קונפליקטים רגשיים בזוגיות

שלום
ד"ר אורן חסוןברצוני להתייעץ איתך לגבי נושא שמעיק עלי ולא נותן לי מנוח בתקופה האחרונהאני בחורה בסוף שנות העשרים לחיי, נראת טוב מאוד, עבודה מעולה וכו'כל מי שרואה אותי ושומע שאני לבד כרגע מרים גבה ושואל איך זה יכול להיות.לפני כחודש בערך סיימתי מערכת יחסים של שנה וחצי עם מגורים משותפים, נתתי הכל במערכת הזאתוהוא פשוט קיבל אותי כמובן מאליו. רבנו המון על שטויות ולמרות שכבר היה תאריך לחתונה החלטתי לחתוךכי ידעתי שאם היום הוא לא עושה לי טוב ,ולא מכבד אותי לאחר חתונה המצב יחמיר (ילדים, משכנתא וכו'), מה שגםהיו לו הרבה התפרצויות של זעם, למרות שגם אני קצת קשה באופי שלי הוא הצליח לרכך אותי בצורה מדהימהוהגעתי למצבים שלא האמנתי בחיים שאתפשר עליהם, כמו כן נתתי מעצמי המון בכדי שהמערכת יחסים הזאת תצליחושיהיה לנו טוב - אבל לצערו הוא לא העריך והיום הוא מצטער.בקיצור נפרדנו ואני הכרתי בחור חדש מקסים שגרם לי להבין איפה הייתי שנה וחצי ועם מי יצאתי ואיך לא קיבלתי את הערכה שמגיעה לי הבחור החדש מפרגן, נותן מעצמו הרבה, מפנק, דואג ועוד כל מיני תכונות שצריכות להיות בבן זוג.האקס מידי פעם שולח לי הודעות שהוא מתגעגע אבל לא ניסה יותר מזה להראות לי כמה אני חשובה לו ואולי להפתיעאותי בכל מיני מקומות שהוא יודע שאני מבלה בהם או במקום עבודתי.לפני יומיים הוא שלח לי הודעה וחזרתי אליו, למרות שלשאר ההודעות לא חזרתי, הרגשתי צורך להגיד לו מה אני מרגישה(יש לנו כמה חברים משותפים מהעבר שמנסים "לסכסך" כביכול בפרידה שלנו ודואגים בכל רגע נתון להגיד לי עם מי הוא יצא ולהגיד לו עם מי אני יוצאת) ואני שמאסתי בזה שאנשים מתערבים לי בחיים ומנסים לעשות לי או לו רע החלטתי לענות לו לטלפון, דיברנו חצי שעה שבה הוא התחננן שנחזור וביקש סליחה על הכל, הבטיח לי שהוא השתנה מקצה לקצה והבין הרבה דברים בחודש הזה שאנחנו לא ביחדביקש את סליחתי שתמיד ראה אותי כמובן מאליו וסיפר לי שהוא לא מסוגל לצאת עם אף אחת כי תמיד הוא רואה אותי מול העיניים.אני בתוך תוכי יודעת מה הוא הפסיד ויודעת שההפסד הוא בעיקר שלו - לא שלי כי הוא לא אדם קל.השיחה שלנו אתמול החזירה אותי אחורה בחודש כלומר שוב כל הרגש צף והמון מחשבות עליו ועל מה שהיה לנו, אבל אזאני נזכרת בדברים הלא טובים שהוא עשה לי ונרתעת.הוא לוחץ להיפגש ואני יודעת שזאת תהיה טעות מבחינתי כי לי יש מה להפסיד אם אני אחזור אליו, אבל לו אין מה להפסידאלא רק להרוויח בחורה כמוני. כולם אומרים לי שהוא יתנהג יפה חודש חודשיים ויחזור לסורו. אני כל כך מבולבלת, מצד אחדרוצה ומצד שני יודעת שזאת ט ע ו ת!!!הורי לא אוהבים אותו ואחרי שנפרדנו סיפרתי להם הרבה דברים שהם לא ידעו ואתמול קיבלתי מהם תגובה שאם אני חוזרת אליואני כבר לא הבת שלהם ומכאן אני יכולה לעשות מה שאני רוצה.בנוסף אני בדילמה עם הבחור החדש שהכרתי כי הוא מקסים אבל אני לא יכולה להגיד שאני נמשכת אליו ב-100%.נחמד לי איתו ואני יודעת שהוא מתחיל להתאהב.. וממש לא רוצה לפגוע בו דבר ראשון כי אני לא כזאת שיכולה לפגוע ודבר שני פשוט לא מגיע לו להיפגע.אני מרגישה בימים האחרונים חוסר שקט, מסתובבת עם פרצוף חמוץ ולא יודעת מה לעשות,להמשיך את הקשר הנוכחי או לחזור אחורה לעבר? להיפגש איתו ?אני שבורה מבפנים, בקושי אוכלת ומתעוררת בלילה מרוב מחשבות - קשה לי, הגעתי למצב שאני לא יודעת איך להמשיך מכאן.בכל זאת, זאת יכולה להיות ההחלטה של חיי.אשמח לשמוע את תגובתך, וסליחה על המכתב הארוך.

אני (את) יקרה,
נקודת המפתח שלך היא " רוצה ומצד שני יודעת שזאת ט ע ו ת!!!"אני רוצה להפנות אותך אל התכתבות שהיתה לי לא מזמן עם גולשת אחרת, עם בעיה דומה, ואל התשובה שלי אליה. אני חושב שיש הרבה דמיון בין שני המקרים:השאלה:http://www.starmed.co.il/Forum/?ForumID=93&MsgID=752513והתשובה שלי עם התגובה לה:http://www.starmed.co.il/Forum/?ForumID=93&MsgID=756685את יכולה גם לראות כמה שאלות למטה, את ההתכתבות שלי עם אורי: "על מה העצב בעצם?", שהיא אותו הדבר מנקודת מבט גברית.לגבי הבחור החדש, יכול להיות שאת עדיין לא בשלה לקשר הזה, כי עדיין לא השתחררת רגשית מהקודם. אל תפחדי להתקדם איתו ולגעת בו, כי אם תחששי מלפגוע בו, לא תוכלי להרשות לעצמך את ההתמסרות לקשר הזה, כדי לבחון אותו בעצמך. בדיוק כמו שלא תצליחי, אם תפחדי להפגע בעצמך. מבלי האומץ להתמסר רגשית, גם אם את עלולה להיפגע, לא תוכלי להתאהב שוב. וכאן, הסיכון שווה את המאמץ. רק את צריכה להחליט שאת חזקה מספיק. ואם זה לא יהיה עם הבחור הנוכחי, זה יהיה עם אחר. לפעמים התזמון המתאים הוא חלק מהתהליך הנכון בבחירת בן זוג.לגבי הורייך, הם מנסים בסך הכל לדאוג שתעשי את הדבר הנכון, אלא שהם לא סומכים עליך. אז הם מנסים להטיל "את כל כובד משקלם" כי הם חושבים שזה חשוב. אני חושב שהם יהיו איתך באש ובמים, אבל הם מנסים להשפיע בדרכם. ואיכשהו יש לי רושם שאולי סיפרת להם את כל מה שקרה, לא רק כדי שלא יאשימו אותך בעזיבתו, אלא גם כדי שהם יעצרו אותך אם תנסי לחזור לשם. יכול להיות?