קונפליקטים בזוגיות: מה עושים?

אורן שלום!זקוקה לעזרתך!!אנחנו נשואים כשנתיים גרים בעיר בדירת חדר מאוד קטנה של הוריי בעלי שמתאימה לזוג בלבד,אני כרגע בהריון ראשון צריכה ללדת בעוד מספר חודשים.אני רוצה שנקנה דירה בעיר יש לנו את האמצעים לכך...יש לציין ששתי המשפחות שלנו גרות באותה עיר.בעלי לא מוכן לגור בעיר , החלום שלו כדבריו זה מושב אני לא מוכנה לחשוב על ההתנתקות ממשפחתי בעיקר עכשיו שיהיה להם נכד וארצה יותר את קרבתם וסיועם.יש לציין שהוריי מאוד חשובים לי.בעלי מעוניין שנשכיר דירה במושב כהתחלה לראות האם זה בכלל מתאים לנו.יש לציין שגם הוא גדל כל חייו בעיר ואינו מכיר זאת...ההתפשרות מצידי שלפחות נשכיר דירה יותר מרווחת בעיר לפחות לשנה הקרובה לזמן התאקלמות אחרי הלידה ואחכ אהיה מוכנה להשכיר במושב לראות אולי כן אוהב את זה.....שמעתי רבות על רגעי הבדידות והקשיים שחווה אישה לאחר לידה למה אני צריכה גם התמודדות עם מקום חדש ומרוחק לגמרי.בעלי מצידו לא מוכן שנשכיר דירה בעיר לשנה ואחכ נשכיר שוב במושב זה לא חכם ובזבוז כדבריו.ובנוסף הוא טוען שזאת רק בריחה שלי מהעניין ולא באמת אעשה זאת עוד שנה. אולי באמת הוא צודק,נכון קשה לי מאוד לעבור לשם אבל עדיין אם אבטיח לו שזה מה שיהיה אז זה מה שאעשה עם כל הקושי. עזור ליייי אני מיואשת!!!!!!!!!!! אשמח שתנקוט דעה ואמור לי אולי מישהו מבין שנינו טועה...

יפית יקרה,
יש ביניכם קונפליקט מהותי. הנושא פחות משנה, פרט לזה להבנה שהוא חשוב, כי זה קורה בתחומים שונים ואחרים (למשל, עוד ילד או לא, עניינים חשובים הקשורים לחינוך הילדים, פגיעה או לחצים משמעותיים מצד ההורים, לקנות או לא לקנות בית ועוד ועוד). ואת רוצה לדעת מי צודק (או כפי שהגדרת זאת "מי טועה"). ואם הייתי אומר לך שהוא צודק, האם זה היה משנה לך משהו? האם זה היה משנה לו משהו לו הייתי אומר שאת צודקת? הייתם נשארים בעמדתכם, כי מי שיישאר כ"טועה" בעיני יאמר, ובצדק, שאני לא מכיר את כל הסיפור, ומי אני כאדם חיצוני שיוכל לקבוע משהו ממשי, על סמך מכתב קצר של חצי עמוד? ולכן, אולי את צריכה לשאול את השאלה שלך באופן ברור יותר, והיא אולי גם תכוון אותך נכון לתשובה. כי כרגע את בעיקר שואלת את השאלה הראשונה מבין השלוש הבאות:איך לשכנע אותו להסכים לרצוני?איך אני יכולה לקבל את זה שהוא לא יקבל את רצוני, ולחיות עם זה בשלום?האם כאשר הוא לא רוצה את מה שאני רוצה, זו סיבה להתגרש?אבל בעצם כולן נשאלות. ואולי רצוי שתלכו ליעוץ זוגי. לא כדי שאת תשכנעי אותו או שהוא ישכנע אותך, אלא כדי שתתחילו להקשיב זה לזה, משהו ששניכם כנראה איבדתם בשל הצרכים המנוגדים שלכם, ומתוך כך שהפכתם להיות קצת אטומים זה לזה, בשל תקשורת לא בריאה ביניכם שכנראה גרמה לכם לפגוע זה בזה. חשוב שתקשיבו כדי שתבינו טוב יותר את המצוקות ואת הלחצים זה של זה, ואז אולי יהיה לכם קל יותר לחפש פתרונות יצירתיים. ואולי כדי שתחליטו שהקשר שלכם חשוב מכל דבר אחר, ושמה שלא יהיה אתם תישארו ביחד. נדמה לי שכרגע שניכם לא רואים את האפשרות השלישית כממשית (או לפחות עדיין לא מעלים אותה בגלוי על השולחן), אבל אם העניינים יישארו כמו שהם, והפגיעה שאתם מרגישים בשל העובדה שהצד השני לא מתחשב או לא מקשיב תישאר כפי שהיא, זה עלול לעלות על השולחן.