם יכולים להבטיח הצלחה, אלא רק לשפר את הסיכויים להצליח) האם הם נמצאים ועובדים בסביבת מגורייך? האם הם קשובים מספיק? - משהו שאפשר לבדוק בשיחה טלפונית ראשונית. אם השיחה עם המטפל האפשרי נעשית בתנאים לא אופטימליים, כלומר, אם הוא לא ממש פנוי לשיחה, שאלי אם אפשר לדבר מאוחר יותר, בתנאים שבהם זה אפשרי. מטפל שיודע להקשיב גם יוכל לומר לך מתי הוא לא יכול להיות קשוב אליך לשיחה הראשונית הזו, ויבקש ממך לדבר בזמן אחר, יותר בנחת. מהם ההשכלה והרקע של המטפל? - כל אלה הם דברים שתצטרכי לשקול. אני יודע שזה נשמע הרבה, אבל בדרך כלל החיפוש צריך קודם כל להתמקד באזור מגורייך, ואחר-כך, אם אין לך מידע משמעותי נוסף, אז לבדוק גם איך את מרגישה בשיחת הטלפון המקדימה.