קונפליקט ערכים: אח ושלום הבית

שלום רב,
אני(54) זקוקה לעזרתכם הדחופה.אחי(47) נקלע לצרה ומזה כשנה וחודש מתגורר בביתי ותחת חסותי על כל המשתמע מזה. הוא חי על חשבוני באופן מלא. חשוב לי לציין כמה עובדות חשובות כגון: בעלי הוא מפרנס יחיד כרגע (עקב החלמתי ממחלה קשה) בביתי חיים בנוסף עוד שני ילדי (27 ו-24 הם עצמאים ומפרנסים את עצמם). בנוסף, אמנו(84) היא אשה סעודית שמתגוררת עם מטפלת זרה.אחרי ששטחתי את העובדות אני אגיע לעיקר.לפני מספר שנים בעלי הלווה לאחי סכום לא מבוטל של כסף שהוא הרוויח בזעת אפו ועד היום הוא לא קיבל את הכסף בחזרה לפני כשנה שאחי נקלע לצרה וביקש עזרה ומקום ללון אצלנו קיבלנו אותו בזרועות פתוחות והכנסו אותו לביתנו , כמובן שלא ידענו עד כמה המצב גרוע ושאין למצב פתרון כרגע.לפני מספר חודשים בעלי אמר לי שהוא לא רוצה את אחי יותר בבית והוא שונא אותו , כי הבן אדם הוא שקרן, רמאי והוא ניצל את טוב הלב שלו כאשר הוא נתן לו כסף והוא אפילו לא חושב להחזיר את הכסף.וכך לריב זה יש עליות ומורדות והחיים בבית הם בלתי נסבלים בעיקר בגלל העובדה שבעלי כל הזמן יורד לחיי בגלל אחי והוא אומר לי משפטים כגון: "התחתנתי איתך ולא עם אחיך" או "אני מפרנס אותו שנה וזה מספיק"אני חייבת להודות שאני מסכימה עם בעלי ומגבה אותו וגם אני חושבת שאחי מתנהג לא יפה ושהוא ניצל את טוב ליבו ורימה אותנו אבל אני לא יכולה להפנות את גבי אליו כרגע כי אין לו אף אחד פה חוץ מאיתנו והוא מתגורר אצלי כי אצל אמא שלי אין מקום לגור (יש חדר רק למטפלת ולאימי).היום אני יודעת שעשיתי טעות חמורה כאשר קיבלתי אותו בזרועות פתוחות ולא העמדתי בפניו עובדה שהוא יכול להישאר אצלנו רק עד שהוא מתאקלם ומסתדר.המצב בבית הוא בלתי נסבל, בעלי יורד לחיי ועושה לי רע עם ההערות שלו. היום זה הגיע למצב שפשוט הלכתי מהבית כי אני לא יכולה להיות שם יותר. הוא אמר לי שהוא לא רוצה אותו יותר בביתאני לא יודעת מה לעשות, עם כל הכבוד המשפחה שלי היא מאוד חשובה לי אבל אני לא יכולה לסלק מישהו מהבית שלי ולהפנות לו גב דבר נוסף הוא שאני לא יודעת למה בעלי מגיע למצב של שנאה כזאת עמוקה גם אם בן אדם הוא חלאת המין האנושי אסור להגיע למצב של שנאה כזאת ואני חוששת שזה יזיק לו (הוא גם ככה לא בן אדם בריא) והוא לא מבין את זה. אנא עזרו לי אני חסרת אונים וכבר לא יודעת מה לעשות. איך אני יכולה להסביר לבעלי שהוא לא מתנהג יפה אל נפש של אדם?אני מודה לכם מאודמודאגת

מודאגת יקרה,
אם תקראי את מכתבך שוב, תראי שאת נותנת בו מסרים כפולים. מצד אחד את אומרת שעשית טעות חמורה ושהיית צריכה להגביל את השהות של אחיך בביתכם, ומצד שני את אומרת שאת לא יכולה להוציא אותו מהבית. הבעיה שלך היא שאת נמצאת בקונפליקט בין שני ערכים חשובים. האחד הוא לשמור על הבית ועל שלום הבית, והשני, לדאוג לאחיך. אלא שזה לא עובד ביחד. עד עכשיו נתתם קדימות לערך אחד – האח. אם, לדעתך, זו היתה טעות חמורה שלא שמתם גבול לעניין, אז הגיע הזמן לתקן את הטעות, ולתת קדימות לערך השני – שלום הבית, לפני שיתפרק.אני לא יודע מה גודל הבית שלכם, ואני גם לא יודע עד כמה אחיך נכנס לשניכם לנשמה שהוא שם, ועד כמה הוא מפריע לפרטיות של האיש שלך, מה עוד שהוא לא אוהב אותו, וכנראה בצדק. אני גם לא יודע מה אחיך עושה למחייתו, ואם וכמה הוא מצליח להתפרנס היום. אבל את חייבת ללכת לקראת האיש שלך בעניין הזה. 13 חודשים אצלכם בבית בתנאים האלה, כאשר לא נראה סוף לעניין, זה באמת מוגזם. את לא יכולה להגיד לאיש שלך "אתה לאצריךלקחת את זה קשה כל כך", כי זה לא הולך כך. זה כמו להגיד לך, את לאצריכהלקחת קשה את העובדה שאת מוציאה את אחיך מהבית. כי זה לא הולך כך. בודאי שתקחי את זה קשה. גם האיש שלך לוקח את העניין קשה, כי הוא שילם מחיר יקר, ולא רק במזומנים, והוא לא רוצה להמשיך לשלם את המחיר הזה. אם את דואגת למצבו הבריאותי, לכי את לקראתו.דברי עם בן זוגך. אתם יכולים ליצור תקופת ביניים, של שבועיים עד חודש, שבהם אחיך יצטרך למצוא לעצמו סידור אחר. ועד אז, דברי עם אחיך, כדי שיהיה בבית כמה שפחות נראה. הוא חייב לכם לפחות את זה. ואם אין ברירה, ואם אתם יכולים, עדיף לתמוך בו בחוץ (בסכום כסף כלשהו), מאשר באותו סכום בבית (עלות השהות שלו אצלכם).