להתאהב בגיל 37: אף פעם לא מאוחר מדי

שלום רב
ד"ר אורן חסון,מאוד התרשמתי ממתשובתייך בפורום, אולי תוכל גפ לעזור לי קצת.אני בן 31 רווק במסלול חיי מעולם לא התאהבתי, אפשר להגיד שהתאהבתי בבלתי מושג,היו לי הרבה קשרים קצרים עם בחורות שניגמרו בגלל חוסר עיניין מצידי או שהצד השניהרגיש שאני לא מתגעגע אליו והחליט לנטוש את הקשר.הקשר הכי ארוך שלי היה כשנה אבל נימרח בגלל מרחק גאוגרפי ביננו, ניפגשנו רק בסופי שבוע,לא הרגשתי שאני מתגעגע לבחורה, למרות שהוא ניפתח עם הרבה ריגושיםאבל ככל שהזמן עבר הלך ופחת.התגעגעתי רק שניגמר הקשר, בגלל החסך בקשר ומישהי שתתעניין בי,אבל רק לכמה ימים וממש לא מצטער שניגמר הקשר הזה!מדובר על קשר מלפני כמה שנים שהיה הכי רציני, אבל לא הייתי קרוב מעולם למיסוד קשר אני חושש ממחויבות ומפחד לאבד את החופש שלי. מאז הקשר האחרון היו לי הרבה קשרים קצרים עד 3 חודשים, לא חשתי שאני מתגעגע לראות את הבחורה או פיתחתי רגשות כלפיה, זה ממש העציב אותי.ניסיתי טיפולים נפשיים אבל הפסיכולית אליה הלכתי טוענת שאני לא בנוי לקשרים מלאים אלא רק חלקיים, השלמתי עם העובדה שכנראה לא אחווה התאהבות בחייהאם זה הפיך? אתה חושב שיש לי סיכוי להתאהב או שאולי אני עיוור אהבה.

אלמוני יקר,
הכרתי פעם מישהי שבגיל 37, עם שני ילדים, התגרשה, ואמרה לי: "אורן, לא הייתי מאוהבת אף פעם, אני לא יודעת מה זה, ואף פעם לא אהיה. אני לא מסוגלת להתאהב."שנה אחרי זה, טלפנה אלי, ואמרה: "אורן, אני יוצאת עם מישהו, וכל מיני תחושות מוזרות אופפות אותי, ואני לא יודעת מה לעשות עם זה. אני חושבת עליו כל הזמן, אני רוצה להיות איתו, מה קורה לי?" היא התאהבה, בפעם הראשונה בחייה, לא ידעה איך לעכל את זה, ובקושי הבינה מה זה.מה אני רוצה לומר? שלפעמים זה עניין של תהליכים שקורים אצלך, ושאתה צריך לתת להם לקרות, ולפעמים זה עניין של הזמן המתאים והאשה המתאימה. לדעתי זו טעות, של פסיכולוג, לומר אמירה גורפת כמו "אתה לא בנוי לקשרים מלאים", מכיוון שהאמירה עצמה מסייעת לקבע בך את התחושה הזו. אחרי שהיא אומרת זאת, אתה כבר מוכן לקבל כל קושי כגזירה שאין לעמוד מולה, ופורש מוקדם מדי, לפעמים מבלי לתת לזה את הצ'אנס הראוי. ההשלמה שלך עם המסקנה שלא תתאהב, היא כשלעצמה מכשול בדרך להתאהבות.ויכול שכאשר הפסיכולוגית שלך אמרה לך את מה שאמרה, היא התכוונה למשהו אחר לגמרי, שהיה קשהלהלומר אותו. יכול להיות שכל מה שהיא התכוונה לומר הוא "אנילא יכולה לסייע לך להתאהב".

