קונפליקטים זוגיים: איך להתמודד?

שלום,
אני נשואה כמעט שש שנים. התחתנתי בגיל מאוד צעיר. יש לנו שני ילדים קטנים. כבר הרבה זמן שאני מרגישה שיש לנו משבר בנישואין. הקטע הוא שזה לא משהו תמידי יש הרבה זמנים טובים אבל כשיש מריבה היא ענקית! אני מרגישה שבסוף כל מריבה אני מקבלת על עצמי החלטות לעשות כל מני שינויים בעצמי כדי להציל את הנישואין שלי אבל בעלי לא. אני מרגישה שהוא אומר אני כזה אני לא יכול להשתנות, קבלי את זה או אל תקבלי. אני כבר לא יודעת מה לעשות כדי לשפר את המצב. כל פעם שאני מעלה את נושא הייעוץ הוא מתחרפן ואומר שבשום אופן הוא לא מוכן ללכת שזה בזבוז זמן וכסף. ואפילו אם אני אומרת או ייעוץ או גירושין הוא אומר גירושין. אני לא יכולה לקבל את זה שהנישואין שלנו לא מספיק חשובים לו כדי לעשות משהו שהוא ממש לא רוצה שאולי יעזור.המריבות הולכות ונהייות יותר תכופות. הוא כמעט אף פעם לא מצטער בסוף אפילו אם הוא זה שהתחיל את המריבה. הוא מסוגל ללכת לישון באמצע מריבה ולקום למחרת ולהמשיך לכעוס במקום לפתור את הבעיה לפני השינה! הוא עובד המון! הוא יוצא בשש בבוקר וחוזר בערך בעשר בערב. במהלך כל היום אף פעם אין לו זמן לדבר איתי ותמיד כל שיחה היא: אין לי זמן וניתוק. כשהוא מגיע הבייתה אני כבר עייפה. כרגע אני לא עובדת (למרות שיש לי ילד בן שלוש וילד בן שנה) הוא טוען שזה שאני בבית והוא בעבודה אז אני צריכה לעשות הכל (ניקיון, כביסה, בישול, קניות, טיפול בילדים ועוד) והוא לא. ואם הוא כן עוזר זה רק אחרי תחנונים.אני כבר לא יוגעת מה לעשות אני מרגישה שהוא לא רוצה להשתנות ושכל החיים שלי יראו ככה וביום נישואין החמישים לא נסבול אחד את השני. אני שוקלת להתגרש אבל אין לי אומץ. אני דתייה ואצלנו זה פחות מקובל. אני לא יודעת אם אני יכולה להתמודד עם הרכילות של כולם, אם ההשלכות של לפרנס לבד, ואם ההשלכות של מה שזה יעשה לילדים שלי אולי שווה לסבול בשבילם? האם שווה לותר על נישואין שיש בהם המון זמנים טובים בשביל מעט זמנים רעים. אני מרגישה שלחיות עם בעלי זה להלך על קליפות ביצים!אני יודעת שרשמתי המון אבל זה רק טיפה ממה שאני מרגישה אני ממש בדיכאון ואובדת עצות!! מה לעשות? (דבר נוסף זה שאפילו אם רציתי ללכת לבד לטיפול אין לי כסף!!)אשמח אם תחזור אליי אם רק כדי שאני אדע שלמשהו אכפת, זה לא משהו שאפשר לדבר עליו עם משפחה או חברים אז זו בעצם הדרך היחידה שלי לפרוק!תודה מראש

nnיקרה,
את מספרת סיפור די מורכב, של מצב שבו קשה פיזית גם לך וגם לבן זוגך. את לא אומרת על מה אתם רבים, אבל ברור שחלק מהדברים קשור לצורך שלך בסיוע בבית, ובצורך שלו להגיע הביתה ולנוח קצת, ולהרגיש בבית. אני לא יודע כמה קשה הוא עובד בחוץ, ואין לי ספק שכשאת בבית את עובדת קשה בבית, כי שני ילדים קטנים בבית זה המון עבודה, ולכן אני לא יכול לומר לך אם הדרישה שלך שיעזור לך בבית מוצדקת או לא. אבל אפשר להבין אותו, לפי שעות העבודה שלו, שהוא לא רוצה לפתור בעיות ביניכם לתוך הלילה, כאשר כנראה שזה יוצא על חשבון שעות השינה המועטות שלו. שעות השינה שלו הן צורך פיזיולוגי חשוב מאד, ואת צריכה להתחשב בו בנושא זה. בלית ברירה אולי, כי אין לכם מספיק זמן ביחד לדון בעניינים האלה.יחד עם זה, אני מבין את המצוקה שלך. אני חושב שאם הוא לא רוצה ללכת ליעוץ זוגי, כדאי שתגיעי לטיפול אישי, כדי לקבל ייעוץ איך לנהוג, או לקבל פרופורציות של מה נכון ומה לא נכון, איך לעזור לך לשנות דברים בעצמך כך שישפיעו על ההתנהגות שלו כלפיך באופן שיתאים לך יותר, ואיך לעזור לך לקבל את מה שאי אפשר לשנות. ותוכלי לעשות זאת גם דרך קופת חולים, למשל.