ראשית תודה על תגובתך,אני בהחלט הפנמתי את דבריה של הפסיכולוגית והגגעתי למסקנה שכנראה אף פעם לא אתאהב או אחוש אהבה, אלא רק נוחות, זה גם היה דפוס החיים שלי לפני.חשבתי שאין לי מספיק כלים ליצור אהבה, כמו שטבח שחסר לו מיצרכים בסיסים לתבשילתמיד יחסר משהו, זה כמו שהכל טוב ונחמד בקשר, אבל חסר משהו וזה אהבה.האמת כמעט השלמתי עם העובדה שאני עיוור אהבה ואולי יש לי נכות ריגשיתבין היתר חיפשתי קשרים לא מחייבים שלא יעמידו אותי במיבחן,אני חששתי לאכזב את הצד השני והעדפתי לחתוך את הקשר בזמן לפני שמישהו יפגע.היום אני מנסה לעשות שינויים אבל זה תהליך והשינוי לא יכול להיות מיידי.אני מודה לך שחיזקתת את ידי, הדבר הראשון שאני מתכונן לעשות זה להחליף את הפסיכולוגית,למרות שאני יודע שמי שאחראי לשינוי בחיי זה אני בכבודי ובעצמיומי שנותן לי את הכלים זה הפסיכולוג על מנת שאוכל להכין תבשיל טוב יותר עם אהבה.בדומה לשף שמקבל כלים שהם בעצם חומרים, אבל רק הוא יודע איך באמצעות אותם כלים לעשות תבשילים שהסועדים יאהבו, בעצם לא מספיקים כלים צריך גם לדעת איך להשתמש בהם ובאיזה מינון.אני תמיד שמח לקרוא את תגובתייך בפורום ואשמח גם הפעםישר כוח

אלמוני יקר,
נדמה לי שהמפתח למצבך עד עכשיו נמצא במשפט שלך:" אני חששתי לאכזב את הצד השני והעדפתי לחתוך את הקשר בזמן לפני שמישהו יפגע."ועוד לפני שנתת לזה צ'אנס שאולי מישהו לא ייפגע, ואולי אפילו ירוויח מהקשר איתך.ואמרת נכון, שאת האחריות לפעולות בחייך אתה צריך לקחת. בהצלחה!

זה אני שלא מצליח לפתח רגשות,.יש לי עכשיו בעיה עכשוית,הכרתי בחורה לפני כמה שבועות,הדפוס של הרצון לנטוש אותה מהדהד בי שוב ושוב וזה קורה שתדירות הפגישות הולכת וגוברת,אבל הצטרף מימד נוסף,הבחורה באה אלי הביתה התחבקנו והרגשתי משיכה מינית אליה,אבל ככל שהערב התקדם, הרגשתי שאני כמו רובוט שעושה דברים ללא רגש,אני לא מרגיש תשוקה להתנשק איתה למרות שהיא מאוד רוצה,ושעברנו למיטה היה לי נחמד בשלב מסויים להתחבק איתה,אבל הרגשתי שהתשוקה שלי הולכת ופוחתת,זה כבר קרה לי בעבר עם בחורות אחרות שהכרתי, העדר התשוקה היתה גם הסיבה המרכזית לסיום הקשר, אני מרגיש שהיא חונקת אותי או יותר נכון שאני חונק את עצמי ורוצה התנתקות, הבחורות שאני לא רוצה התנתקות איתן זה אותן אלו שלא רוצות אותי.הבחורה מתחילה להתאהב בי ואני לא רוצה לפגוע בא, אני לא מרגיש שום דבר כלפיה,אני יכול לציין שהרגשתי רגשות חזקים יותר כלפי בחורות שיצאתי גם ידידות.היא מאוד דומה לי מבחינת האופי והתכנים אולי זה מה שמרתיע אותי, כמו שאמרת מקודם במאמר שלך שאם אני לא מרגיש שלם עם עצמי קשה לי לקבל שצד אחר מקבל אותי ואם הוא לא מנסה לדחות אותי אני בסופו של דבר מרחיק אותו ממני, זה גם מה שהולך לקרות.אני נורא מתוסכל ולא יודע איך לצאת ממעגל הקסמים הזה.אני בספק אם אוכל להחזיר את התשוקה מה עוד שהנשיקות שלי איתה לא עושות לי את זה ואני אדיש לחלוטין, אין לי את אותן אנרגיות מיניות שהייתי רוצה להתמלאותאני מרגיש שאני רוצה לחתוך, אם הייתי מתאהב זה לא היה קורה, אבל אין מצב שזה יקרה,הבחורה הבאה שאכיר יש סיכוי גבוה שיהיה אותו תסריט,אלא אם היא תשחק את הבלתי מושגת ותמשוך אותי מינית כמובן,אני מדגיש שאני לא סטוציונר,רוצה לעשות סקס מתוך אהבה אבל לא מגיע לזה, תקופת הסטוצים כרגע בפסק זמן ארוך, מקווה לא לחזור אליהאשמח לשמוע חוות דעתך